הכתבה נכתבה בשיתוף אונקוטסט
אחת משמונה נשים בעולם המערבי ובישראל עלולה לחלות בסרטן השד, ולכל אישה - גם ללא גורמי סיכון - יש סיכוי של כ-14 אחוזים להיות מאובחנת עם מחלה זו. עד כמה היא שכיחה? על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2019, אובחנו בישראל 5,316 נשים עם סרטן שד ובמקביל 1,085 נשים נפטרו מהמחלה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי בשנת 2020 חלו בעולם 2.3 מיליון נשים בסרטן שד.
"לצערנו, לפעמים החשש מטיפול במחלת הסרטן ומטיפול כימותרפי בפרט עשוי לגרום לנשים לא ללכת להיבדק. בהרבה מהמקרים, נשים אינן מודעות שישנה האפשרות שלא יזדקקו לכימותרפיה בכלל, ועצם הבשורה על סרטן יוצרת אצלן קונוטציה של תופעות הלוואי של הטיפול - ובכלל זה אובדן השיער", אומרת ד"ר מעין גלר, אונקולוגית בכירה מהמרכז לטיפול במחלת הסרטן של המרכז הרפואי זיו שבצפת. "סרטן השד היא מחלה מאוד שכיחה וככל שגילוי המחלה קורה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להחלמה. לדבריה, בזכות בדיקות הסקר לאבחון מוקדם, חלה ירידה משמעותית באחוזי התמותה מהמחלה לאורך השנים: בשנת 2019 כ-69 אחוזים מהחולות שאובחנו עם סרטן שד אובחנו בשלב מוקדם, כ-28 אחוזים אובחנו עם מחלה מתקדמת מקומית ורק כ-3 אחוזים אובחנו עם מחלה גרורתית מפושטת.
איך בוחרים את הטיפול?
הטיפול בסרטן שד מוקדם מתבסס על רפואה מותאמת אישית. ראשית נערכת בדיקה פתולוגית בסיסית הכוללת בחינת סוג היסטולוגי של הגידול, דרגת ממאירות הגידול (grading) וגם מאפיינים ביולוגיים של הגידול כמו רמת הביטוי של קולטנים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון ורמת הביטוי של הקולטן HER2. על סמך תוצאות אלה ניתן לסווג את הגידול של המטופלות לסוגי סרטן השד השונים.
"אצל מרבית המטופלות (כ-70 אחוזים) רמת ביטוי של קולטנים להורמונים חיובי ושלילי לקולטן ל-HER2. אצל מטופלות אלה - במידה וניתן - מבצעים תחילה ניתוח להסרת הגידול בין אם בכריתה חלקית או מלאה של השד. לאחר הניתוח, יש צורך בהחלטה לגבי סוג הטיפול המשלים/מונע (אדג'ובנטי) האם נדרש טיפול כימותרפי משלים ולאחריו טיפול הורמונלי (אנדוקריני) מניעתי או שניתן להסתפק בטיפול הורמונלי בלבד על מנת להפחית את הסיכון להישנות המחלה. כדי לקבל החלטה על הצורך בתוספת טיפולי כימותרפיה אנו נעזרים בבדיקה גנומית כגון 'אונקוטייפ שד'", מוסיפה ד"ר גלר. "חשוב לציין שאצל מרבית המטופלות אחרי הניתוח, בין אם מדובר על כריתה חלקית או מלאה, יש צורך גם בטיפול קרינתי מקומי ללא קשר למאפייני הקולטנים הללו".
תופעות הלוואי של כימותרפיה הן רבות ועלולות להשפיע בטווח הקצר והארוך. תופעות אלו כוללות בין היתר, ירידה בתפקוד של במערכת החיסון, חולשה, בחילות והקאות, שינויים במערכת העיכול שעלולות לגרום לשלשולים או עצירויות ופצעים בפה. בנוסף, עלולה להיות פגיעה בקצוות עצבים, פגיעה בציפורניים, יובש בפה ובעיניים ונשירת שיער. "כפי שנוכחתי לגלות, מטופלות סרטן שד חוששות מאד מהטיפול הכימותרפי. לפעמים הבשורה על הצורך בטיפול כימותרפי קשה יותר עבורן מהבשורה שקיבלו על היותן מאובחנות עם סרטן השד", מדגישה ד"ר גלר. "עם זאת, יש להקפיד על גילוי מוקדם ולא להימנע מכל טיפול שנדרש. חשוב לציין שטיפול כימותרפי הוא מאד קריטי אצל מטופלות מסוימות. על אף שיש מקרים עם תופעות הלוואי מכימותרפיה שאינן פשוטות, לעיתים קרובות הן ניתנות לניהול בצורה טובה וחולפות לאחר סיום הטיפולים", מדגישה ד"ר גלר.
גם אחרי עשור - הסרטן לא חזר
"אונקוטייפ שד היא בדיקה גנומית הבודקת ביטויים של 21 גנים ברקמת הגידול. לשם כך נלקחת רקמת הגידול של המטופלות שהוצאו בניתוח או בביופסיה, והבדיקה מספקת לנו מידע נוסף בעל משמעויות חשובות מאד על המחלה", אומרת ד"ר גלר.
"תוצאות הבדיקה מספקות מדד להישנות של המחלה Recurrence Score. המבוטא כמספר רציף בין 0-100. מדד זה מתורגם לסיכוי באחוזים שהמחלה של המטופלת תחזור כגרורתית ב-9 השנים הבאות בהתחשב שכך שהמטופלת נוטלת טיפול הורמונלי מניעתי (ל-5 שנים)", מסבירה ד"ר גלר. "הנתון השני, והוא החשוב מבחינת ההחלטה הטיפולית מפני שהוא מראה לנו עד כמה, אם בכלל, יש יתרון בתוספת כימותרפיה בהפחתת הסיכון לחזרת מחלה גרורתית".
בדיקת אונקוטייפ שד קיימת כבר שני עשורים, ונעשה בה שימוש בכל בתי חולים בישראל והיא מהווה כלי חשוב עבור הרופאים והמטופלים בקבלת ההחלטה על המשך הטיפול במחלת הסרטן.
הניסיון הרב שנצבר והמחקרים התומכים מצאו ש 97.4% מהנשים שקיבלו תוצאת מדד הישנות בטווח 0-25 25 ולא קיבלו כימותרפיה - מחלתן לא חזרה גם לאחר עשר שנים ואינו שונה מזה של נשים עם אותו ציון (0-25) אשר קיבלו טיפול כימותרפי.
בנוסף, נמצא במחקרים כי בקרב נשים מתחת לגיל 50 (לפני גיל המעבר) קיים יתרון לתוספת בכימותרפיה גם במקרים בהם התקבלה תוצאה של 0-25 כאשר אין מערבות של המחלה בבלוטות לימפה. למעשה, נמצא בקרב קבוצה זו יתרון קטן אך משמעותי לטיפול כימותרפיה כבר מציון 21 ולכאלה עם סיכון קליני גבוה כבר מציון 16. בנוסף, בקרב נשים צעירות שיש להם מעורבות מחלה ב 1-3 בלוטות, נמצא יתרון קטן מאוד של מתן כימותרפיה בהפחתת הישנות המחלה של כ 2.4% גם בטווח ציון 0-25.
"זוהי הבדיקה עם התוקף הנרחב ביותר מבין הבדיקות הקיימות כעת שמראה שהבדיקה הינה גם מנבאת את סיכוי חזרת המחלה וגם פרדיקטיבית לתגובה לכימותרפיה", מסבירה ד"ר גלר. "חשוב להדגיש שהבדיקה מתאימה לחלק מהמקרים ולא לכל המטופלות. הצוות הרפואי צריך לבחון בבואו לקבל החלטה טיפולית את מעורבות המחלה בקשריות הלימפה, וגיל המטופלת, מצבה ביחס לגיל המעבר (הפסקת ווסת או ווסת פעילה) והרקע הגנטי שלה. הבדיקה ניתנת במסגרת סלי הקופות למטופלות המתאימות".
"חששתי מאוד מטיפול בכימותרפיה"
סנאא אבו-סאלח (53) ממג'דל שמס אובחנה עם סרטן השד לפני כשנה וחצי.
"עד שאובחנתי, לא היה לי אף סימפטום ואין לי סיפור משפחתי. בקופת-חולים, הפנו אותי לביצוע בדיקות סקר תקופתית והבטיחו שיהיו תשובות תוך עשרה ימים", מספרת אבו-סאלח. "להפתעתי, קיבלתי שיחת טלפון למחרת בה התבקשתי להתייצב לבדיקה נוספת", היא נזכרת. "בשלב הזה, התחלתי להבין שככל הנראה יש חשד לממצא לא תקין. הופניתי לביצוע ביופסיה שלאחריה קיבלתי את הבשורה המרה שמדובר בגידול סרטני בשני השדיים".
אבו-סאלח הייתה בהלם מוחלט. "שאלתי את עצמי למה אני? למה דווקא עכשיו? מה אני עושה? ואיך אני מתמודדת?" היא נזכרת. "בחלוף השעות והימים, האמנתי שהסוף יהיה טוב. אמרתי לעצמי שלא משנה מה יהיה המחיר שאצטרך לשלם, אעשה הכול על מנת להבריא. האמנתי ברפואה ובצוות הרפואי, האמנתי בעצמי, והייתי חייבת לשדר אופטימיות לכל הסובבים אותי", היא מוסיפה. "כמובן שהיו רגעים, במיוחד כשהייתי לבד, שפחדתי ואפילו בכיתי".
לאחר סדרה של בדיקות ובירורים נרחבים, ביצעה אבו-סאלח ניתוח כריתה חלקית דו-צדדית של השדיים, בנוסף בוצעה כריתת בלוטות לימפה מבית השחי משני הצדדים. "לאחר הניתוח, הייתי אמורה לקבל טיפול משלים בכימותרפיה, אך בדיקת אונקוטייפ שד שינתה את התמונה", מספרת אבו-סאלח "הוחלט על טיפול משלים הורמונלי-בטמוקסיפן והקרנות".
סנאא מודה שחששה מהטיפול הכימותרפי, עם כל מה שמשתמע מכך, ובעיקר מתופעות הלוואי כמו חולשה ונשירת השיער. "למרות שהייתי מוכנה לעבור כל טיפול בשביל להחלים, זה לא היה פשוט לחשוב שאזדקק לטיפול כימותרפי", היא מספרת. "בפגישה עם האונקולוגית לאחר הניתוח, הועלתה בפניי האופציה של בדיקה גנומית שיכולה לאפיין את המחלה בצורה טובה יותר ולעזור להחליט האם יש צורך גם בטיפול כימותרפי או לא", היא נזכרת. "כמובן שמיד הסכמתי".
למרבה השמחה, תוצאות בדיקת אונקוטייפ שד של אבו-סאלח היו טובות ולכן סנאא והרופאה המטפלת החליטו שאין צורך בטיפול כימותרפי וניתן להסתפק בטיפול הורמונלי והקרנות.
"אמנם הייתי מוכנה לקבל כל טיפול שהיה צריך, לא משנה מה המחיר שלו, על מנת לרפא את המחלה, אך גם ידעתי שהטיפול הכימותרפי עלול להיות הכי קשה", מספרת אבו-סאלח. "כמובן שלאחר קבלת הממצאים שמחתי מאוד, והרגשתי הקלה רבה. מאז האבחנה חלפו כמעט 18 חודשים ומצבי ברוך השם מצוין. אני נמצאת במעקב רפואי צמוד אחת לחודשיים", היא מסכמת.
"אני ממליצה לכל אישה לבצע באופן אקטיבי בדיקה עצמית או בעזרת רופאי הקהילה וכמובן לעקוב ולהיות ערים להיסטוריה המשפחתית" מסכמת ד"ר גלר. "סל הטיפולים שקיימים היום והידע שצברנו כדי לטפל, מאפשרים לנו להגדיל מאוד את הסיכוי לריפוי".
*התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
הכתבה נכתבה בשיתוף אונקוטסט