"בימים מתוחים אלו מצוינים מקרים רבים, בהם כלבים מסייעים לילדים ומבוגרים בהפחתת תחושות מתח, חרדה ועוד", אומרת אפרת ברנע, פסיכולוגית בכירה לילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש רמת חן, של שירותי בריאות כללית במחוז תל אביב. ברנע מציינת את החשיבות והיתרונות הרבים שיש לקשר בין ילדים לבעלי חיים.

עלול להכריע בין חיים ומוות: אלו התרופות שצפויות לעלות לדיון בוועדת סל הבריאות
"לא להציף בפרטים": פסיכולוגיות מסבירות - כך תתווכו לילדכם את סוגיית החטופים

"לצד טיפולים ידועים בתחום בריאות הנפש (פסיכיאטריים ופסיכולוגיים), ניתן באמצעים פשוטים לבנות עבור אותם הילדים יום-יום מעצים, שעשוי לחזק אותם במגוון תחומי התפתחות ושעשוי לרומם את מצבם הרגשי, אחד מאותם אמצעים הוא מפגש עם בעלי חיים", היא מסבירה – "מטופלים מספרים על החוויה החיובית בטיפול ובמגע עם בעלי חיים וההורים. גם הם יודעים לספר על תחושת הביטחון הגדלה של ילדיהם, היקרים מכל".

לדבריה, המגע עם בעלי החיים הוא מגוון ויכול להיות מתמשך ולכלול גידול חיית מחמד פרטית בבית או אימוץ בעל חיים. "האינטראקציה עם בעלי החיים יכולה להיות גם על בסיס לא מתמשך כמו לקיחת כלב של חבר (או מצער בעלי חיים) לטיול היומי שלו או מפגש עם בעלי חיים במסגרת טיפולים ייעודיים", היא מסבירה עוד – "בבואנו למנות את היתרונות באינטראקציה של ילדים עם בעלי חיים, עלינו להתייחס לדרישות ההתפתחותיות שהיינו מצפים להן.

"חיזוק מערכת התקשרות בטוחה: חיזוקה יכול להיעשות באמצעות הטיפול בבעלי חיים. בעל חיים נתפס כמי שתלוי בטיפול הטוב של בעליו, אשר מספק לו את כל צרכיו. בעל החיים זקוק שמי שמטפל בו ימלא עבורו את כל צרכי הקיום הבסיסיים שלו – הצרכים בהזנה, במקום מחייה, במרחב תנועה. בסיפוק צרכים אלה בעל החיים לרוב מגיב מצידו בהתקשרות עמוקה למי שמטפל בו ומבטא זאת לפי דרכי התנהגויות הייחודיות לו -  כמו הבעת שמחה בעת השגת קרבה לבעלים (כשכוש בזנב, גרגור ועוד), שמירה על הבעלים ובכלל, נוצר קשר בין בעל החיים לבעליו שמטפלים בו, במקרה זה הילד".

ברנע מציינת, כי הקשר שנוצר הוא לרוב חד-ערכי ולא מאכזב. "ילדים יודעים לספר על נאמנות שהם חשים מצד בעל החיים ועל האהבה שבעל החיים רוכש כלפיהם.

"קשר שכזה לאורך זמן מופנם, נכנס למערך ההתקשרויות בעולם הפנימי המתפתח של הילד ועשוי להטות את הכף אל עבר הטוב שבעולם לעומת הרע שבו" היא מסבירה – "בהמשך הדרך, יכולה להתבצע הכללה של ציפייה זו אל עבר תחומים אחרים, כגון התחום החברתי וכך נצפה שילדים אלה ימצאו את דרכם טוב יותר בעולם החברתי". 

יתרון נוסף הוא בפיתוח העולם הפנימי של הילד והעשרתו: "ילדים מתארים את בעלי החיים, שהם באים איתם במגע, במונחים אנושיים ויוצרים עבורם עולם פנימי משל עצמם. משפטים כמו: 'הכלב שלי אוהב אותי', 'התוכי שלי נאמן לי', 'החתול שלי מחכה רק לי', מתארים ציפיות, עמדות ותחושות בסיסיות מעולם המושגים האנושי", היא מבהירה.

עוד היא מספרת, כי באמצעות תקשורת מסוג זה, שאמורה "לנחש" את עולמו הפנימי של יצור חי אחר, ילדים מפתחים את היכולת האמפתית שלהם. 

לדבריה, הקשר גם עשוי לחזק את תחושת העצמאות והעצמה. "הטיפול בבעלי חיים מעניק תחושת עצמאות והעצמה לילדים. לצד התקשרות בטוחה והבנה טובה של נפרדותו של האחר, ילדים זקוקים לפתח את תחושת העצמיות והעצמאות שלהם ולחוש כמועצמים -  כמי שהמבוגרים סביבם סומכים עליהם ומעניקים להם סמכויות – חובות לצד זכויות", היא מסבירה.

יתרון נוסף הוא במתן סיוע במצבים של קשיים בתחום החושי. "מחקרים מצביעים על קשר בין קשיים בוויסות החושי בגילאי ינקות לבין קשיים רגשיים ואף נטיות לחרדה בגילאי ילדות. כמעט ואין הורה שאינו מודע לכך שהמגע עם בעלי חיים הוא לא תמיד 'ריחני' או סטרילי. מצד שני, לרבים מבעלי החיים יש פרווה, וגם אם הם נעימים למגע הם בין היתר מאתגרים ומעוררים את מערכת החישה במגוון חושים (מנינו עד כה שניים – המגע והריח). חשיפה שכזו עוזרת לוויסות מערכת החישה ומאזנת אותה, כך שהבסיס הרגשי שנוצר אף הוא חזק יותר", היא מסבירה.

לדבריה, גם יש להתייחס להיבט ההומאני, שבמגע עם בעלי חיים. "בעולם שהולך ומפתח מודעות סביבתית והוגה לא אחת במקומו של האדם בטבע, נראה כי המגע והטיפול בבעלי חיים עוזר בפיתות מודעות ותודעה קיומית-סביבתית", היא מסכמת.