האם הערך הקלורי של מוצרי המזון מדויק או מטעה?

בשנת 1990 נחקק חוק סימון מזון פדרלי בארצות הברית, המחייב יצרני מזון לסמן עובדות תזונתיות על מוצר.

מדענים שעובדים עבור יצרני מזון אמורים לבצע מדידות במעבדות שלהם כדי להשיג את מספר החומרים המזינים במוצרים שלהם. הם מסתמכים על תקן המכונה "חומרי עזר סטנדרטיים".

כדי להשיג תקן זה, הם משתמשים במה שמכונה "משולש מטריצת המזון" או כמות "שומן, חלבון ופחמימות", ותוצאות בדיקות אלה משתקפות על תוויות העובדות התזונתיות של המוצר. אולם, תוצאות אלה הן הקרובות ביותר לבריאות אך אינן מדויקות ב-100%.

מדענית המזון ד"ר קתרין לי אומרת שחטיפים שנכתב עליהם שהם מכילים 200 קלוריות יכולים למעשה להכיל 240 קלוריות לדוגמה.

על פי אתר "Very Well Fit", מדעני תזונה זיהו מגוון סיבות שעשויות להשפיע על דיוק ספירת הקלוריות.

הבנת הגורמים הבאים עשויה לעזור לכם לקבל החלטות טובות יותר לגבי מזונות בריאים בתפריט שלכם:

אפליקציות מעקב אחר מזון מספקות נתונים שהועלו על ידי צרכנים. במקרים מסוימים, לא נבדק עד כמה הנתונים מדויקים. משמעות הדבר היא כי גודל המנה והערכים התזונתיים יכולים להיות שגויים. לפני שמסתמכים על כל מקור שכזה, כדאי לדעת אם המספרים מאושרים.

גורם נוסף שיכול להשפיע על דיוק הקלוריות הוא אופן הכנת האוכל, מאחר והוספת שמנים או רטבים למזון תוסיף לו קלוריות.

במחקר על שקדים, למשל, האנרגיה המטבולית השתנתה אם הם היו טבעיים, קלויים או מטוגנים.

מחקרים מצאו גם שמה שרשום בתפריט במסעדות לא תמיד זהה למה שמוגש לכם בצלחת. על פי מחקר שפורסם בכתב העת "Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics", כ-19% מהמזונות שנבדקו במסעדות הכילו לפחות 100 קלוריות יותר ממה שנכתב.

בקיצור, אם אתם בדיאטה או סופרים קלוריות כדרך טבע, קחו בחשבון שהמוצר שאתם אוכלים יכול להכיל יותר קלוריות ממה שרשום עליו.