אלפי ישראלים סובלים מדרגות שונות של הפרעה פוסט־טראומטית מאז הלחימה בעזה. ביניהם ניצולי הטבח, חיילים ואלה שנעקרו מבתיהם. אחד התסמינים הבולטים בהפרעה הפוסט־טראומטית היא פגיעה באיכות השינה, בין היתר בשל סיוטי לילה. הנחיות חדשות קובעות כיצד יש לטפל בתסמינים האלה, ובכך לסייע משמעותית לתפקוד התקין של הנפגעים.
הפרעות שינה הם מסימני ההיכר המהותיים של תגובת דחק אקוטית ותסמונת פוסט־טראומטית. הן גורמות לירידה במצב הרוח, הריכוז, היכולת הקוגניטיבית והבריאות הפיזית. כ־35% מנפגעי הטראומה מדווחים על סיוטים, וכ־58% על קשיי שינה בתוך יממה מהטראומה. טיפול מהיר ונכון בהפרעות השינה יכול להועיל בתקופה המיידית, וככל הנראה במניעת התפתחות פוסט־טראומה.
בספרות הרפואית לא קיימים קווים מנחים אחידים וחד-משמעיים לגבי הטיפול התרופתי וההנחיות החדשות שאותן חיברו ד״ר דניאל ורסמן ברקוביץ׳ וד״ר יואל רייטר מהחברה הישראלית לחקר השינה מפרטות את ההמלצות לטיפול התרופתי. לדברי המומחים, הטיפול הוא רב־תחומי ומתמקד בראש ובראשונה בטיפול פסיכולוגי התנהגותי, שכולל הדרכה על שיטות הרגעה, הסבר על היגיינת שינה הכוללת שינה בחדר חשוך שקט ובטמפרטורה מסייעת לשינה, הימנעות מפעילות גופנית, משתיית קפאין וממסכים לפני השינה, והימנעות משנת צהריים שעלולה להפריע לפעילות השעון הביולוגי.
"סיוטי לילה הם תופעה מטרידה ומשמעותית שפוגעת באיכות החיים של הסובלים מפוסט־טראומה", מסביר ד"ר יואל רייטר, מומחה לרפואת שינה מהמרכז הרפואי הדסה ויו"ר החברה לחקר השינה בישראל. "הסובלים מסיוטים מתעוררים מתוך החלומות, סובלים מהפרעות שינה ומתקשים גם לתפקד ביומיום".
עוד מסביר רייטר: "חלק מהסובלים אף מפתחים פחד לישון בלילה, מה שגורר החמרה של בעיות השינה. הטיפול בסיוטי לילה חשוב מאוד, והוא צריך להיות חלק בלתי נפרד מהטיפול בנפגעי טראומה. מי שסובל מהבעיה צריך לפנות לרופא המשפחה ודרכו להמשיך בטיפול אצל מומחי שינה. הטיפולים כיום יעילים, ועשויים להוביל לשיפור משמעותי מאוד בתפקוד ובאיכות החיים".
התרעות פיקוד העורף