בישראל חלה עלייה של כ־300% בשיעור ההידבקות במחלת שושנת יריחו. המחלה מועברת על ידי זבוב החול וגורמת לפצעים דלקתיים כואבים מאוד, הגורמים לסבל רב לחולה במשך חודשים ארוכים. גם הטיפול מורכב, ולעתים כולל תופעות לוואי.

"גילתה עמידות": כיצד החלל נפטר מפטריה מסוכנת?

מדוע המחלה התפרצה בישראל מלכתחילה?
הסיבה לעלייה הכללית בשכיחות המחלה בישראל היא ככל הנראה שינויי מערכות אקולוגיות, בנייה ופיתוח, שגרמו להתרבות שפן הסלעים או המכרסמים פסמונים, המארחים את טפיל הלישמניה עד שהוא עובר בעקיצה ומציצת דם לזבוב החול ומשם לבני האדם.

מה מהלך המחלה?
לשושנת יריחו גורמים שני טפילי לישמניה, הגורמים לשני סוגי נגעים: הטפיל "לישמניה מייג'ור" גורם לנגעים עוריים המחלימים תוך חצי שנה עד שנה. ואילו נגעים הנגרמים על ידי הטפיל "לישמניה טרופיקה" יחלימו בתוך כשנתיים. לעתים הנגעים מודלקים ומכאיבים מאוד, ומצריכים אשפוז וטיפול לתוך הווריד או טיפולי לייזר ואלקטרותרפיה. הלישמניה בעוטף עזה היא מסוג מייג'ור.

כיצד נדבקים במחלה?
מסלול ההדבקה בלישמניה מתחיל בטפיל הלישמניה העובר למכרסמים, בדרך כלל פסמונים, המעבירים דרך עקיצת זבוב החול את הזן לישמניה מייג'ור בדרום הארץ. עוד אפשרות היא שפני הסלע, המעבירים את הזן לישמניה טרופיקה בשומרון ובצפון הארץ. הזבוב עוקץ, מוצץ את הדם ותוך כדי מחדיר לתוך המכרסם טפילי לישמניה - כך שהמכרסם הופך למאחסן. הטפיל מתרבה בגופו של שפן הסלע. הזבוב עוקץ שוב את שפן הסלע, שואב ממנו טפילים, עוקץ את בני האדם ומחדיר אליהם את הטפיל.

מתי צריך לגשת לרופא?
רוב עקיצות החרקים בישראל אינן מזבוב החול, והן מחלימות תוך כמה ימים. אם קיים נגע שאינו מתרפא תוך כשלושה שבועות או שהוא מכאיב - יש לפנות לרופא.

כיצד מתבצע האבחון?
במקרה של חשד לנגע לישמניה, רופא נוטל דגימה מהנגע שנשלחת למעבדה לזיהוי הטפיל, לבדיקה רגישה ומדויקת הנקראת PCR, וזו מאתרת את המטען הגנטי של הטפיל. הבדיקה מתבצעת במספר מחלקות עור של מרכזים רפואיים בישראל, והתשובה מתקבלת תוך כמה ימים.

כיצד מטפלים במחלה?
בעבר ניתן הטיפול במשחה לשקוטן. אולם, הייצור והשיווק שלה הופסק בישראל. כיום ניתן לטפל במחלה באמצעות טיפול מקומי אחת לשבוע בחנקן נוזלי, הזרקה של התרופה פנטוסטם לתוך הנגעים עצמם או טיפול בתרופה או בעירוי של התכשירים פנטוסטם, אימפווידו או אמביזום. חלק מהטיפולים כואבים או כוללים תופעות לוואי. ללא טיפול עלול להופיע כיב באזור הנגע, והמחלה עלולה אף להתפשט למקומות אחרים בגוף או להותיר צלקת באזור העקיצה.

כיצד להימנע מעקיצה?
באזורים הנגועים בלישמניה מומלץ על לבישת בגדים ארוכים - במיוחד בלילה, כשזבוב החול פעיל, שימוש בתכשירים דוחי חרקים באזורי גוף חשופים ופעולות שאמורות להתבצע על ידי רשויות מקומיות. פעולות אלה כוללות הדברת המכרסמים, שמאכסנים את טפיל הלישמניה, וריסוס שטחים שבהם מתרבים זבובי החול.