בעקבות אירועי "השבת השחורה": טכנולוגיה חדשה פרי פיתוח ישראלי מבטיחה לנסות למנוע את התסמונת הפוסט טראומטית. השיטה החדשה נעזרת בעשרות סרטוני וידאו היוצרים גירוי מוחי מפושט שמסייע לייצוב רגשי מידי לאחר אירוע מטלטל ומבטיח למנוע התפתחות תסמיני פוסט טראומה.

השיטה החדשה כבר נוסתה במחקר ראשוני באוקראינה בכ-155 נפגעי הלחימה שהראו שיפור משמעותי בסולם דירוג התסמינים הפוסט טראומטיים. מחקר מקביל באוקראינה צפוי להתפרסם בקרוב. כעת, מתכננים המפתחים לערוך מחקר גם בישראל לאחריו יוצע הטיפול גם כאן. פרופ' להב: "כמי שמטפלת בשיטה אני מאמינה שלכלי שפיתחנו תהיה השפעה מיטיבה גם במניעת פוסט טראומה וגם במניעת קשיים רגשיים אחרים שמתרחשים אחרי חשיפה לטראומה כמו דיכאון וחרדה".

נזקי הטבח בקיבוץ בארי (צילום: אבשלום ששוני)
נזקי הטבח בקיבוץ בארי (צילום: אבשלום ששוני)

עוד אמרה, "ברור לנו שאחרי ה-7 באוקטובר אין בישראל מספיק מטפלים, יש אנשים רבים במצוקה ורבים שחשים בושה ואשמה סביב המצוקה וימנעו מלפנות. המערכת מאפשרת להם להישאר אנונימיים ולקבל טיפול, ואנחנו מקווים שכמה שיותר ישראלים יוכלו להיעזר בה".

 וכך זה עובד: המטופל נכנס למערכת ממוחשבת ולאחר מספר שאלות אישיות וניסיון לאיתור מוקד המצוקה העכשווי, מוקרן לפניו סרטון שהותאם אישית למצבו, בהנחיית פסיכולוג המנחה אותו להקיש על כתפיו בקצב מהיר של 2 הקשות לשנייה. פעולה זו מכונה "גרייה בילטרלית" המפעילה את שני צדי המוח לסירוגין. תוך כדי הפעולה הזו מתבקש המטופל לומר מספר היגדים שמתאימים לקושי הרגשי שלו.

את המיזם החדש הובילה הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף המכללה האקדמית עמק יזרעאל וחברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. הטיפול כולל 80 קטעי וידאו מותאמים אישית למצבו של המטופל, בהם פסיכולוגים מומחים מדריכים אותו כיצד לפעול כדי למנוע את התפתחות החוויה הטראומטית על ידי הפעלה דו-צידית של חלקי המוח השונים הקשורים בקליטה חושית והפעלת מרכזי חרדה.

המחווה המרגשת ברחבת המסיבה ברעים (צילום :יונתן זינדל פלאש 90)

הטכניקה אותה פיתח במקור הפסיכיאטר ד"ר גרי קווין היא אחת משלוש השיטות שהוגדרו בעולם כטובות ביותר לטיפול בפוסט טראומה. לדברי פרופ' להב, אחת המפתחות, ישנן תאוריות שונות המסבירות כיצד השיטה עובדת תוך כדי פעולת ההקשה על הכתפיים: "אחת הטענות גורסת שבזמן החלום העיניים שלנו נעות מצד לצד ומייצרות כנראה את אותו אפקט של עיבוד אירועים שחווינו" היא מסבירה, "בזמן אירוע טראומטי אין לך שליטה על האירוע, אתה לא יכול לצפות מה שיקרה, אך אתה יכול לעשות כמיטב יכולתך כדי להתמודד הכי טוב עם הסיטואציה. זהו ההיגד הדיאלקטי שמטרתו לשנות את התפיסות של המשתמש בנוגע לחוויה הטראומטית".

הרעיון למיזם החל לאחר השבת השחורה, כשראש צוות הפיתוח, ד"ר אורן אסמן מאוניברסיטת תל אביב נפגש עם אנשי משרד הביטחון שהעלו את הצורך בפיתוח כלים להתמודדות עם טראומה בקנה מידה לאומי.  אסמן חבר לפרופ' יעל להב, ראש המעבדה לחקר הטראומה הנפשית, הד"ר אמיר טל מאוניברסיטת תל אביב וד"ר זוהר אליוסף מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, ויחד תכננו את הפלטפורמה החדישה. חברת מיקרוסופט ישראל העמידה צוות מהנדסות ומהנדסים שהוציאו לפועל את הפיתוח.