המרכז הלאומי להשתלות הודיע אתמול (שלישי) על תרומת איבריו של סגן נתנאל מנחם איתן ז"ל. הוא היה צוער בגדוד גפן בבית הספר לקצינים ושירת כלוחם ביחידת 669, ונהרג בפעילות צבאית בצפון רצועת עזה בסוף השבוע האחרון.
איתן ז"ל, בן 22 במותו, הובא לבית החולים בילינסון במצב אנוש ועל אף מאמצי הרופאים להצילו, הם נאלצו לקבוע מוות מוחי. משפחתו ביקשה למלא את צוואתו לתרום איברים, שאותה הביע באמצעות כרטיס אדי עליו חתם. ליבו הושתל בבן 56 בבית החולים שיבא, ריאותיו הושתלו בבן 36 בבית החולים בילינסון, והכבד הושתל בבן 70 באיכילוב. בכך נמשכת רוח הנתינה שלו - מתן חיים לאחרים.
נתנאל נולד בירושלים להורים יוני וטלי, ואח לנועם, יקיר, אלישיב ובנימין. הוא למד במכינת "מעלה אפרים" ולאחר מכן התגייס ליחידת 669, במסגרתה עשה קורס חובשים. משפחתו וחבריו סיפרו: "כבר בבית הספר, כתלמיד מחונן, בלט באהבתו לזולת ובנתינה. הוא הדריך בתנועת הנוער 'עזרה', והיה הדבק של הסניף כאשר החניכים מוקסמים ממנו. במקביל, התנדב בעמותת 'זיכרון מנחם' לליווי ילדים חולי סרטן, ובתקופת הקורונה אף התנדב במחלקה אונקולוגית בבית חולים".
חבריו ליחידה מספרים שהיה "החוד של הצוות. מוביל, מנהיג, מעולם לא הסתפק בתוצאה בינונית". הם סיפרו כי היה הראשון בצוות שנשלח לקצונה, וחצי שנה לאחר הקורס פרצה המלחמה. ב-7 באוקטובר הצליח להציל שלושה חיילים, והספיק לספר למיכאל, חברו הטוב מילדות, שזה נתן לו הרגשה מיוחדת של משמעות.
פרופ' יעל פלד, המנהלת הרפואית של היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא הוסיפה על התרומות כי "מתחילת הלחימה ראינו מספר תרומות לב מגיבורי ישראל שחירפו את נפשם על הגנת ארצנו. כולם אנשי נתינה ואהבת האדם. ניגשנו לבצע את הנצלת הלב מתוך כאב עצום ויראת כבוד לנתנאל מנחם איתן, זכרונו לברכה, אשר חירף נפשו ונפל בקרב על הגנת ארצנו".
היא הוסיפה כי "זהו מעמד נדיר, חריג ועם עוצמה רגשית ללא גבולות. גם במותו נתנאל המשיך להציל חיים. משפחת איתן, שבאצילותה הרבה החליטה לתרום את איבריו, היא סמל לערבות הדדית ואהבת האדם. תרומת ליבו הצילה את חייו של חולה בשנות החמישים לחייו אשר לא היה שורד בלעדיה. אנחנו נעשה כל מה שניתן על מנת שליבו של הגיבור ימשיך לפעום ולהפיץ את אורו".