לימדו אותנו ש"הריון זה לא מחלה" וזה נכון. אבל הריון בריא יוביל ללידה תקינה ויפחית סיכונים. תקופת ההריון מתאפיינת בשינויים רבים בעלי אופי פיזי ורגשי, אשר משפיעים על האישה ההרה ומשפחתה. שינויים הורמונליים הם תופעה מוכרת וטבעית בקרב כל אישה בהריון בכל עת, קל וחומר כעת בזמן מלחמה. אישה הרה הנמצאת תחת מצבי לחץ ודאגה יכולה למצוא את עצמה במצב בו השינויים ההורמונליים יתעצמו מעבר לרגיל, עד כדי עצב, דיכאון ואף במקרי קיצון חרדה קיומית.

נשים הריוניות רבות מצאו עצמן כעת בסיטואציה לא פשוטה. חלקן נותרו לבד כאשר בני/בנות זוגם מגויסים למילואים או לשירותי כוחות הביטחון, לחלקן ילדים נוספים בבית, יש נשים שאף פונו מבתיהן ואינן נמצאות בסביבה הנוחה והטבעית שלהן ויש כאלו שחוו בעצמן את אירועי השבת השחורה או איבדו אדם הקרוב לליבן. העומס המחשבתי, הנפשי והרגשי יחד עם עול המטלות עלולים להיות משמעותיים ומכבידים.

הריון (צילום: אינגאימג)
הריון (צילום: אינגאימג)

חלי נוה, אחות רכזת בריאות הציבור, משכית טובי, אחות פסיכיאטריה ורכזת סיעוד ברה"ן ומאיה טמיר שמח, עו"ס רכזת בריאות האישה ממחוז מרכז במאוחדת, מספרות כיצד ניתן להתמודד עם הקושי.   

תשומת לב יתרה לשמירה על שגרת ההריון:   

1. ביצוע מעקב הריון – חשוב להקפיד להגיע לבדיקות תקופתיות על פי ההמלצות ולבצע מעקב רציף אצל רופא/ה ואח/ות. רצוי לשתף את הגורמים המטפלים בתחושות ובקשיים, תוך וידוא הורדת סיכונים וסיבוכים לאם ולילוד.

2. שמירה על אורח חיים בריא - תזונה מאוזנת בשילוב פעילות גופנית מתאימה להריון ישמרו על תקינות ההריון ויאפשרו ליולדת להגיע ללידה במצב הבריא והמאוזן ביותר. כמו כן התזונה והפעילות הספורטיבית מובילים לשיפור ההרגשה במהלך ההריון.

3. נטילת ויטמינים על פי ההמלצות - חומצה פולית, ברזל, ויטמין די ויוד החשובים בכל הריון.

4. הימנעות מעישון, אלכוהול וסמים – כמובן תמיד, בטח בהריון ובוודאי בתקופה זו.

5. ביצוע חיסוני השגרה – חיסון שעלת החל משבוע 27 להריון, חיסון שפעת בעונה וחיסון קורונה בהתאם להמלצות.

אישה בהריון עובדת (אילוסטרציה) (צילום: אינגאימג')
אישה בהריון עובדת (אילוסטרציה) (צילום: אינגאימג')

6. יצירת סביבה בטוחה -התנהלות שגרתית לצד התאמות נדרשות:

הריון מלווה לעיתים באופן טבעי ברמת חרדה מסוימת של האם לגבי מצבה ומצב העובר שלה. ישנן נשים שיסגלו לעצמן התנהגויות אשר משרות עליהן רוגע ומאפשרות תחושת שליטה על עתידן ועתיד העובר. במצבים בהם האם חווה יציאה מאיזון, כמו למשל בתקופת מלחמה הנוכחית, נוכל לחזות עלייה ברמות החרדה. 

לאור חשש זה, נשים שונות מדווחות על הימנעות מסיטואציות המגבירות את חרדתן כגון יציאה מהבית למקומות רחוקים, נסיעות ארוכות, הגעה למקומות לא מאובטחים או ללא ממ"ד זמין. כל מצב בו הן מרגישות חשופות יותר לסכנה או מצב בו יחושו שינוי בהריון כמו כאב או צירים, כאשר אין עזרה נגישה וזמינה מיידית הדבר עלול להוביל לפגיעה בשגרה. לכן, חשוב להקשיב לגוף וללב. כך למשל, אם יש צורך ואפשרות לעבוד מהבית כדאי לעשות זאת. הישארות בסביבה מוגנת ובטוחה ובוודאי מוכרת יפחיתו חרדה ויאזנו את ההרגשה. עצה נוספת היא להפחית חשיפה לתכנים הקשים לשמיעה ולצפייה.

מעגלי תמיכה:

חשוב לשמור על שגרה הכוללת גם מפגשים חברתיים, לקבל בהבנה ואהבה עזרה של גורמי תמיכה בסביבה הטבעית של האישה למען תחושת הביטחון. חשוב מאד לשתף, להוריד מהלב ולמצוא תמיכה ונחמה בקרב משפחה וחברים. במקרים של העדר בן/בת הזוג או מקורות תמיכה נוספים בעקבות היותם בלחימה, מעגל המשפחה והחברים הינו גורם משמעותי ביותר עבור האישה ההרה. חשוב לשים לב ולהגדיל את מעגלי התמיכה ולהיעזר גם בקהילה הסובבת אותנו. לדוגמא, לדאוג לליווי של קרובי משפחה/חברה לבדיקות מעקב הריון, לבנות רשימה "למקרה הצורך", לפנות לסיוע של גורם מקצועי בקופת החולים או בקהילה. עכשיו זה לא הזמן להתבייש.

הריון (צילום: אינג'אימג')
הריון (צילום: אינג'אימג')

הבנה והכלה מהסביבה התומכת:

קשת התגובות הרגשיות אצל נשים היא מגוונת ומשתנה ויכולה לנוע מהתרגשות לקראת הלידה דרך אמביוולנטיות וחששות מהאימהות והשינויים הקרבים. ההורמונים המופרשים בזמן הריון משפיעים על מצב הרוח ועכשיו, בזמן מלחמה עוצמת הרגשות והחרדה עשויות להתגבר. 

חשוב לתת לאישה ההרה לגיטימציה למצבים כמו ירידה במצב הרוח, ירידה באנרגיה, קשיי שינה או ירידה בתיאבון. לעתים נשים שחוות קושי אישי לא יפנו לטיפול כיוון שלא יתנו לגיטימציה לעצמן לעסוק בכאבן האישי אל מול הכאב והאבל הלאומי. לכן חשוב לזהות בקרב האישה ההרה את הסימנים המדאיגים ולהפנות  להתייעצות מקצועית ככל שנדרש על מנת להימנע מהחמרה של תסמיני דיכאון. 

נשים רבות מביעות בתקופה זו חשש מלהיות בחרדה כדי לא לפגוע בעובר. חשוב לציין שחרדה היא טבעית ובתקופה הנוכחית היא חלק בלתי נפרד מחיינו. לא ניתן להוריד את רמת הסטרס לחלוטין, אך ניתן לעשות פעולות שיפחיתו אותה, כגון: פעילות גופנית מתונה, הרפיה, פגישות חברתיות, אוורור רגשות והפחתת מינון השימוש במסכים ורשתות חברתיות.

ישנן נשים המדווחות על תחושות אשמה כיוון שהן עסוקות ושמחות בהיריונן או עקב החשש מפגיעה בעובר לאור המתח בו הן נמצאות. מותר לך לצחוק ולשמוח ומותר לך לכאוב ולהיות דאוגה. השאיפה לחוש שלווה ורוגוע בתקופה של מציאות מטרידה אינה ברת ביצוע. היי נדיבה כלפי עצמך וקבלי את כל קשת הרגשות והמחשבות הנעימות והלא נעימות שעולות בך וזכרי שאת עושה כמיטב יכולתך.