עצירות מוגדרת כקושי בהעברת תוכן המעיים, אך היא לא חייבת להתבטא רק בהיעדר יציאות יומיות. בשנת 2019 נקבעו קריטריונים חדשים לאבחון הבעיה, ואלה כוללים אחד או יותר מהתסמינים: כאבי בטן וגזים, יציאות קשות, דימום וכאבים בפי הטבעת, בילוי זמן ארוך בשירותים ללא יציאה, מאמץ רב בשירותים, שימוש במשלשלים, פעולות מעיים לא סדירות או בריחת היציאות.
שכיחות העצירות נמצאת בשנים האחרונות בעלייה בעולם המערבי, ועל פי ההערכות הגורמים לתופעה כוללים מיעוט בפעילות גופנית, תזונה דלת סיבים תזונתיים ועשירה בפחמימות ושומנים, קיצור משך השהייה בשירותים, שימוש בתרופות שונות העלולות לגרום לעצירות, וגם מחלות שונות שעלולות לפגוע בתנועתיות המעיים.
העצירות נחלקת לשני סוגים: חדה או כרונית. עצירות חדה מתרחשת בעת שינוי בהרגלי תנועת המעיים, ומתבטאת בצואה קשה שאינה עוברת בקלות את תעלת המעיים. שינוי פתאומי כזה מרמז לרוב על בעיה גופנית: חסימת מעיים, חבלות, זיהומים בחלל הבטן, תגובה להרדמה כללית או לתרופות מסוימות. כאשר השינוי מתמשך, חוזר על עצמו או מחמיר, קיים חשד לחסימה של המעי על ידי גידול, שפיר או ממאיר.
מנגד, עצירות כרונית נמשכת לרוב יותר משלושה חודשים, ובמרבית הפעמים מדובר בתופעה שנמשכת גם חודשים ושנים. המטופלים פעמים רבות נמנעים מלגשת לעזרה רפואית ונוטים להשתמש בתכשירים משלשלים הגורמים ל"התמכרות" של המעיים: מערכת העיכול הופכת ל"עצלה" ומפסיקה לבצע את ההתכווצויות החיוניות להעברת הצואה.
חג הפסח מוגדר כ"חג העצירות": קמח המצות תורם לשהייה ממושכת של תוכן המעי, העצירות הופכת קשה יותר משום שהנוזלים מהמזון נספגים במעי הגס, והתוצאה היא עצירות, גזים, כאבי בטן, ואפילו חגיגת חיידקים המפרקים את התוצאה ויוצרים גזים. הקושי במעבר הצואה גורם גם לפציעות במעי ובפי הטבעת, דימומים מקומיים וכאבים עזים. במקרים קשים עלולים להיווצר גם חסימות מעיים.
התרעות פיקוד העורף