ועדת בדיקה שמינה משרד הבריאות, ברשות פרופ' רוני גמזו, מצאה כי מספר לומדי הרפואה בישראל הוא הנמוך ביותר במדינות ה-OECD, וכן כי רמת ההכשרה הקלינית של הרופאים מוגדרת כנמוכה. הסיבות: המחסור במיטות אישפוז, עומסים כבדים במחלקות וצפיפות של מספר רב של סטודנטים על כל חולה. הוועדה המליצה על סדרת שינויים משמעותיים ובהם: קיצור הסטאז', סבבים קליניים גם בשעות הערב ושימוש בבובות סימולציה. המטרה: 2,000 סטודנטים בשנה במקום 1,100 בשנה כיום.
לאחר שהורשע: זה גזר דינו של ראש הסגל לשעבר של נתניהו
רמת הרפואה בישראל נחשבת לאחת הטובות בעולם המערבי, אבל רמת הלימודים כנראה הרבה פחות: דו"ח חדש של משרד הבריאות מגלה שמספר הסטודנטים לרפואה בישראל הוא הנמוך ביותר במדינות המערב, זאת בשל העומסים הכבדים על מערכת הבריאות, חוסר אחידות בלימודי הרפואה ברחבי הארץ, מחסור במיטות אישפוז וצפיפות רבה של סטודנטים על כל מטופל. בעקבות הנתונים המדאיגים החליט המשרד על שורת שינויים דרמטית בלימודי הרפואה כדי לשפר את האיכות ואת רמת הרופאים.
לימודי הרפואה בישראל ובעולם המערבי כוללים שלוש שנים ראשונות של לימודים פרה קליניים בהם נלמדים יסודות הליבה במדעי הרפואה, ושלוש שנים של לימודים קליניים המתבצעים בבתי החולים וכוללים דיונים סביב מיטת החולה, בדיקות חולים, בשילוב הרצאות במחלקות הלימוד. כל סטודנט עובר סבב של מספר שבועות במחלקות המרכזיות בעולם הרפואה. בתום שש שנות הלימוד עובר הסטודנט תקופת סטאז' בת שנה כרופא צוער, במחלקות פנימית, ילדים, כירורגיה, חדר מיון ומחלקות בחירה.
לפני כשנה יזם משרד הבריאות את הקמתה של וועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי כדי להביא להגדלה של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל – ובכך להגדיל את מספר הרופאות והרופאים הנמוך, ובמטרה לשפר את איכות לימודי הרפואה בישראל, הנחשבים לירודים ביחס למדינות רבות בעולם.
כיום לומדים מדי שנה כ-1,100 סטודנטים לרפואה בשש אוניברסיטאות בישראל. המשרד הציב לו כמטרה בתוך מספר שנים להביא ל-2,000 סטודנטים לרפואה בישראל מדי שנה.
הוועדה בראשות הפרופ' רוני גמזו, מצאה כי שיעור הסטודנטים לרפואה בישראל הוא הנמוך ביותר במדינות המערב: בהשוואה לממוצע ה-OECD בו 14.2 סטודנטים לרפואה המוכשרים לכל 100 אלף תושבים, בישראל הממוצע עומד על 6.8 סטודנטים בלבד. התוצאה היא מחסור חמור בכוח אדם רפואי, עומסים כבדים על מערכת הבריאות, צפיפות גבוהה של סטודנטים בהכשרתם במחלקות האשפוז. כל אלו מובילים לאיכות נמוכה של הכשרה רפואית בשל המחסור בכוח אדם ונטל העבודה הכבד המוטל על מדריכי הסטודנטים, שהם רופאים בעצמם ונדרשים לעתים ללמד תוך כדי העבודה האינטנסיבית.
הוועדה המליצה כי מנהלי בתי החולים יראו בהוראה האקדמית של סטודנטים לרפואה פעילות ליבה של בית החולים, וינהיגו תפיסה זו בקרב כל צוות בית החולים. לכל מחלקה יוקצה טיוטור שמיועד באופן מלא לליווי הסטודנטים לרפואה, ולא יעסוק במטלות אחרות בתפקידו כרופא. הטיוטור ילווה את הסטודנטים, ידאג להכשרתם הרפואית במחלקה, ויוודא כי הם נחשפים למגוון החולים המאושפזים במחלקה, תוך העמקת הידע האקדמי שלהם במחלות שונות בתחומי המחלקה.
מאחר שנמצאה שונות גדולה בין ההכשרות של סטודנטים לרפואה באוניברסיטאות השונות, הוחלט כי ההכשרה הקלינית של הסטודנטים תימשך 35 שבועות לפחות במחלקות העיקריות כמו רפואה פנימית וילדים. במחלקות בהן ישנן 40 מיטות ומעלה, תתקיים הוראה בשתי קבוצות סטודנטים במקביל עם שני מדריכים.
כדי להפחית עוד יותר את העומסים והצפיפות של הסטודנטים במחלקות השונות, קבעה הוועדה כי חלק מהלימוד יתבצע בשעות אחר הצהריים והערב במחלקות השונות, וחלק יתבצע גם על בובות סימולציה חדשניות. בובות כאלה מצויות במרכזי סימולציה רפואית אחדים, כשהגדולים בהם נמצאים במרכז הסימולציות מס"ר שבתל השומר, ובמרכז הסימולציות החדש שנפתח בבית החולים איכילוב. הבובות דמויות אדם ממוחשבות, ומאפשרות לדמות פציעות, פעימות לב, זרימת דם, תנועות עיניים, קולות נשימה ואף להגיב בקול לסטודנט שמטפל בהם. הסימולציות מצולמות במעגל סגור, ולאחריהן מתבצע לרוב דיון על איכות הטיפול לשם הפקת לקחים.
הוועדה קבעה עוד כי משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה יפעלו גם להכשרת הסטודנטים לרפואה הישראלים מחו"ל, רובם משלמי מיסים ומשרתי מילואים, שלא זוכים לבצע סבבים קליניים בבתי החולים אליהם יצטרפו בתום לימודיהם. הוועדה קבעה כי גם לסטודנטים לרפואה הישראלים מחו"ל תינתן הכשרה קלינית בבתי החולים, בהתאם לצפיפות ולעומסי הסטודנטים מישראל.
"מערכת הבריאות נמצאת במצוקת כוח אדם רפואי וטיפולי ועלינו לפעול במהירות וביעילות על מנת להתמודד עם הפערים והמחסור באנשי מקצוע" אמר שר הבריאות אוריאל בוסו, "במסגרת התוכנית האסטרטגית לעשור הקרוב, אנו משקיעים מאמץ רב ומשאבים להביא להעלאת מספרם של האנשים האיכותיים העובדים במערכת הבריאות ולהכשירם באופן הטוב ביותר. לשם כך, אנו מגדילים באופן הדרגתי את כמות הסטודנטים לרפואה עד לכ-2,000 בכל שנה ופועלים במקביל להרחבה משמעותית של מספר השדות הקליניים - שהם משאב אקוטי ללומדים את המקצוע, וכן לניצול יעיל ונכון יותר של השדות הקיימים. כל זאת, לצד צעדים נוספים שאנו מקדמים, בהם: התוכנית לעידוד עליית רופאים מחו"ל, סידור סוגיית הלימודים בחו"ל להבטחת איכות ההכשרה של הרופאים בישראל".
"הגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות לרפואה היא משימה חשובה מאין כמותה" אמר יו"ר הועדה הפרופ' רוני גמזו, "למעלה מעשור אנחנו מחפשים פתרונות שונים על מנת להגדיל את מספר הסטודנטים. בעבר חשבנו שהבעיה היא המחסור במיטות בישראל, אך היום ברור לנו שהמחסור נובע ממגוון גורמים. באמצעות התעמקות במערך נתונים מקיף שבנה משרד הבריאות, ראינו שההכשרה של סטודנטים וסטודנטיות באמצעות השדות הקליניים בבתי החולים לא מספיק יעילה בהשוואה למדינות אחרות.
לצד צעדים נוספים בהם נקט משרד הבריאות לאורך השנים, הבנו שאנחנו צריכים לקבוע מנגנונים לטובת הגדלת השדות הקליניים ואסדרה שלהם. לאחר שהבנו את הפערים והאתגרים הבנו כי יש בפנינו משימה קשה אולם לא בלתי אפשרית. משימה שניתן להשיג 2000 סטודנטים שלומדים רפואה בישראל בכל שנה".