ילדי ישראל סובלים מרמות נמוכות של ברזל ומשרד הבריאות מפיץ הנחיות חדשות לרופאים: מסמך חדש מבהיר כיצד יש למנוע ולטפל באנמיה בתינוקות וקובע כי יש להאריך את מתן תוספי הברזל עד גיל שנה וחצי, ובאלו מקרים יש לערוך בירור רפואי.
אנמיה מחסר ברזל שכיחה בקרב ילדים בעולם ובישראל בפרט. תינוקו תבריאים ובשלים נולדים עם מאגרי ברזל האמורים להספיק לעד כ-4 חודשים כתלות במאגרי הברזל מחלב האם. מגיל ארבע חודשים, עם התחלת שילוב מזונות מוצקים בהדרגה, הצריכה התזונתית לא מספקת את הדרישה הפיזיולוגית בתקופה בה גדילת הגוף מואצת.
על פי הספרות הרפואית ידוע כי חסר ברזל עלול לגרום לפגיעה בהתפתחות המוח ותפקודו, ולפגוע גם במערכות גוף אחרות. בישראל מדווח משרד הבריאות שיעור האנמיה מחסר ברזל גבוה מזה שבארצות מהערביות אחרות כמו בארה"ב. קיימות אוכלוסיות בארץ בהן שיעור האנמניה מחסר ברזל עולה על כ-25% בגיל שנה, ולכן קורא המשרד להקפיד על מתן הברזל.
על פי ההנחיות, תינוקות צריכים לקבל ברזל מגיל 4 חודשים במינון של 7.5 מיליגרמים ליממה (3 טיפות "טיפטיפות ברזל"), ואת המינון יש להכפיל לכדי 15 מ"ג (6 טיפות "טיפטיפות ברזל") אחת ליום מגיל חצי שנה. במשרד קובעים כי את הברזל יש להמשיך לתת עד גיל שנה וחצי, אלא אם קבע הרופא שיש להמשיך ולתת ברזל למשך תקופה ארוכה יותר. פגים יתחילו לקבל ברזל כבר מגיל שבועיים. בגיל תשעה חודשים על התינוקות לעבור בדיקת ספירת דם אצל אחות המרפאה, לפיה אמור הרופא לקבוע האם עדיין יש אנמיה והאם צריך להעלות או להאריך את מתן הברזל.
בהנחיות נקבעו גם רמות ההמוגלובין הדורשות התייחסות: תינוק עם ערך המוגלובין של 11 גרם לדציליטר ומעלה, יקבלו הדרכה על ידי אחות טיפת חלב לתזונה מתאימה והמשך נטילת ברזל באותו מינון של 15 מ"ג ביממה עד גיל שנה וחצי. תינוק עם ערך נמוך מזה, יופנו לרופא המטפל שיחליט האם יש צורך במעקב בדיקות דם או המשך בירור וטיפול.