הטרגדיה של משפחת דץ: הערב (ה') נודע כי בנם של אורנה ומשה דץ, השחקן עומר דץ, הלך לעולמו לאחר התקף אפילפסיה, מחלה ממנה סובלים עשרות אלפי ישראלים.
אפילפסיה שנקראה בעבר גם מחלת הנפילה או כפיון, היא אחת המחלות הנוירולוגיות השכיחות ביותר ועל פי ההערכות פוקדת כ-80 אלף ישראלים. התסמין הבולט של המחלה הוא פרכוסים חוזרים הנגרמים בשל הפרעה בהולכה החשמלית במוח.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
המחלה לרוב היא גנטית, ושכיחה אצל כאחוז אחד מאוכלוסיית העולם. במקרים אחרים היא עלולה להיגרם לאחר חבלת ראש, גידולים מוחיים, או שימוש בסמים ואלכוהול.
במקרים רבים הסיבה להתקפי האפילפסיה לא ברורה, ולפיכך הטיפול לא מרפא את המחלה אלא מונע את ההפרעה החשמלית ומפחית את הסיכון ללקות בפרכוסים חוזרים. מחצית מהחולים מגיבים היטב לטיפול התרופתי וזוכים לאיכות חיים מלאה, כמעט ללא התקפים. 30% סובלים מהתקפים קשים ומקבלים טיפול תרופתי מורכב. ואילו 20% עמידים בפני הטיפול התרופתי, חלקם מועמדים לניתוח כריתת המוקד האפילפטי במוח.
לעתים הפרכוסים נגרמים בשל מצב זמני, כמו חשיפה לתרופות או לרעלים או רמות חריגות של נתרן או של גלוקוז בדם. במקרים כאלה הפרכוסים לא חוזרים על עצמם אחרי שהבעיה נפתרה. במקרים אחרים, כמו פגיעת ראש, שבץ מוחי, גידולים, מומים מולדים ומחלות מטבוליות, הפרכוסים שבים ותוקפים.
אפילפסיה עשויה להיות מחלה שנמשכת כל החיים, אך הטיפול התרופתי המודרני מאפשר למרבית החולים להמשיך בחיים רגילים ולהזדקק לפחות תרופות לאורך זמן. אצל חולים שלא סובלים מפרכוסים במהלך תקופה של ארבע שנים לפחות עשוי הרופא להפסיק את הטיפול התרופתי כליל. חלק מהמטופלים היציבים ללא התקפים, רשאים אף לחזור ולנהוג.
את מחלת האפילפסיה מאבחנים באמצעות בדיקת אלקטרואנצפלוגרף - EEG. בבדיקה מחברים את המטופל לאלקטרודות המבצעות רישום של גלי המוח על פני זמן. ככל שמופיעים שינויים ברישום גלי המוח, עולה החשד לאפילפסיה המצריכה טיפול תרופתי.