קופות החולים דיווחו על ירידה של לפחות חמישה עשר אחוזים במספר הישראלים שבחרו להתחסן עד כה נגד שפעת, זאת לעומת המגמה שנרשמה בשנים הקודמות. "אם נבחן את הידע הרב שהצטבר מאירועי חירום שונים שהתרחשו בארץ ובעולם בשנים האחרונות, נראה שבזמנים כאלו אנשים נוטים להתייחס לדברים שניתן להגדיר כ'מסכני חיים' ולנושאים כמו פצועים והרוגים, כדבר הדחוף ביותר, בעוד שישנם דברים אחרים שנדחקים הצידה, כמו למשל סוגיית חיסוני השגרה", הסביר בשיחה עם מעריב פרופסור נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב.
"למעשה, בתקופות חירום - כמו זו שאנחנו נמצאים בה עכשיו - השגרה מתמוססת וכל הדברים שנכנסים לקטגוריה של נושאים ארוכי טווח ומניעה - פשוט מוזנחים. זה בא לידי ביטוי בכלל תחומי החיים, לא רק בבריאות", הוא הוסיף.
איך זה בא עוד לידי ביטוי בתחום הבריאות?
"לצד החיסונים - אנחנו רואים גם היבטים שונים בחיי היומיום שלנו שנוטים להשתבש, דוגמת ביצוע פעילות גופנית שגרתית והקפדה על אכילה נכונה ומאוזנת, כאשר לכל שכבת גיל יש את ההיבטים והמאפיינים שלה. במלחמה הזו ישנו מספר עצום של ישראלים שפונו מבתיהם - דבר שמקשה על יכולתם להצליח ולשמור על שגרה פיזית ונפשית, ולכן כל הגורמים השונים צריכים לראות כיצד מוודאים שהם יוכלו לקיים שגרה כלשהי גם במצב הזה. דוגמה אחת לכך היא מפוני קיבוץ סעד, שנמצאים בים המלח, וכעת ניתנת להם האפשרות לבשל בעצמם במטבח - דבר שמהווה גם שבירת שגרה, וגם אפשרות לפעול ביצירתיות. וזו רק דוגמה אחת לכך".
בהמשך דבריו, פרופסור דוידוביץ' התייחס להיבט נוסף בשגרה - קיום לימודים. "הקמת בית ספר עבור המפונים נשמעת אולי דבר קטן, אך הוא דבר חשוב כל כך כדי לסייע בהפגת המתחים בתקופה הזו, ובהמשך לסייע להם לחזור לשגרה בריאה יותר", ציין, "במקביל, מערכת הבריאות בדגש על קופות החולים, צריכה לוודא שאנשים לא מזניחים את חיסוני השגרה, ואת הבדיקות התקופתיות. ראינו בקורונה שנרשמה ירידה בשיעורי ההתחסנות השגרתיים - ומשרד הבריאות החל בתגובה בתוכנית לטיפול בבעיה. חבל שכל מה שלמדנו מהקורונה יירד לטימיון".
"המלחמה משפיעה בצורה כזו או אחרת על כל הישראלים, מבלי כל קשר למקום בו הם מתגוררים - כמעט בלתי אפשרי שלא להיתקל במישהו שמכיר מישהו שפונה מביתו, נפצע, או חלילה נחטף או נרצח. כל תחומי החיים שלנו מושפעים מהמצב, וישנה אי ודאות גדולה שכן אנחנו לא יודעים עד מתי המצב צפוי להישאר כך", הדגיש, "מהסיבות הללו צריכים לחשוב על פתרונות לסוגיות שטרם נמצא להם מענה - דוגמת נושא הביטחון התזונתי - כיצד מסייעים לילדים שנעזרים במפעלי ההזנה במערכת החינוך, בימים שאין לימודים?".
ישראלים רבים החלו להתנדב באופן קבוע בתחומים שונים.
"נכון. התנדבות היא דבר מדהים אבל לא ניתן להמשיך אותה לעד. לפחות בתחום הבריאות אנחנו רואים את המדינה, בתי החולים והקופות נכנסים יותר ויותר לתמונה - אבל צריכים לעשות את זה גם בהיבטים של קידום בריאות ורפואה מונעת. משרד הבריאות נקט עכשיו בצעד מדהים, שבוצע גם במלחמת לבנון השנייה, כאשר איפשר למפונים לקבל טיפול בכל אחת מקופות החולים, ללא קשר לזו שהם מבוטחים בה. עם זאת, המצב עדיין מאתגר כי לקופות אין זמינות זהה ברחבי הארץ, וישנו צורך למפות את האזורים שזקוקים לתמיכה נוספת".