לפי הנתונים כיום, 7% מאוכלוסיית הילדים והנוער בעולם ו-3.4% מאוכלוסיית המבוגרים בעולם סובלים מהפרעת קשב. בקרב ילדים, הפרעות הקשב מתבטאת בדרכים שונות ומגוונות ביניהן קשיים בוויסות חושי, קושי בהתמודדות או בהשתתפות במצבים חברתיים, נטייה מוגברת לסיכונים, התפרצויות זעם בלתי נשלטות וכמויות מרץ רבות המתבטאות בחוסר שקט פיזי. 

השיטה המפתיעה שתשמר אבוקדו שפתחנו | מאיה רוזמן
"סכנה ביולוגית": טייס נאלץ לבצע נחיתת חירום לאחר שנוסע שלשל לאורך כל המטוס

ד"ר כרמית פריש, מרפאה בעיסוק ומפתחת גישת POET, מסבירה כי מקור התסמינים הללו הוא בעיכוב בהתפתחות התפקודים הניהוליים של הילדים, אותן מיומנויות של עכבה קוגניטיבית והתנהגותית, זיכרון עבודה, ויסות רגשי וגמישות מחשבתית שאמורות לסייע לילדים לפעול באופן שישיג את התוצאה המיטבית הרצויה להם כולל השלכותיה העתידיות. ד"ר פריש מדגישה, כי ללא הכוונה טיפולית, הקשיים בתפקודים הניהוליים של הילדים עלולים להוביל בסופו של דבר לפגיעה תפקודית נרחבת ביכולת שלהם לשחק, להשתתף בצורה נעימה במצבים חברתיים, לבצע משימות למידה בהתאם לגילם ולנהל ביעילות את שגרות היום יום שלהם. 

נאוה גלקופ, יו"ר העמותה להתפתחות הילד, מסבירה כי קושי בוויסות חושי או ריגשי לעתים נלווים להפרעת הקשב והם מתבטאים בצורות שונות.  "ילד אחד יחפש גירויים מוגברים ויבחר לדוגמא לעסוק בספורט אתגרי ואף מסוכן, לעומת ילד אחר שיבחר להימנע מגירויים ויעדיף לא להתמודד עם העולם, ולכן יתכנס בעצמו".  

כאמור העולם המודרני מביא איתו גם הפרעות קשב הנובעות משימוש יתר במדיה, ובעיקר משחקי מחשב, המהווים את עיקר הפעילות של ילדים רבים במהלך שעות אחר הצהריים. ד"ר ויקטור חזנוב, מנהל מערך שרותי בריאות הנפש ילדים ונוער, שרותי בריאות כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, מסביר כי הדבר נובע מכך שבמקום לפרוק היפראקטיביות ומרץ, הילד יושב מול המסך וצובר תסכול וחוסר שקט. אולם דווקא ילדים עם הפרעות קשב מתחברים במיוחד למשחקי מחשב וטלפון, כי יש שם גירוי מגוון, מעורר ומאתגר שמושך אותם ושהם מצליחים להתמודד מולו, לעומת שיעור פרונטלי בכיתה.

הישיבה הממושכת מול המחשב מפריעה לאותם ילדים לפרוק מרץ ובסופו של יום פוגעת בטיפול בהם. בנוסף, בשל הנטייה של ילדים לקחת סיכונים, הם נחשפים לתכנים בלתי הולמים לגילם, היכולים לגרום להתפתחות חרדות, מתח רב, והפרעה טורדנית כפייתית. כאשר אותם ילדים צופים במתבגרים משחקים במשחקי גיימינג, הם גם נחשפים לשפה גסה, אך בעיקר צוברים תסכול רב כי חברות הגיימינג בכוונה מראות להם רמות משחק גבוהות שלא מתאימות להם, כדי שהילדים הקטנים ימשיכו לנסות שוב ושוב להצליח, במה שאין להם סיכוי להצליח. ילד מרגיש שמתבגר קרוב אליו יותר בגיל מצד אחד, ומצד שני הוא לא מבין שהמשחק מבויים -  וכשהוא לא מצליח לשחק ברמה שלו, הדבר גורם לתסכול מצטבר היכול להסתיים בהתפרצויות. על כן יש חשיבות רבה בפיקוח על התכנים בהתאם לגיל וכמובן על מינונים. 

גלקופ מזכירה כי בכנסי העמותה מציינים חוקרים רבים ש "ילדים עם הפרעת קשב גדלים להיות מבוגרים עם הפרעת קשב, ולכן חשוב לצייד אותם מגיל צעיר בסט כלים על מנת להקל עליהם את ההתמודדויות בהמשך החיים. מחקרים מראים כי מבוגרים עם הפרעת קשב עלולים להתקשות להחזיק בעבודה קבועה, להיות במערכת יחסים יציבה ולנהל את הזמן ביעילות. ודווקא תקופת הילדות והבגרות היא קריטית לקידום התערבות מבוססת מחקר, בליווי איש מקצוע, שתהיה מותאמת לילד וגם למשפחתו".

לצורך כך ד"ר פריש מציעה לבדוק לעומק את ההכשרה של הגורמים הטיפוליים שאליהם פונים ההורים, ואת הרלוונטיות שלה לADHD. "כיוון ש ADHD זוהי הפרעה נוירו - התפתחותית, כאשר מבקשים לשפר תפקוד והתנהגות של ילדים עם ADHD, חשוב לפנות לטיפול לעוסקים במקצועות הרפואה, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה או טיפול רגשי, שההכשרה שלהם כוללת קורסים מוסדרים בנוירולוגיה, התפתחות קוגניטיבית, תנועתית, ורגשית, והשלכותיהן על התפקוד היום יומי". 

הפרעת קשב, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
הפרעת קשב, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

ד"ר חזנוב ממליץ בפה מלא על ספורט ופעילות ספורטיבית לא רק לצורך שמירה על אורח חיים בריא, אלא גם ככלי טיפולי אפקטיבי: "בהפרעת קשב יש מרכיב של עודף מרץ, היפראקטיביות, שיכול להיות חיובי בעולם הספורט. הרבה מהספורטאים המקצועיים, כולל הספורטאים האולימפיים, סובלים מהפרעת קשב. הדבר ניכר בעיקר בספורט האתגרי – שם יש יותר הפרשת אדרנלין והתחרות היא מול תופעות טבע ולא מתחרים אחרים, דבר שמייצר פחות תסכול. למשל בגלישת גלים – כוח המשיכה של כדור הארץ אינו תחרות ולכן הילד חווה פחות אכזבה כשהוא לא מצליח. הדבר מאפשר ליצור חוויית הצלחה מתקנת, תוך שימוש במרץ והאנרגיה של הילד ככלי טיפולי להפחתת אימפולסיביות והיפראקטיביות".

הוא ממליץ למשל על התעמלות בוקר, במטרה לפרוק את האנרגיות שהצטברו בלילה. במהלך הפעילות המוח מפריש אנדורפינים המשפרים קשב וריכוז, וכמובן שאחרי אימון נפתח התיאבון ואוכלים יותר טוב, לפני שלוקחים את התרופות. כיום קיים בשוק מגוון של טיפולים תרופתיים שניתן לבחור מתוכו, החל מכדורים וכלה בסירופ, המותאם לילדים המתמודדים גם עם הפרעות בויסות חושי. "בשורה התחתונה לספורט כאורח חיים יש השפעה חיובית על תפקוד של הילדים עם הפרעות קשב", אמר לסיכום.

חמש הצעות מעשיות לסיכום:  

ניהול הפרעת קשב היא משימה מאתגרת הן לילדים והן להורים – השילוב של פעילויות, ניהול יומיומי של לוח הזמנים, עמידה במטרות ועוד, דורש אנרגיות רבות גם מהילד וגם מההורה. בליווי צמוד של איש מקצוע, ותוך התאמה למשפחה ולילד, ניתן לשקול גם טיפול תרופתי שעשוי לסייע בוויסות הפרעות חיצוניות וסיוע באיזון. בנוסף, בעשור האחרון התפתחו בישראל שתי גישות טיפול בריפוי בעיסוק שמבוססות ראיות מחקר ומסייעות בשיפור התפקוד של הילדים, כבר מגיל 3 שנים: POET (Parental Occupational Executive Training) שפותחה באוניברסיטת חיפה, ו-Cog Fun, (פותחה באוניברסיטה העברית).  

מיקוד בעוצמות של הילד - רצוי לתרגם את הצורך של הילד בתנועה / או במגע לפעילויות פנאי מהן הוא יוכל להנות ועליהן יבסס דימוי עצמי חיובי. פעילויות מסוג זה יכולות לכלול בישול / אפיה / טיפוח ערוגה קטנה בגינה, ביצוע ניסויים מדעיים לילדים (באמבטיה / בגינה, ובהשגחת מבוגר), רכיבה על אופניים, משחקים ספורטיביים אחרים בבית / בגינה או בחוגים המותאמים לגיל הילד וליכולת של ההורים. רצוי לשלב חוג שיהיה נוח גם מבחינה לוגיסטית, במרחק קצר מהבית, שכל המשפחה אוהבת או שהילד מתחבר אליו, על מנת להבטיח התמדה. 

חשיפה למדיה - מומלץ לאמץ את ההנחיות של איגוד רופאי ילדים באשר למגבלות בהתאם לגיל, ולהתקין מסנן תוכן באינטרנט בבית על מנת לצמצם את החשיפה לתכנים שאינם הולמים את גיל הילד.

הצלחות קטנות - בהפרעת קשב חוסר היכולת לנהל את הזמן מובילה במקרים רבים להערכה עצמית נמוכה ולהלקאה עצמית. לכן חשוב מאוד לבנות לילד את הביטחון העצמי ותחושת ההישגיות, באמצעות "הצלחות קטנות", המתורגמות מיידית לאיכות חיים. חשוב לנהל שיח פתוח בבית על הקשיים ודרכי פעולה אפשריות על מנת לצמצם את הלחצים והדרישות. 

קשרים חברתיים - החשיפה הגוברת למסכים מעכבת את ההתפתחות החברתית בעיקר בקרב ילדים עם הפרעות קשב, המתקשים להתמודד במצבים חברתיים. כיום קיימות קבוצות ילדים ייעודיות בהובלת אנשי מקצוע, המדרבנות אותם לפעילות משותפת וליצירת קשרים חברתיים. 

לסיכום: ילדים עם הפרעות קשב עשויים להיות ילדים בעלי תפיסה חדה, יצירתיים ומהירים. אם נשכיל להנחיל להם הרגלים בריאים מגיל צעיר וטיפול מתאים, הם יוכלו לגדול להיות מבוגרים יצרניים בעלי חיים מלאי משמעות.