האנשים מאחורי הבסיס לחיסוני הקורונה: דרכם של הזוכים בפרס נובל לרפואה

מכון קרולינסקה בשבדיה הכריז היום (שני) כי זוכי פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 2023 הם פרופ' קתלין קריקו ופרופ' דרו וייסמן, זאת על המחקרים שהובילו לפיתוח של חיסוני mRNA, שהיו הבסיס לחיסוני הקורונה. אז מהו חיסון mRNA? ד"ר גל חיימוביץ' ממכון דוידסון מסביר.

כאמור, מי שהובילו את פריצת הדרך לפיתוח חיסוני RNA הם וייסמן וקריקו. "כבר בשנת 1990 פרסמו חוקרים אחרים שאפשר להזריק RNA שליח לעכברים, והתאים שלהם ייצרו את החלבון שה-RNA מכיל את ההוראות לייצורו", מספר חיימוביץ'. "אולם ה-RNA השליח בצורתו הרגילה מתפרק מהר בגוף, ובנוסף מפעיל מנגנוני הגנה תאיים שגורמים לדלקת מקומית – אך לא לתגובה חיסונית נגד החלבון המבוקש".

בשנת 2005, ובמחקרים מאוחרים יותר, מצאו וייסמן וקריקו פתרון לכך. "RNA מורכב מארבעה סוגים של אבני בניין, המכונות בסיסים. סדר הבסיסים לאורך מולקולת ה-RNA קובע את רצף חומצות האמינו שמהן ירכיב התא את החלבון. וייסמן וקריקו ידעו שבתאי יונקים, שמייצרים כל הזמן RNA משלהם כחלק מתהליך ייצור החלבונים, הבסיסים האלו עוברים לעתים קרובות שינויים כימיים. כמובן, ה-RNA הטבעי שהתאים מייצרים גם לא גורם לגוף להפעיל תגובה חיסונית. האם יש קשר בין הדברים?".

"החוקרים לקחו את ה-RNA שלהם ושינו את אחד הבסיסים - הם הפכו מולקולה בשם אורידין למולקולה דומה מאוד, בשם פסאודואורידין", מספר חיימוביץ'. "השינוי לא הפריע לתא לקרוא את המידע האצור ב-RNA, אבל שינה את הצורה בה הגוף הגיב לו: המנגנונים שגורמים לדלקת לא הופעלו. בנוסף, ה-RNA נשאר יציב לאורך זמן ולא התפרק מיד, כך שהתאים ייצרו את החלבון הרצוי בכמות מספקת להפעלת תגובה חיסונית. במקביל, חוקרים אחרים שניסו על עכברים טיפול במולקולות RNA קצרות נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B הראו במחקר שפורסם בשנת 2005 שאפשר לעטוף מולקולות RNA בבועיות שומניות שמקלות על כניסת ה-RNA לתאים. בהמשך השיטה הותאמה גם ל-RNA שליח".

"חיסוני הקורונה הוכיחו שהטכנולוגיה הזו מאפשרת פיתוח חיסון בטוח נגד מחולל מחלה חדש ולא מוכר בתוך חודשים אחדים, ושהחיסון מייצר תגובה חיסונית יעילה ביותר. כיום חברות כגון פייזר ומודרנה מפתחות חיסוני RNA למחלות נוספות, ביניהן מחלות נגיפיות וסרטן".