דגימות זרע מוקפאות מאפשרות לגברים לשמר את הפוריות שלהם בעת מחלה. אולם בישראל דגימות אלה נשארות במקפיאי הענק של בנקי הזרע במשך עשרות שנים, ואינן מושמדות גם כשהתורם כבר קשיש או אפילו לאחר שהלך לעולמו. הממצאים הללו עולים ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר־אילן בשיתוף המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
מספר הסטודנטים לרפואה בישראל הוא הנמוך במערב: כך זה אמור להשתנות
האם הקורונה באמת גרמה לעלייה בהפרעות קשב וריכוז? | הנתונים חושפים
שימור זרע הוצג לראשונה בשנות ה־60 כדרך לשימור פריון. בתחילה היה השימוש המרכזי לטיפול בחולי סרטן ולזוגות עם אי־פריון, ובהמשך הופיעו שימושים נוספים, כמו לטיפולי פוריות כאשר בן הזוג אינו זמין.
הקפאת זרע היא הליך זמין, נטול סיכון רפואי, אך עלותו יקרה למערכת הבריאות, והוא מוביל לעומס הולך וגובר על בנקי הזרע. לאחר ההקפאה עומדות בפני המטופלים שתי אפשרויות: לנצל אותו לטיפולי פוריות או לשמר אותו ללא תוכנית ספציפית לעתיד הנראה לעין ולהתייחס אליו כמעין "ביטוח פוריות".
חולי סרטן שעוברים טיפולי הקרנות וכימותרפיה רשאים לתרום זרע, והמדינה היא זו שנושאת בעלות ההקפאה והשימור. השאר נדרשים לשלם עלות שנתית. את הזרע ניתן לאחסן במשך עשורים, כשהדיווח לגבי פרק הזמן הארוך ביותר שלאחריו נעשה שימוש הוא על לידת תאומים באמצעות הפריה חוץ־גופית מזרע שהוקפא במשך 40 שנה.
במחקר חדש, שנערך על ידי ד"ר רועי ביתן, מתמחה במיילדות וגינקולוגיה מהמרכז הרפואי תל אביב, בשיתוף ד"ר איתי גת, מנהל בנק הזרע במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ובהנחיית פרופ' רחלי מגנזי מאוניברסיטת בר־אילן, ביקשו החוקרים לבדוק את נושא מבחנות הזרע שהוקפאו. החוקרים בדקו את כל המטופלים שהגיעו לשמר זרע בבית החולים שמיר (אסף הרופא) ב־30 השנים האחרונות. המחקר כלל סך של 1,490 גברים שהקפיאו זרע בשנים האלה.
גיל הקפאת הזרע הממוצע היה קרוב ל־34, וגיל השימוש בזרע בפעם הראשונה היה 37. מרבית הנבדקים השתמשו בזרע שהקפיאו בתוך חמש עד 15 שנים, כשהגיל המקסימלי לשימוש היה סביב 50. אלא שגם כשאלה ששמרו זרע כבר עברו את העשור השביעי לחיים, המבחנות נותרו במקררי ההקפאה. עלות שימור זרע כזו למדינה מגיעה למאות שקלים בשנה.
כך, על פי ההערכות, נותרו במקררי בנקי הזרע אלפי מנות, שעלותן השנתית למערכת הבריאות עשויה להגיע גם למאות אלפי שקלים. בנקי הזרע אינם משמידים את המבחנות בשל בעיות מוסריות, ובעיקר מהחשש שאלה שהפקידו את הזרע עלולים לתבוע את בית החולים על השמדתו.
"המחקר שלנו מאפשר לראשונה לקבל מידע מקיף על השימוש הקליני בדגימות זרע שהוקפאו במשך עשרות שנים", מסביר ד"ר רועי ביתן, החוקר הראשי, "בבנקי הזרע נשמרות דגימות רבות שאין להן דורש. מדובר בעלות כבדה מאוד למערכת הבריאות ובבזבוז משאבים רב".
"בעיית הקפאת הזרע בישראל מוכרת כבר שנים, ועדיין לא נמצאו הפתרונות למבחנות הרבות שנמצאות במקררי ההקפאה ולא יהיה להן דורש", אומר ד"ר איתי גת, מנהל בנק הזרע בבית החולים שמיר (אסף הרופא). "גם אם כינסנו ועדה שתאשר את השמדת מנת הזרע, התורם עשוי לדרוש אותו לאחר שנים רבות. לכן משרד הבריאות יצטרך לקבוע מסלול מוגדר מראש, שבו כל מטופל יקפיא זרע למספר שנים מוקצבות".
"לפני עשרות שנים, כשישראל החלה בתהליך שימור הזרע, איש לא האמין שיצטברו דגימות זרע רבות ללא שימוש", אומרת פרופ' רחלי מגנזי, מנחת המחקר מאוניברסיטת בר־אילן. "מדובר בנטל כלכלי וקליני כבד על בנקי הזרע ועל מערכת הבריאות. לכן יהיה צורך לשמר זרע בהתאמה אישית, בהתאם למאפיינים הספציפיים של כל מטופל".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אין איסור גורף על השמדת זרע שאין לו דורש. התנאים שבהם ניתן להשמיד מנות זרע מפורטים בחוזר מנכ"ל בנושא. על פי הנוהל, זרע של גבר, שנפגע או עלול להיפגע במערכות ייצור הזרע כתוצאה ממחלה ממארת, קרינה, מחלות אחרות או טיפולים רפואיים, או בשל כל סיבה אחרת, יישמר בבנק הזרע לתקופה אשר תתחשב בגילו, בנתוניו הרפואיים ובמצבו המשפחתי".
"במעמד השמירה יפרט מפקיד הזרע את התנאים לשימוש בזרע, ומה ייעשה בזרע במקרה של פטירה. כמפורט בטופס רצון השומר, יובהר למפקיד הזרע כי השימוש במנות הזרע ייעשה על פי נוהלי משרד הבריאות. במקרה של פטירה ובחלוף שנה ממועדה, מותר להשמיד את מנות הזרע של הנפטר, אלא אם בת זוגו ביקשה להמשיך לשמור את הזרע בכפוף לרצון המפקיד כפי שהובע במעמד השמירה. בשלב זה אין למשרד הבריאות כוונה ליצור מסד נתונים או מערכת ממוחשבת לאומית של מפקידי זרע".