סל תרופות חדש למדינת ישראל: ועדת משרד הבריאות הגישה את המלצותיה לשר הבריאות לתרופות והטכנולוגיות החדשות המומלצות לשנת 2024. הסל החדש כולל ברובו טיפולים מתקדמים למחלות סרטן ומחלות כרוניות, ובהם תרופות חדשות לסוכרת. למרות הערכות מוקדמות החיסונים שהומלצו – נותרו מחוץ לסל, כמו גם טיפולים פסיכיאטריים. 

הלחץ עובד? חמאס הסכים להוריד את דרישותיו בעסקת החטופים | דיווח

מדי שנה מתכנסת וועדת סל התרופות כדי לאשר תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות תחת תקציב נפרד משאר תקציב המשרד שעומד על 14 מיליארד שקלים, עליו מתווספת מדי שנה תוספת תקציבית שהשנה עומדת על 650 מיליון שקלים. על אף הביקורת הרבה מכך שתרופות רבות נותרות כל שנה מחוץ לרשימה, הסל הישראלי נחשב דווקא לאחד הנרחבים בעולם המערבי.

במהלך השבועות האחרונים התכנסו חברי וועדת הסל הכוללים רופאים, כלכלנים ונציגי משרד הבריאות ומדרגים כל תרופה בהתאם לפרמטרים כלכליים, יתרונות רפואיים והיכולת של הטיפול להועיל משמעותית או להאריך חיים. כל מוצר או תכשיר מקבלים אחד מארבעה דירוגים: הציון A9 מבטיח שהתרופה תיכנס לסל, דירוג A8/9 שפירושו סיכוי גבוה להיכנס לסל, ואילו דירוג B6 ,B7 או A8 פירושם יציאה כמעט וודאית מסל התרופות.

השנה אושרו בסך הכל 114 תרופות וטכנולוגיות. בשורה גדולה בסל השנה היא לחולי סוכרת: אחרי שנים שבהם נדחקו הצידה, אישרה וועדת הסל את הזריקה אוזמפיק המוכרת כזריקת ההרזיה, אך למעשה במקור היא מיועדת לטיפול בחולים בהורדת רמות הגלוקוז בדם ושמירה על איזון ועל משקל תקין. היא מכילה את החומר סמגלוטייד, השייך למשפחת תרופות GLP1, המשפיעות על הורמון שמיוצר במעיים שמפחית תיאבון ורמות שומן וגם גורם להפרשת אינסולין בתגובה לאוכל – והורדת רמות הסוכר בדם. תרופה נוספת לסוכרת שאושרה ומכילה את אותו חומר שבזריקה אוזמפיק (סמגלוטייד) בתצורת כדור, גורמת אף היא לאותו אפקט.

התרופות שנכנסו לסל (צילום: ד''ר איתי גל)
התרופות שנכנסו לסל (צילום: ד''ר איתי גל)

בסל השנה בשורות רבות לחולי סוכרת: המרכזי בהם הוא הלבלב המלאכותי שנכנס לסל לחולי סוכרת סוג 1 בני 18 עד 40: מדובר במכשיר המחקה את פעילות הלבלב שאינו תקין בגופם של החולים. הוא בודק ללא הרף את רמות הסוכר בדם ומזליף בעצמו את ההורמון אינסולין ללא צורך בדקירות. המשאבה החדשנית גם חוזה מראש שינויים עתידיים ברמות הסוכר ומתריעה מפני מצבים של היפר או היפוגליקמיה. הוועדה אישרה גם תרופות חדשות למחלות כליה כרונית ובהן פורקסיגה, ג'ארדיאנס וטבנאוס. בתחום רפואת הריאות אושרו משאפים וטיפולים ביולוגיים לטיפול באסתמה קשה.

גם השנה חלק גדול מהסל מוקדש לתרופות לחולי סרטן, זאת בעיקר משום שגידולים ממאירים הם גורם התמותה המוביל בישראל ואחד מגורמי התחלואה הקטלניים המרכזיים. בשנה שעברה אובחנו בישראל כ-31 אלף נשים וגברים עם סרטן וכ-11 אלף נפטרו מהמחלה. השנה הגיעו לדירוגים גבוהים תרופות ביולוגיות חדשניות לגידולים סרטניים, חלקן "מלמדות" את מערכת החיסון לתקוף את הגידול ולהשמיד אותו. 

הוועדה אישרה גם תרופות למחלות נדירות, אחת מהן – דופיקסנט, מיועדת לעשרות ילדים וצעירים מגיל 12 ומעלה שסובלים מדלקת נדירה בוושט שעלולה להידרדר לכדי מצב מסכן חיים. התרופה מפחיתה משמעותית את הדלקת ומסייעת לחולים לבלוע. חולי אסתמה קשה ימצאו בסל משאפים וטיפולים ביולוגיים חדשים המיועדים לטיפול באלה שלוקים במחלת ריאות קשה ועמידה לטיפולים שגרתיים. 

פריצת דרך משמעותית בסל לסובלים מגמדות ילדים הנקראת בשפה הרפואית "אכונדרופלסיה": הטיפול החדש בתרופה וקסוגו מיועדת לילדים מגיל שנתיים ומעלה הסובלים מהתסמונת והיא תאפשר להם להגיע לגובה תפקודי ולהתנהל בעצמאות. גם התרופה ויוגראט לטיפול בחולי מיסטניה גראביס נכנסה לסל. מדובר במחלה אוטואימונית המתאפיינת בחולשת שרירים קשה עד נכות, ומתפתחת בנשים צעירות מתחת לגיל 40 ובגברים אחרי גיל 60. בשורות בסל גם לאלה הסובלים מהפרעות קשב: התרופות וויואנס ו-ליסדקסה הוכנסו לסל לילדים ומבוגרים שיוכלו לקבל אותם בעלות רגילה החל מחודש יולי השנה. 

כבעבר גם הפעם נותרו מחוץ לרשימה עשרות תרופות וטכנולוגיות שלא הוכנסו לסל, אם בשל מחירן היקר, תועלתן הנמוכה יחסית, מספר החולים להם התרופה מיועדת או בשל אלטרנטיבות שכבר קיימות בסל. כך, למשל, לא הוכנסו לסל חיסונים רבים שהומלצו – אך ניתן יהיה לרכוש אותם באופן פרטי. מחוץ לסל נותרה גם התרופה לקמבי, לטיפול באלצהיימר, בשל תוצאות מאכזבות יחסית על מהלך המחלה, טיפול בגירוי מגנטי חיצוני לטיפול בהפרעת OCD, תרופות למחלות ניוון נדירות, טיפול בלייזר לגידולי מוח עמידים, ותרופות יקרות לסרטן שיעילותן נמצאה נמוכה יחסית לחלופות. 

אכזבה גם לחולי קרוהן לאחר שהוועדה לא אישרה טיפול חדשני בכדור רינבוק שפועל במנגנון חדש ואינו מצריך עירוי. כמו בוועדות הקודמות גם השנה הסובלים ממיגרנה נשארו מחוץ לרשימה, והם לא יזכו לטיפולים החדישים שהוגשו לסל. כאמור, על אף השנה הקשה מאז תחילת הלחימה בעזה ואלפי הסובלים מטראומה נפשית והפרעות דיכאון וחרדה, לסל לא הוגשו כמעט לאישור תרופות פסיכיאטריות חדשות, כך שברשימה הסופית לא נמצאים טיפולים חדשניים למחלות בריאות הנפש. 

ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות, התייחס להמלצות: "מאז יום שבת ה-7 באוקטובר משרד הבריאות ניצב בפני מציאות מורכבת מאוד - בין חירום לשגרה. מצד אחד, מערכת הבריאות מגויסת ורתומה לפעילות המלחמתית. זה בא לידי ביטוי בטיפול אינטנסיבי בנפגעים הרבים מקרב האזרחים והלוחמים, בהשקעה רבה בתחום בריאות הנפש, בשיקום הפיזי ובהתמודדות יומיומית עם אתגרים רפואיים שמציבה המלחמה בפני האוכלוסייה כולה, לצד היערכות להתרחבות הלחימה ולתרחישי קיצון בעורף ובחזית. מן הצד השני, אנו מחויבים להמשיך, ככל הניתן ועם ההתאמות הנדרשות, גם תהליכים חשובים נוספים לבריאות הציבור, בהם גם הבטחת מתן טיפולים ותרופות חדשניים לחולים בישראל".

"אל מול המציאות הזו", המשיך השר בוסו, "יצאה ועדת הסל לדרך ועבדה מסביב לשעון על מנת להביא את ההמלצות שמצליחות לאזן בין הצרכים המורכבים ברגישות חברתית ובחמלה אנושית. גם השנה אנחנו עומדים לצדם של החולים והמטפלים, ויכולים להגיד בגאווה גדולה שהסל הישראלי הוא מהרחבים, המתקדמים והטובים בעולם".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסר כי זוהי ״זוהי שנה מורכבת עבור מדינת ישראל, היום, אנחנו שומרים וממשים את אחד העקרונות החשובים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי - ערבות הדדית. אנחנו מבטיחים זמינות לטכנולוגיות המתקדמות ביותר באופן אוניברסלי לכלל התושבים. ביום הזה אנחנו תמיד מסתכלים בגאווה ובסיפוק על כך שנתנו מענה לחולים, אך זוכרים לצד זה גם את החולים שלא קיבלו מענה השנה, ומקווים שנצליח לתת להם מענה בשנה הבאה.״ 

פרופ' דינה בן יהודה, תיארה את תהליכי הוועדה בראשותה: "חשתי בכל הדיונים שמה שמאחד את כולנו בתהליך קבלת ההחלטות היו שמירה על כללי האתיקה וחמלה. אני סבורה שהצלחנו להשיג עדכון מגוון ומתקדם ביותר לסל הבריאות הניתן במימון ציבורי לאזרחי ישראל. נתנו הרבה תרופות וטכנולוגיות שמטרתן למנוע מחלות אבל גם הרבה תרופות שנותנות בריאות, הקלה על סבל והארכת חיים. עבורי זהו גם יום עצוב על אותם חולים שעבורם לא הצלחנו להכליל טכנולוגיות חדשות ואני כולי תקווה שהטכנולוגיות עבורם יכללו בסל התרופות של שנה הבאה".

ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה סיפרה כי "לאורך כל הדרך עמדו לנגד עינינו החולים הזקוקים לתרופות ולטכנולוגיות. עשינו את המקסימום האפשרי לתת את המענה המיטבי תוך שקלול בין הצרכים הדחופים לבין מענה למצבי תחלואה כרוניים ומניעת תחלואה". היא הוסיפה להתייחס לתרופות שלא נכנסו, בסופו של דבר, לסל: "צר לנו שלא ניתן היה לתת מענה לכולם אבל אנו רואים כשליחות הציבורית שלנו להמשיך ולקדם את הכנסת תרופות וטכנולוגיות לסל הבריאות וכבר בימים אלו, אנו מתחילים את תהליך הרחבת הסל לשנה הבאה".