גם כיום, בישראל של שנת 2023, יש רבים המחשיבים את כל נושא בריאות הנפש – כטאבו, דבר שפשוט אסור לדבר עליו. למרות השיפור המשמעותי שחל בנושא בשנים האחרונות, עבור רבים – להודות בצורך בטיפול ולגשת לקבל אותו – הוא דבר מורכב מאוד, עד כמעט בלתי אפשרי.
מרכז שניידר לרפואת ילדים מתחדש: בניין הזכוכית נפתח במתחם בית החולים
מחקר ענק גילה: שכיחות עולמית של סרטן בקרב בני פחות מ-50
אחד האנשים שפועלים כדי לשנות את המצב, ולהפוך את הטיפולים הללו לנגישים ומקובלים יותר בחברה הערבית הוא ד"ר נביל ג'ראיסי, מנהל מחלקת בריאות הנפש הראשון (והיחיד) בחברה הערבית, מבית החולים האנגלי בנצרת. " זו המחלקה היחידה שפועלת בעצם בחברה הערבית, והיא הוקמה לפני 26 שנים. לפני ארבע שנים הגעתי לנהל אותה", סיפר בראיון מיוחד למעריב, לציון היום העולמי למניעת התאבדויות.
"כיום, אין הרבה אנשי מקצוע ערבים בתחום בריאות הנפש, וזו אחת הסיבות לכך שאנחנו נתקלים ברמה גבוהה של מצוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, לעומת היהודית", הסביר, "הפסיכיאטרים הערבים הם רק 1.9 אחוזים מכלל הפסיכיאטרים במדינה ו-1.4 אחוזים מהפסיכולוגים הקליניים, והנתונים לא מעודדים גם בשאר התחום הפרא-רפואיים הרלוונטיים בשדה הזה, בטח בהתחשב בכך שאנחנו מהווים 21 אחוזים מהאוכלוסייה.
זו הסיבה שבית החולים שלנו חרט על דגלו את נושא בריאות הנפש, ולא רק את תחום מחלות הנפש. לכן, הקמנו את המחלקה הזו וגם מרכזי התייעצות וטיפולים פסיכולוגיים בכל הגילאים".
ומה המצב כיום במחלקה?
"אנחנו נמצאים בתפוסה מלאה ובאים אלינו מטופלים מכל הארץ. זאת מחלקה רגישה, נגישה ורב תרבותית – אנחנו מקבלים מטופלים מכל המגזרים, יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים – כל מי שמגיע אלינו מרחבי הארץ. אנחנו מטפלים גם במקרים ספציפיים מאוד, כמו ניצולות של תקיפות מיניות, ומקרים מורכבים מאוד של פוסט טראומה אצל נשים".
הוא הוסיף: "המצוקה באה לידי ביטוי בין היתר בכך שהשירותים הנפשיים לא נגישים ולא רגישים למצב – לא מספיק שהמטופל הערבי יידע לדבר כמה מילים בעברית או להיפך – צריכים להכיר את הרקע המשפחתי וכל המסביב. אני תמיד אומר לרופאים הצעירים שעובדים איתי – אנחנו מטפלים בעצם במשפחות ובשכנים שלנו, ומי כמונו יכול להבין את הניואנסים הקטנים האלה בדיוק?".
ד"ר ג'ראיסי יזם לאורך השנים מחקרים רבים בנושא בקרב החברה הערבית. "באמצע שנות ה-90 ניהלתי מרפאה לבריאות הנפש, ורוב המטופלים שלנו היו מהאוכלוסייה הערבית. בדקנו את הפרופיל של האנשים שהופנו אלינו מבית החולים בנהריה וראינו שמרבית המטופלים לאחר ניסיונות ההתאבדות – הם מהמגזר הערבי. בנוסף, ראינו שבקרב האוכלוסייה בגליל המערבי, אחוז הנשים שניסו להתאבד במגזר הערבי – היה גבוה מאשר במגזר היהודי", ציין.
זה עניין של חוסר מודעות?
"לא רק. נכון ליוני 2023, בכל יומיים נרשמים בארץ שלושה מקרי התאבדות, ובכל יום מגיעים לבתי החולים ברחבי הארץ 20 מטופלים שניסו לשים קץ לחייהם, כאשר מחציתם – נשים בנות 10 עד 24. עוד עולה מהנתונים כי אחוז ההתאבדויות בקרב האוכלוסייה היהודית גבוה בהרבה, אך ישנם מקרים רבים באוכלוסייה הערבית שאינם מדווחים כהתאבדויות. כיום, כ-60 אחוזים מהמתאבדים בקרב האוכלוסייה הערבית הם מתחת לגיל 45".
לדבריו, בחברה הערבית ישנה סטיגמה קשה בכל הנוגע למחלות וטיפול נפשי, וגם בנושא ההתאבדויות. "בתור רופא צעיר ראיתי לא מעט מקרים בהם דווח על נפילה או תאונה, אבל היינו בטוחים שמדובר בהתאבדות", הדגיש, "בחברה הערבית ישנה רמה גבוהה של מצוקה נפשית, יותר מאשר בחברה היהודית.
וכמה זמן לוקח כיום עד שהם מגיעים לטיפול נפשי?
"פי 2 זמן מאשר למטופל היהודי – מדובר בשלוש שנים לעומת שנה וחצי. מדובר בסבל אדיר למטופלים ולבני המשפחות שלהם, ומספר האשפוזים הכפויים גדול פי 2 בקרב הערבית, וזה מדד נוסף למצב. אנחנו צריכים תקציבים כדי שנוכל לסייע לטפל במה שקורה במגזר, כי בסופו של דבר, אלה שחושבים להתאבד הם אנשים שסובלים וזקוקים למענה, שאנחנו לא יכולים לתת לבד".
בהמשך דבריו, הפסיכיאטר התייחס למספר הנרצחים במגזר הערבי מתחילת השנה – למעלה מ-160, כאשר כמעט מדי יום נרשמים אירועי אלימות בהם נרשמים פצועים רבים. "אירועי הרצח נובעים ממצוקה נפשית – ומובילים למצוקה נפשית נוספת. אנחנו פוגשים המון משפחות של נרצחים, בין היתר טיפלתי באמא שהבן שלה, סטודנט לרפואה שהגיע לבקר את בני משפחתו, נורה ומת לה בידיים". הוא סיכם: "50 אחוזים מהילדים הערבים חיים כיום מתחת לקו העוני. איך לא יצמח שם פשע? בבית החולים אנחנו מטפלים במחלות – אבל צריכים לטפל בדברים נוספים".