אחיין שלי בן 48 ולאחרונה נודע לי, דרך רעייתו, כי הוא חווה הפרעת נשימה במהלך השינה. היא שיתפה אותי שכשהיא ישנה לידו היא מרגישה מדי פעם שהוא מפסיק לנשום. מה גם שהוא בעצמו מעיד שכשהוא ישן לפעמים הוא מרגיש שהוא שוקע ממש ואז הוא מתעורר. חשוב לציין שהוא לא אדם שמן, יש לו אומנם ברקע דלקת פרקים, אבל הוא מתפקד. הוא בריא, אפילו היה ספורטיבי, אין לו שום דבר שיכול להסביר את הבעיה. מה ניתן לעשות?
תחילה חשוב להדגיש כי הפרעות נשימה בשינה זה מצב מאוד שכיח, ובדרך כלל מי שעושה את האבחנה זה בן הזוג שישן במיטה על יד, שהוא שומע נחירות חזקות, פתאום הן נפסקות, האדם מפסיק לנשום ואז פתאום יש נשימה חנוקה ואז האדם חוזר לנשום. זה אומנם מפחיד אך לא מתים מזה, ברגע שהמוח קולט שאין לו מספיק חמצן הוא מעיר את החולה.
בעקבות הניתוח שיעבור נתניהו: מהו בקע טבורי, ואיך מתבצע הטיפול?
החולה לא מודע לזה שהוא מתעורר, הוא זז ומתחיל לנשום רגיל עד הפסקת הנשימה הבאה. יש אנשים שיש להם עשרות הפסקות נשימה בלילה ולכן השינה שלהם לא אפקטיבית, הם קמים בבוקר לפעמים אחרי שינה של תשע שעות בלילה ועייפים יותר ממה שהם הלכו לישון. עם זאת, חשוב לטפל בבעיה כיוון שהיא אכן מסכנת חיים. אנשים הסובלים מהפסקות נשימה בזמן שינה הם אותם אנשים שיכולים להירדם על ההגה, להירדם תוך כדי ישיבה, אנשים שמתפקדים פחות טוב וחשופים יותר למחלות לב, לחץ דם ובעיות מהסוג הזה.
יש כמה טיפולים להפסקות נשימה בזמן שינה. הטיפול הכי טוב והכי יעיל הוא מכשיר ה־CPAP. זו מסיכה שהאדם הולך לישון ושם אותה על הפנים, שיכולה לבוא כמסכה על האף ועל הפה או הנחיריים, והיא רק מכניסה אוויר בלחץ יותר חזק. אפשרות נוספת היא התקן דנטלי – ישנם רופאי שיניים שיודעים איך לעשות מכשיר שמושך טיפה את הלסת התחתונה קדימה ומותח מעט את דרכי הנשימה.
בנוסף, כיוון שזה תמיד קורה כששוכבים על הגב, אני מציע לתפור בפיג’מה כיס קטן מאחור בגב, ולהכניס לשם כדור טניס. זה מכריח לשכב על הצד. זו השיטה הפשוטה ביותר. אופציה נוספת העומדת לרשותכם היא ניתוח לייזר שבו בדרך כלל כורתים את הענבל או מרחיבים את הפתח של הנשימה, כך שגם כשהלשון בזמן שינה צונחת טיפה לאחור היא לא חוסמת את דרכי הנשימה. ההמלצה שלי היא ה־CPAP.
אני בת 42, וכחודש לאחר 7 באוקטובר ותחילת הלחימה התחלתי להרגיש קושי בבליעה, בעיקר של נוזלים. באותה תקופה חוויתי סטרס גדול וחרדה, וביום בהיר אחד הרגשתי שאני לא מצליחה לשתות. גם לבלוע כדורים או מעדנים קשה לי, מוצק קצת פחות. עשיתי בדיקת בליעה – הכל יצא תקין ובהמלצת הרופאים התחלתי לנטול ציפרלקס. כרגע אני לא חווה חרדה, היא פחתה משמעותית, אך הקושי בבליעה נשאר כשהיה. מה יכולה להיות הסיבה לבעיה?
לאור מצבך אני מציע שני דברים. הראשון הוא ללכת לנוירולוג שיבדוק לך את הרפלקסים, את רפלקס הבליעה ועצבי הגולגולת. העצבים שקשורים לתנועות הלשון והבליעה הם חלקי מעצבי הגולגולות, ולכן צריך לבדוק אותם. לכן אני מציע גם שנוירולוג יראה אותך. הדבר השני הוא ללכת לעשות בדיקת בליעה עם בריום. בבדיקה ניתן לראות איך הכמות של הבריום, של חומר הניגוד, יורדת במעלה ואם היא נתקעת יש את האבחנה.
בנוסף ניתן גם לבצע בדיקת לחצים בוושט. באשר לקושי בבליעת כדורים, יש אנשים בגיל 60 ו־70 שלא מסוגלים לבלוע כדורים בכלל, מאז היותם ילדים. המקור יכול להיות פסיכולוגי והוא יכול להיות פיזיולוגי. פעם שתית והשתנקת? חשבת שאת נחנקת? אולי זה השאיר איזו טראומה מסוימת. האוכל הוא גוש, גוש מוצק יורד יותר בקלות מאשר נוזל, לנוזל אין מסה, הוא פלואידי. להרבה אנשים שיש להם בעיות של בליעת נוזלים נותנים לאכול ג’לי, גבינה, יוגורט, הם בולעים זאת יותר בקלות.
כמו כן, לא צריך לפסול כי ייתכן שמקור הבעיה הוא אכן פסיכולוגי. אך חשוב להדגיש כי אבחנה שמדובר במשהו פסיכולוגי, זו האבחנה האחרונה. קודם צריך לשלול את כל הדברים האחרים. בשורה התחתונה יכולות להיות לבעיה שממנה את סובלת הרבה סיבות, ואכן גם הסיבה הפסיכולוגית היא סיבה שיש לקחת אותה בחשבון – אבל אני חוזר ואומר, במקום האחרון באבחנה המבדלת.