בית החולים לילדים שניידר שבפתח תקווה קיבל במהלך השבוע האחרון 26 ילדים ונשים ששבו משבי חמאס. אחת מנשות הצוות שטיפלה בהם היא ד"ר יעל מוזר גלזברג, רופאה בכירה במחלקת הילדים השבים ומנהלת יחידת השתלות כבד לילדים בבית החולים.

אדריכל תכניות הפלישה לגליל: מי הוא איברהים עקיל המבוקש גם בארה"ב?
צבי יחזקאלי מסביר: "הלחץ הצבאי עשה עסקה שהיא יותר טובה לחמאס"

"הימים האחרונים היו קשוחים פיזית ורגשית עבור כולנו – כאשר ההכנות לרגעים הללו החלו מיד לאחר השבת השחורה", סיפרה בשיחה עם מעריב. "עלתה השאלה איפה נקבל אותם פיזית בבית החולים, ולאחר שנבחר המקום בו תהיה מחלקת השבים, אורגנו צוותים מכלל התחומים שבעצם עבדו במחלקה הזו, שהתנהלה כמחלקה סגורה ומאוד מגוננת, כך שלא כל אחד יכול להיכנס לשם".

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

"בסופו של דבר, חלק מהמשפחות לא רצו ללכת מפה, וחלקן נשארו איתנו ארבעה ואפילו חמישה לילות", ציינה. "הילדים הגיעו במצב רפואי סביר, ונתנו להם מעטפת מחבקת ומכילה, כך שהם בחרו למשל מי יישאר איתם בחדר מבני המשפחה. במקביל, ניתנה להם מעטפת רפואית, כאשר עם הגעתם הם קיבלו זמן להתרחץ ולפגוש את בני המשפחה. הבדיקה הראשונית הבסיסית נעשתה לאחר מכן, ובהמשך השלמנו את המידע החסר. כולם ירדו עשרה עד 15 אחוזים ממשקל גופם, כך שלצד המענה הרפואי הם קיבלו מענה תזונתי כחלק מחזרה לתזונה מבוקרת".

ד"ר מוזר גלזברג הוסיפה: "עבורי כרופאה, זו זכות גדולה לבוא ולטפל בהם ואני מודה על כך שיכולתי לקחת חלק במשימה הלאומית הזו, שהייתה מאוד מורכבת גם עבורנו הצוותים המעורבים ועוררה מנעד רגשות גבוה מאוד עם קשיים משמעותיים. לא היה קל לשמוע את הסיפורים ולדמיין מה הילדים עברו, בטח כשאנחנו הורים בעצמנו. עם זאת, זו הייתה זכות ענקית לטפל במשפחות הנפלאות הללו".

אוריה, יובל ועפרי ברודץ, נפגשו לראשונה מאז שבו ארצה, עם רודני, הכלב שלהם (צילום: דוברות מרכז שניידר)
אוריה, יובל ועפרי ברודץ, נפגשו לראשונה מאז שבו ארצה, עם רודני, הכלב שלהם (צילום: דוברות מרכז שניידר)

לדבריה, הימים האחרונים היו מורכבים ועמוסים מאוד. "אנחנו עם שמתמודד לאורך כל חייו עם קשיים כאלה ואחרים, דבר שיוצר אצל כולנו חוסן נפשי, ויכול להיות שזה מה שהשאיר אותם במצב סך הכל יציב. כולנו מתמודדים עם תחושות כאלה ואחרות של 'מה יקרה אם...', תחושות לגיטימיות לחלוטין שמייצרות אצל כולנו חוסן".

מסוק ובו הילדים החטופים נחת בבית החולים שניידר (צילום :דוברות שניידר)

עד כמה העבודה במחלקה דומה לעבודה השגרתית שלך?
"היא שונה מאוד – מעולם לא דמיינתי שאצטרך להתמודד עם כאלה דברים. מחלקת השבים שונה מאוד מהיומיום כרופאת ילדים, אפילו שאני עוסקת במקצוע שכולל הרבה כאב ואכזבות. לילדים ולמשפחות הללו יש עוד תהליך ארוך לעבור, ואני מעריכה שסוגיית אובדן השליטה על המצב וההתרחשויות השפיעה מאוד".

לסיום אמרה, כי "המצב כולו מורכב וקשה מאוד רגשית, וכולנו בתקווה שנזכה לעבוד עוד פעם אחת במחלקת השבים ולקבל את בני משפחת ביבס. בתור רופאי ילדים, קשה לנו מאוד שעדיין נותרו שני ילדים בשבי".