אם הגנטיקה שלך מעמידה אותך בסיכון גבוה יותר למוות מוקדם, אורח חיים בריא יכול לעזור לך להילחם בגנים הלקויים באופן משמעותי, כך על פי מחקר חדש שנערך בסין ופורסם בכתב העת הרפואי BMJ.

חירות בסימן בריאות: הטכנולוגיות שנותנות שחרור למטופלים
יציאת מצרים: איך מטפלים בעצירות שאחרי הפסח?

מחקרים רבים בעבר כבר הראו את הקשר בין אורח חיים בריא ואריכות ימים תוך שהם מדגישים את המרכיב הגנטי בתוחלת החיים. המחקר החדש שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ז'ייז'יאן שבסין חקר כיצד השניים מתאחדים.

החוקרים אספו נתונים ממעל 350 אלף איש ממוצא אירופאי. המידע כלל נתונים על הגנטיקה שלהם, השכלתם, מצבם הסוציו אקונומי והיסטוריית המחלות. החוקרים נתנו לכל נבדק ציון סיכון גנטי, שהוא ציון המסכם את נוכחותם של גנים מרובים שנמצאו כמשפיעים על תוחלת החיים של האדם. משתתפי המחקר קיבלו גם ציון המבוסס על האופן שבו הם דבקו בעקרונות אורח חיים בריא. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הנבדקים במשך 13 שנים בממוצע כדי לבדוק מהי תוחלת החיים שלהם.

אין תחליף לתזונה נכונה ואורח חיים בריא (צילום: יחצ)
אין תחליף לתזונה נכונה ואורח חיים בריא (צילום: יחצ)

הממצאים הראו כל הנבדקים, ללא קשר לסיכונים הגנטיים שלהם, היו בסיכון גבוה ב-78% למוות מוקדם אם היו בעלי אורח חיים לא בריא. אלה עם סיכון גנטי לתוחלת חיים קצרה, שהיו גם בעלי אורח חיים לא בריא, היו בסיכון גבוה פי שניים לתמותה מוקדמת, מאשר אלה ללא סיכון גנטי ואורח חיים בריא. המחקרים עוד הראו כי מי שהיו בעלי נטייה גנטית מולדת למחלות, הצליחו להפחית את הסיכון לתמותה מוקדמת ב-62% בזכות אימוץ אורח חיים בריא. חישוב הראה שמדובר בהארכת תוחלת החיים של עד 5 וחצי שנים.

החוקרים עוד זיהו ארבעה גורמים שהיו בעלי ההשפעה הגדולה ביותר להפחית את הסיכון לתמותה מוקדמת: פעילות גופנית סדירה, משך שינה נאות, תזונה בריאה והימנעות מעישון. "אנחנו נולדים עם הגנים שלנו שיישארו בגופנו כמו שהם למשך כל החיים" מסביר הפרופ' איתן פרידמן, מומחה לרפואה פנימית וגנטיקה ומנהל המכון לגנטיקה במרכז הרפואי אסותא תל אביב.

העקרונות שתורמים לאורח חיים בריא (צילום: מעריב אונליין)
העקרונות שתורמים לאורח חיים בריא (צילום: מעריב אונליין)

"אין שום אלמנט, לא תזונה ולא פעילות גופנית שיכולים לשנות את אותם גנים שנעביר בירושה לילדנו. מה שכן עשוי להשתנות הוא הביטוי של הגנים – למשל חלבונים שהם מייצרים והתבטאויות של הגנטיקה ברקמות הגוף. שינויים אלה מכונים אפי-גנטיים שעשויים להיות מושפעים מפעילות גופנית, תזונה, עישון, אלכוהול, ואפילו זיהום אוויר", כך לדבריו.

"הגנים בגופנו מעורבים בכל אחד מהאפיונים שלנו כבני אדם" מוסיף פרופ' פרידמן, "הם קובעים את צבע העור, גוון העיניים, אם אנחנו ביישנים, עקשנים, בעלי נטייה לפתח דיכאון או מחלות כרוניות. אבל לא כל מי שיש לו חתימה גנטית מסוימת, בהכרח ישא אותה. הביטוי של הגנים, האפיגנטיקה, עשויה להיות בעלת השפעה מכרעת לגבי מהלך החיים שלנו, ולפיכך הגיוני שאורח החיים שלנו עשוי להשפיע גם על ביטוי הגנים, ולאפשר חיים עם מינימום תחלואה כרונית".