היריון עודף הנמשך מעבר ל-42 שבועות עלול להגביר את הסיכון לאם ולילוד. הנחיות חדשות קובעות מהם הסיכונים וכיצד יש לחלץ את העובר במקרים שהלידה אינה מתקדמת. את ההנחיות כתבו מומחי החברה הישראלית לרפואת העם והעובר והאיגוד למיילדות וגינקולוגיה של ההסתדרות הרפואית בישראל.
היריון שלאחר תקופת המועד שכיח אצל עד 8% מהנשים והוא מוגדר כהיריון שנמשך מעבר ל-294 ימים, או 42 שבועות מהיום הראשון של הווסת האחרונה. קביעה מדויקת של גיל ההיריון חיונית לאבחנה ולניהול תקין של היריון.
במרבית המקרים הסיבה להיריון עודף אינה ידועה אולם ישנם גורמי סיכון לתופעה, ובהם גורמים גנטיים, עובר ממין זכר, השמנת יתר של האם, מומים מולדים של העובר, וגם היריון ראשון. על פי הידוע, היריון מוקדם נחשב כזה כשהלידה היא לפני השבוע ה-39, היריון מלא הוא מהשבוע ה-39 ועד השבוע ה-41, והיריון שלאחר תקופת המועד הוא לאחר 42 שבועות להיריון.
היריון מאוחר טומן בחובו סיכונים לעובר הכוללים עליה בשיעור התמותה בשל חנק, שאיפת מי שפיר עכורים (מקוניום), זיהומים, סיבוכים אורתופדיים ונוירולוגיים, איבוד שומן ומסת שריר, סיבוכים בעור התינוק, ירידת רמת הסוכר, וירידה בכמות מי השפיר המסוכנת כשלעצמה לעובר המתפתח. גם האם נמצאת בסיכון בהיריון מאוחר, ואלה עולים בהדרגה מהשבוע ה-39 להיריון וכוללים זיהומים, דימומים וקרישיות יתר.
במסמך ההנחיות החדש, קובעים המומחים כי החל מהשבוע ה-41 על האם לעבור ניטור עוברי באמצעות בדיקת דופק העובר ובדיקת אולטרסאונד לכמות מי השפיר בתדירות של פעמיים בשבוע. המומחים ממליצים שלא להאיץ בלידה לפני השבוע ה-39, וכי הנתונים העכשוויים מצביעים על יתרון בהשראת לידה החל מתום 41 שבועות להיריון. כמו כן קובעים המומחים שניתן להמתין ללידה ספונטנית עד סיום שבוע 42.
"המסר המרכזי בהנחיות הן שהזמן הטוב ביותר ללידה הוא בין השבוע ה-39 ל-41", אומרת הפרופ' טל בירון, יו"ר החברה לרפואת האם והעובר ומנהלת האגף לנשים ויולדות במרכז הרפואי מאיר שעמדה בראש הוועדה, "אחרי השבוע ה-41 האישה חייבת להיות תחת ניטור של העובר. יש לנו דרכים לסייע לזירוז לידה, אך אישה שמעדיפה ללדת כמה שיותר טבעי, יכולה לעבור הליך של חתך קרומי הלידה שמסייע לשחרור חומרים המזרזים את הלידה. מעבר לשבוע ה-42 הספרות הרפואית וההמלצות שלנו הן לילד בדחיפות, בשל הסיכון המשמעותי לאם ולעובר".