קולות ורעשים של לעיסת מזון, מסטיק או לגימת מרק ומשקאות עשויים להפריע להרבה אנשים, אבל עבור חלקם מדובר במשהו בלתי נסבל ברמה כזו שהם מסוגלים להתעצבן ולצאת מהחדר אם מישהו טוחן לידם ביסלי גריל או מנשנש גזר.
סיבה לדאגה? העתירה בנוגע למתנות שקיבל נתניהו
"משכנתא שניה": אלפי הורים מאיימים לבטל את התשלומים למעונות
מיזופוניה היא רגישות סלקטיבית לצלילים ורעשים, ואנשים שסובלים מהתופעה מפתחים רגשות שליליים כגון חרדה וכעס בעת שמיעת צלילים מסוימים הכוללים לעיסת מזון, נשימה, שיעול, רעש כתיבה, ועוד. למרות שרבים סובלים ממנה, התופעה לא מוגדרת עדיין כהפרעה רשמית בספר האבחנות הרפואיות, ה-DSM.
מדעני המוח האמריקאים פאוול ומרגרט גסטרבוף חקרו את התופעה בתחילת שנות התשעים. בשנת 2001 הסבירו החוקרים כי היא אינה תלויה בעוצמת או תדירות הקול, וכי היא מתייחסת לחוויות אישיות הקשורות רק לצליל הגורם למצב של תסכול, גועל וכעס. על פי התיאוריה שלהם, הרגשות השליליים נוצרים כאשר מקשיבים לצלילים אלה שוב ושוב.
חלק מהחוקרים במרכז הרפואי באמסטרדם שבהולנד מייחסים את ההפרעה לקונפליקטים בין הורים לילדים אשר בדרך כלל מתרחשים במהלך הארוחות המשפחתיות, ועשויים לקשר רגשות שליליים לצלילים נורמליים כגון קולות של אכילה ולעיסה.
המומחית לבריאות הנפש אלכסנדרה סאדיק, אומרת כי "ההסבר המדעי למצב זה הוא שמערכת העצבים הופכת לבלתי מאוזנת בפרשנותה את הגירויים השמיעתיים ואפילו החזותיים, והיא מתרגמת את הצלילים האלה בצורה מוגזמת. תסמונת זו יכולה להופיע בכל גיל".
מחקרים הראו כי אנשים עם תסמונת רגישות לקול סובלים גם מלחץ דם גבוה, חום גוף גבוה ודופק גבוה, וכל זאת כתוצאה מלחץ בתגובה לצלילים, קולות ורעשים.
אנשים הסובלים מהתופעה חשים בעקבותיה אי נוחות, כעס, גועל, ופעמים רבות נמנעים מלשהות במחיצת אנשים.
סאדיק מציעה מספר דרכים להתמודד עם התופעה:
שימו אטמי אוזניים
הקשיבו למוזיקה באוזניות
הפעילו את הטלוויזיה או את הרדיו כדי להשמיע רעשי רקע
נסו להפחית את תדירות החשיפה לרעש
כאשר אתם מרגישים כי הסימפטומים של התסמונת עומדים להתרחש, עזבו את המקום שבו אתם נמצאים או השתמשו בשיטה מרגיעה אחרת, כגון נשימה עמוקה
הקפידו על פעילות גופנית
הקפידו על שינה מספקת כדי לוודא שהנפש נינוחה
סאדיק ציינה כי "מחקרים הוכיחו שהרגישות הזו לצלילים קשורה לגאונות ויצירתיות. ככל שאדם חכם וגאון יותר, כך הוא חושב יותר, ולכן הוא מפתח מצב פסיכואקולוגי כשהוא שומע את הצלילים סביבו, כמו צליל של כתיבת עט ולעיסת אוכל, כך שאין צורך לדאוג".
לדבריה, "אין תרופה מאושרת לטיפול במיזופוניה, אך ניתן לקבל מפסיכיאטר תרופות לטיפול במצבים הקשורים לתסמונת, כגון תרופות לטיפול בעצבים, דיכאון וחרדה".
הטיפול המוצע הוא CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) בשילוב טיפול ACT (קבלה ומחויבות).
CBT הוא טיפול המכיל מכלול של שיטות טיפול פסיכולוגיות, המבוססות על שילוב של רעיונות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. כל שיטות הטיפול מבוססות על ההנחה שמקורה של הפסיכופתולוגיה באסוציאציות בלתי-מסתגלות המשפיעות על ההתנהגות, המחשבות והרגשות של המטופל. הפסיכופתולוגיה משתמרת באמצעות תהליכים קוגניטיביים והתנהגותיים בלתי-מסתגלים. מטרת הטיפול היא לבחון סיטואציות מהעבר הקרוב של המטופל שבהן הופיעו התסמינים הפסיכופתולוגיים ולהבין את הקשרי הופעתם. על כן, רבות מהגישות מעודדות היזכרות רגשית בסיטואציות "בעייתיות", שלאחריהן התרחקות. ההתרחקות יכולה להתבטא באתגור קוגניטיבי (בחינה מחודשת של המחשבות שהופיעו בסיטואציה) או בחינת התנהגויות חלופיות שהיה אפשר לנהוג בהן.
הגישה ההתנהגותית מבוססת בין השאר על מודל ההתניה הסמויה, לפיו גם תהליכים קוגניטיביים, כגון מחשבות אוטומטיות, נרכשים בתהליכי למידה הדומים ללמידה ההתנהגותית. הגישה הקוגניטיבית (הכרנית) מבוססת על ההנחה שכל אחד מגיב אחרת כלפי המציאות בהתאם לפירוש שהוא נותן לה. תרפיית ה-CBT משלבת את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי בתפישת המציאות (כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי) עם הרעיון שנדרש שינוי בהתנהגות המטופל - ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות (כפי שמקובל בטיפול ההתנהגותי).
עם זאת, רוב הגישות העכשוויות הן משולבות ומתייחסות גם לגורמים קוגניטיביים, וגם התנהגותיים, רגשיים, בין-אישיים וביולוגיים. התאוריות הקליניות מסוג זה עוסקות בעיקר בגורמים המשמרים של ההפרעה, ולא באטיולוגיה שלה. בניגוד לגישות פסיכודינאמיות, רוב שיטות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי אינן מייחסות חשיבות לשיח בין המטפל למטופל על הקשר הטיפולי.
הטיפול המשולב הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה ופאניקה, בדיכאון ובהפרעות אכילה. לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יש הצלחות גם במצבים של פוביה חברתית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעות כפייתיות, וכן חרדה כללית מפושטת.
מיזופוניה עשויה להיות קשורה גם להפרעות פסיכיאטריות אחרות, כגון הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת אישיות אובססיבית, תסמונת טורט, הפרעת אכילה, דיכאון, הפרעה דו קוטבית ואוטיזם.