בראשית החודש התקיים המרוץ השנתי להעלאת המודעות לסרטן המעי הגס, בחסות 'הרצליה מדיקל סנטר'. 
סרטן המעי הגס נחשב למחלה השנייה בשכיחותה מבין מחלות הסרטן והוא גובה את חייהם של מאות אלפי אנשים מדי שנה. רק בשנת 2018 כ-881,000 איש ברחבי העולם נפטרו מהמחלה וההערכות הן כי בשנת 2030 שעור התחלואה יעלה וכי מספר הנפטרים מסרטן המעי הגס יזנק לכ- 1.1 מיליון איש. בישראל, הנתונים שנאספו על ידי האגודה למלחמה בסרטן, מצביעים כי גם השנה אובחנו כ- 3,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת (פי הטבעת).

הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים במעי הגס גדל והולך עם הגיל ובעיקר לאחר גיל 50. סרטן המעי הגס יכול להתפתח מפוליפים בולטים בדפנות המעי הגס ולעיתים הוא מתפתח מהרירית עצמה, ללא היווצרות מוקדמת של פוליפ.
 


פרופ זהר לויפרופ זהר לוי

 



האם נתוני התחלואה והתמותה הגבוהים מסרטן המעי הגס הם גזירת גורל? 
"בהחלט לא" אומר פרופ' זהר לוי, מומחה בגסטרואנטרולוגיה, ראש החוג לממאירות של מערכת העיכול ומטופלים בסיכון לסרטן המעי במסגרת האיגוד לגסטרואנטרולוגיה, חבר המועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה תזונה ומחלות כבד. לדבריו: "כאשר אנו מאתרים גידול סרטני במעי הגס בשלבים המוקדמים, סיכויי הריפוי מצוינים ושעורי התמותה והסבל יורדים".
 
פרופ' זהר מציין כי" התוכנית הלאומית לגילוי ומניעה של סרטן המעי בישראל, כוללת ביצוע של דם סמוי לכלל האוכלוסייה בגילאים 50-74 ובנוסף ביצוע של בדיקת קולונוסקופיה למי שיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן המעי. במקרה זה יש לבצע את הקולונוסקופיה החל מגיל 40 או 10 שנים לפני הגיל בו התגלתה המחלה אצל קרוב המשפחה – המועד המוקדם מבין השניים. כמובן שבמקרה של תלונות כגון שינוי בהרגלי היציאה או דימום מפי הטבעת, יש לפנות אל רופא המשפחה ולשקול המשך בירור". 

כיצד ניתן להגן על עצמנו מפני תחלואה ותמותה מסרטן המעי הגס?
לדברי פרופ' לוי, "השנה התפרסמו שני מאמרים אשר שופכים אור על הסיבות לסבל ותמותה מסרטן המעי הגס. מחקר אמריקאי שבוצע על ידי חברת ביטוח הבריאות הגדולה בארה"ב Kaiser Permanente ותוצאותיו פורסמו בעיתון הרפואי היוקרתי Gastroenterology, השווה בין  קבוצת אנשים אשר נפטרו מסרטן המעי הגס לעומת אנשים אשר לא נפטרו מסרטן המעי. במסגרת המחקר נבדק אלו פעולות נקטו האנשים בשתי הקבוצות והסתבר שביצוע בדיקת קולונוסקופיה או דם סמוי באופן רציף, מהווה גורם מגן בפני תמותה מסרטן המעי הגס. 
 
מחקר חשוב נוסף אשר התפרסם השנה בעיתון היוקרתי JAMA   , מצביע על כך שכל מי שלא ביצע קולונוסקופיה בזמן סביר בעקבות דם סמוי חיובי, נמצא בסיכון משמעותי לסרטן המעי בשלבים מתקדמים (סרטן גרורתי)". 

מהי המשמעות של בדיקת דם סמוי חיובית?
"בדיקת דם סמוי, מגלה שרידים של דם בצואה", מסביר פרופ' לוי. ולדבריו "שרידי הדם עלולים להעיד על קיומו של סרטן המעי או נגעים טרום סרטניים. אם בדיקת דם סמוי היא חיובית, חובה לבצע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם.  גם בהקשר לכך, התפרסם השנה מאמר אשר מצביע על הטעיות הנפוצות בהתייחס להתנהלות לאחר קבלת תשובה של דם סמוי חיובי: התעלמות, קישור הדם הסמוי לטחורים, קישור הדם הסמוי לתרופות נוגדות קרישת דם וניסיון "לחזור על הבדיקה על מנת לראות האם עדיין ישנו דימום". 

מהו זמן סביר לביצוע קולונוסקופיה לאחר קבלת תוצאות חיוביות בבדיקת דם סמוי? 
"קיימות הגדרות שונות בספרות הרפואית" אומר פרופ' זהר. "בהתאם להנחיות האחרונות של הקווים המנחים העולמיים, מומלץ לבצע קולונוסקופיה בטווח של עד 3 חודשים מרגע קבלת תשובה חיובית בבדיקת דם סמוי, למרות שביצוע הבדיקה עד 6 חודשים לאחר דם סמוי, לא הוכח כקשור בעלייה בשיעור התמותה". 
 
מהן ההמלצות לציבור? 
"בהתאם לתוכנית הלאומית לגילוי ומניעה של סרטן המעי הגס"' מפרט פרופ' לוי: 
  • אנשים ללא כל תלונות או סיפור משפחתי של ממאירות, צריכים לבצע בדיקת דם סמוי או קולונוסקופיה החל מגיל 50 עד גיל 74.
  • מטופלים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי צריכים לבצע קולונוסקופיה החל מגיל 40 או לפחות 10 שנים לפני גיל גילוי המחלה אצל קרוב המשפחה – המועד המוקדם מבין השניים.
  • אם ישנם מקרים רבים של מחלות ממאירות במשפחה של סרטן המעי, סרטן הרחם או ריבוי פוליפים במעי, יש לפנות לאחת מהמרפאות לגילוי  מוקדם של סרטן המעי הגס ולשקול לבצע את הבדיקות בגיל צעיר וכן לשקול ביצוע בירור גנטי לאיתור תסמונת לינץ או פוליפוזיס של המעי.
  • מטופלים שקיבלו תוצאת בדיקת דם סמוי חיובית, צריכים לעבור בדיקת קולונוסקופיה בטווח של עד 3 חודשים ממועד ביצוע בדיקת דם סמוי. אם לא ניתן לבצע את הבדיקה בפרק זמן זה, יש לבצעה לא יאוחר מ- 6 חודשים.
  • שינויים בהרגלי היציאה ו/או דימום רקטלי, מחייבים לפנות אל רופא המשפחה להמשך בירור.

 
פרופ' זהר מציין כי :"בארה"ב, הגיל לתחילת ביצוע המעקב הינו סוגיה בפני עצמה. ההמלצה הרשמית של האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה, מתייחסת לכלל האוכלוסייה להיבדק מגיל 50 ולאוכלוסיית האפרו-אמריקאים מגיל 45. כעת מתנהל דיון בארה"ב האם יש לאמץ את גיל 45 לכלל האוכלוסייה, כאשר ההמלצה היא לביצוע קולונוסקופיה כבדיקה ראשונה". 
 

כיצד מבוצעת בדיקת קולונסקופיה?
ישנן שתי טכנולוגיות רפואיות מתקדמות לביצוע בדיקת קולונוסקופיה: הראשונה, קולונוסקופיה אנדוסקופית, המבוצעת בעזרת מכשיר הקולונוסקופ המורכב מסיב אופטי ארוך וגמיש ובראשו מצלמה זעירה. בעזרת הקולונוסקופ המוחדר דרך פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקה מקיפה של המעי הגס לכל אורכו. יש להדגיש שאם במהלך בדיקה זו נמצאים פוליפים, הם מטופלים ומוסרים וכך אנו מונעים את התפתחותם לגידולים בהמשך.
כמו כן חשוב להדגיש שההכנה לבדיקה חייבת להיות קפדנית וכי נדרש לבצעה בעזרת מכשור רפואי המצויד באופטיקה ברזולוציה גבוהה. כמו כן חשוב  להקדיש לבדיקה זמן מספק ולתת למטופל טשטוש בהתאם. השיטה השנייה לביצוע הבדיקה, היא קולונוסקופיה וירטואלית והיא מבוצעת גם כן דרך פי הטבעת. בדיקה זו כוללת החדרת צינורית דקה אל המעי הגס, דרכה מוכנס אוויר על מנת לנפח את המעי, במטרה לאפשר ביצוע הדמיה שמספקת תמונה של המעי הגס בתלת ממד. במידה ומזוהה גידול או פוליפ, המטופל יופנה לביצוע קולונוסקופיה בהקדם. 

שתי השיטות מבוצעות ב'הרצליה מדיקל סנטר' ויש לציין כי בדיקת קולונוסקפיה אנדוסקופית מבוצעת לאחר טשטוש והנבדק אינו חש כאבים במהלך הבדיקה.