ערן רענן, הבעלים והמנכ"ל של קבוצת מאניקר שמציעה תחת קורת גג אחת רצף טיפולי למתמודדים עם בעיות נפשיות אקוטיות והתמכרויות ומפעילה תוכנית טיפול יחודית למתמודדי נפש, מכיר מקרוב את תחום בריאות הנפש: למעשה, את הקבוצה הוא הקים אחר שחווה מצוקה אישית בעקבות ההתמודדות שלו עם הפרעה נפשית - ונוכח אוזלת ידה של מערכת הבריאות הציבורית לתת מענה בצורת מגוון של טיפולים להפרעות והתמודדויות נפש שונות, בדרגות ומצבים משתנים. מאניקר שהוקמה ב־2001 מטפלת במתמודדים עם משברים, הפרעות נפשיות והתמכרויות, באמצעות דרכי טיפול שונות - החל מטיפולים אלטרנטיביים, הוליסטים ופסיכותרפיסטים, וכן פסיכיאטריים ותרופתיים, ובנוסף על כך מציעה אלטרנטיבות שונות לאשפוז: בבית המתמודד, במרכזי יום ובבתים מאזנים בהשגחה 24/7. אפשרויות הטיפול השונות המותאמות אישית לכל מתמודד, מבטיחות לו רצף טיפולי תחת אותה קורת גג, החל משלב האבחנה, דרך הקניית כלים מתקדמים ביותר לטיפול ושיקום עד להשבת המתמודד לחיים מאוזנים ויצרניים.

אחרי שהוכיח רענן כי שיטת הטיפול ההוליסטית שעוטפת את המתמודד בכל שלב ובכל אספקט בחייו הוכיחה את עצמה כיעילה ביותר, הוא יוצא למאבק הבא - בקופות החולים. לדבריו, טיפול במשברים והפרעות נפשיות לא יכול להיות נחלתם של מי שידם משגת בלבד.
רענן מסביר כי כיום חיים בישראל  למעלה ממיליון איש הסובלים מהפרעות שונות במצב הרוח - הפרעות פוסט טראומטיות, דיכאון ברמות שונות, התקפי חרדה והפרעות נפשיות נוספות. חלקם מעידים שקיים קושי בהגדרה מדויקת למצבם, מה שמקשה עליהם למצוא מענה במערכת הבריאות הציבורית.  

לא רק תרופות

רענן, 48, הוא תושב הוד השרון, בוגר לימודי מנהל עסקים, מאמן אישי ועסקי, מאסטר בטיפול ב־NLP, מטפל בתזונה טבעית ומדריך כושר מוסמך. בגיל 24 אובחן כסובל מהפרעה דו קוטבית. בעקבות ההפרעה הנפשית שלו אושפז שלוש פעמים במחלקה סגורה, מתוכם אשפוז אחד בכפייה נוכח מצב אובדני. לדבריו האשפוזים לא הביאו מזור לסבלו, לפחות לא בצורה גורפת שמובילה להחלמה. "הרבה פעמים, דווקא האשפוז מוסיף טראומות במקום לסייע להחלמה. אין הפרדה בבתי חולים פסיכיאטרים בין הפרעות ובעיות שונות ולעיתים קרובות נתקלים המאושפזים במצבים ובהפרעות קשות. יש מקרים קשים במחלקות סגורות שעלולות לגרום לטראומה נוספת למי שנתקל בהם לראשונה. לחולים שמראש סובלים מהפרעה נפשית זו חוויה טראומטית ביותר". 

למזלו של רענן, הייתה לו האפשרות הכלכלית לחפש אלטרנטיבות נוספות לטיפול. “אחרי שנתיים והרבה ניסיונות לטיפולים שונים הצלחתי למצוא את הדרך להשתקם. היו מעורבים בתהליך הזה 5 פסיכיאטרים, אנשי טיפול הוליסטים, תרפיסטים, פסיכולוגים, מטפלים שונים, כל מי שאמר שיש לו דרך לעזור, ניסיתי. לימים מצאתי את הדרך שהייתה שילוב של מגוון שיטות טיפול וראיתי שאני מצליח להישאר מאוזן לאורך זמן”. עם הטיפולים שעבר, הבין רענן שהמשקל של התרופות פחות משמעותי (“זה לא אומר שאין להן מקום“), ושהדרך לאיזון לאורך זמן כרוכה בטיפולים שונים, לאו דווקא פסיכולוגים ופסיכיאטרים. “הניסיונות שפסיכיאטריים עשו עלי, כולל מכות חשמל ועוד, אני מאמין שיכולתי להימנע לפחות מחלק מהם בטיפול נכון ומוקדם". בין הטיפולים שרענן מונה, נכללים מתודות שונות באימון (כמו שבירת התניות, בלי "אם"–"אז"), טיפולי גוף ונפש, טיפולים הוליסטים שונים, פעילות מדיטיבית, יוגה וכמובן פסיכותרפיה וטיפולים קונבנציונליים.

תחת קבוצת מאניקר, ישנן מספר אפשרויות טיפול המותאמות לצרכי המתמודד: 

  • חיבורים לחיים: בית מאזן למניעת אשפוזים פסיכיאטריים במצבים אקוטיים וכרוניים. מציע למתמודדים ולבני משפחותיהם תכנית טיפול ושיקום מקיפה הכוללת לינה בה מקבלים החוסים טיפולים פרטניים וקבוצתיים בקליניקות, מרחבי ריפוי, פעילויות מקרקעות, והכל בסביבה ירוקה עם הרבה חיבור לטבע והשגחה של מלווים בכל שעות היממה.
  • קטבים: חלופת אשפוז יום למבוגרים ונוער, זהו מרכז הוליסטי לטיפולי יום בפיקוח פסיכיאטרי, המיועד לטיפול ושיקום של מתמודדים עם הפרעות של דיכאון, חרדה, הפרעה דו־קוטבית, הפרעות אישיות והפרעות נפשיות נוספות. גם כאן משלבים שיטות טיפול קונבנציונאליות אלטרנטיביות והוליסטיות. כ־60 מטפלים שונים ובפיקוח פסיכיאטר מומחה ופסיכולוג קליני, נבנית לכל מתמודד תכנית טיפול יומית המותאמת ייחודית לו ולצרכיו השונים שנועדה להוביל אותו לשיקום מלא בגוף ובנפש יחדיו. 
  • טיפול בבית: התערבות בזמן משבר ואשפוזי בית בבית המתמודד - "אשפוז בית" הינו הפתרון האפקטיבי היחיד כחלופת/מניעת אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. מטרת האשפוז הביתי היא להגיע לאיזון תרופתי תחת השגחה צמודה ולעיתים גם שידול המטופל לאשפוז־בהסכמה בבית חולים פסיכיאטרי ומניעת הטראומות הכרוכות באשפוז בכפייה. אשפוז בית פסיכיאטרי כולל: אבחון פסיכיאטרי על ידי פסיכיאטר מומחה, השגחה 24/7 ע"י אחים ואחיות או מלווים טיפוליים בעלי ניסיון מוכח, מעקב פסיכיאטרי פסיכולוגי בהתאם לצורך, טיפול שבועי ע"י פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני, ומגוון מטפלים מתחום הרפואה המשלימה.
  • איזונים: בית שיקומי לחזרה לחיים, ליווי המתמודדים עד לחזרה לחיים תקינים ומאוזנים. זו בעצם התחנה האחרונה ברצף הטיפולי שמציעה הקבוצה. טיפול ושיקום למטרת חזרה לחיים תקינים ויצרניים. הטיפול יוצר עבור המשתקמים וביחד איתם מקום בטוח למימוש יכולותיהם החברתיות והמקצועיות. הטיפול כולל פעילות אישית וקבוצתית בתחומי הכוונה תעסוקתית, הכשרות לסוגי טיפולים שונים ותרגול סיטואציות חברתיות.
    בעוד כשבועיים יפתח מרכז נוסף, המרכז הרביעי של קבוצת מאניקר שיקרא “קרפה דיאם" (התפתחות והעצמה נשית), ומיועד לנשים בלבד. במקרים רבים יש צורך במסגרת של נשים עבור נשים. למשל לנפגעות תקיפה מינית, נשים דתיות, נשים המתמודדות עם דימוי גוף בעייתי, דיכאון לאחר לידה, דיכאון בהריון, משבר נפשי עקב בעיות פריון ועוד. עבור כל אלו ואחרות הוקם המתחם המחובר לאדמה וגם הוא בגישה טבעית. בנוסף יתקיימו במקום מפגשי נשים, מעגלי נשים ומרכז תמיכה לנשים, בניהולה של מוריה דרעי – שבעצמה התמודדה עם משברים רגשיים ומתו התהליך שלה בקבוצה החליטה מוריה שחלק מהשליחות שלה היא לסייע לנשים אחרות בכלים של יצירה, אומנות ושיטות נוספות.
מייסד קבוצת מאניקר, ערן רענן
מייסד קבוצת מאניקר, ערן רענן

לא אובדני, לא מקבל

התפישה של מאניקר היא כי טיפול מרוכז, ממוקד ואפקטיבי לא צריך לקחת זמן רב. בגישה הזו  ניכרת הטבה כבר בתוך שבועות בודדים ועד לא יותר ממספר חודשים. לכל הפרעה יש אמנם טיפול שונה מעט ופרק זמן אחר, אך בכל מקרה לא מדובר בטיפולים של שנים. אחת המטרות העיקריות של מאניקר היא לעצור את אפקט “הדלת המסתובבת”: מתמודדים רבים עם מחלות נפש, גם אחרי שהגיעו להטבה וחזרו לתפקוד מלא, חוששים מהמשבר הבא שיחזיר אותם לאשפוז או לירידה ביכולת התפקוד. במאניקר נמשך המעקב אחר המטופלים ומתקיים רצף שיקומי מתוך גישה לפיה מזהים את הקושי לפני שפורץ המשבר, ובכך מונעים את הגלים המאפיינים לא פעם מתמודדים עם בעיות במצבי הרוח והנפש.

בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש בשנת 2015, עבר חלק מתחום האחריות ממשרד הבריאות לקופות החולים, אך קופות החולים לא ממהרות לאשר את המימון למבוטחים לבתים מאזנים בסל השירותים שלהן. פעמים רבות, אנשים נמצאים במצב קשה ומתדרדרים לחוסר תפקוד. לעיתים מדובר באנשים צעירים שבמקום לתפקד בחברה לא יוצאים מהבית. מבחינת קופת החולים הם אם הם אינם אובדניים, אלא "רק” לא-מתפקדים, לא מגיעה להם שום מסגרת. אחרים שמתאשפזים לא תמיד מקבלים את המענה לו הם זקוקים.


זו השליחות שלי

רענן: “המרכזים שלי מלאים כמעט ברמה של 100% תפוסה, 365 ימים בשנה. הנה אנחנו פותחים עכשיו מרכז נוסף ויש אחרים בתכנון בדרך. אנשים אומרים לי ‘מה אכפת לך, יש לך עבודה. למה אתה מתעקש להכניס את המרכזים הללו לסל הבריאות?' זו בדיוק הסיבה. בעיני זו השליחות שלי. לא יתכן שרק מי שידו משגת יזכה לטיפול הוגן ונכון".

גם מבחינה חברתית יהיה זול יותר לטפל באופן חד פעמי באדם שסובל מהפרעה בשלב מוקדם ולתת לו לחזור לחברה. מרפאה פסיכיאטרית לא מעניקה מסגרת. יש בישראל היום שבעה בתים מאזנים, כלומר, בסך הכל כ-70 מטופלים שלא נמצאים במחלקות סגורות  או פתוחות ועוברים שיקום. “אני מסתכל על עצמי כדוגמה, שבע שנים הסתובבתי במחלקות פסיכיאטריות. שבע שנים בהם אני, כאדם נורמטיבי, בעל רמת תפקוד גבוהה יחסית, אינטליגנטי וצעיר. לא עבדתי. לא תפקדתי. הייתי מוכר על ידי ביטוח לאומי כבעל 100% נכות, קיבלתי קצבת נכות מהמדינה. עברתי ימי אשפוז, כשכל יום אשפוז עולה למדינה 1,246 שקלים. כמובן שלאורך כל הזמן הזה לא שילמתי מס הכנסה. עשיתי חישוב וגיליתי שעליתי למדינה, כ 2.5 מיליון שקל - וזה בלי הכספים שהוצאתי בעצמי על טיפולים שהם לפחות עוד מיליון, כלומר 3.5 מיליון שקל וזה בלי להביא בחשבון את עלות התרופות.
אם במקום כל זה, ניקח מישהו עוד לפני האשפוז הראשון: משקיעים בו את הסכום הנדרש בהתאם לרצף הטיפולי מהאבחון ועד לשיקום מלא, המדינה חוסכת עשרות מיליוני שקלים או יותר בכל שנה" מבחינת המספרים, נראה שרענן צודק - תהליך שלם של שיקום בבית מאזן נמשך 3-6 חודשים ועולה החל מ 50,000 שקל ועד כ 150,000 שקל. המרכזים של מאניקר נותנים מענה למתמודדים מגיל 13 ועד לקשישים. חלק הארי של המטופלים הוא בגילאי 18-35. 

משרד הבריאות, כמו גם מחקרים רבים, מכירים בכך שחלופת אשפוז מסוג זה עדיפה בהרבה ומבטיחה סיכויים גבוהים יותר לעצור את הנפילה הבאה. רענן: “ד”ר טל ברגמן, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, העבירה בקשה לקדם את עניין הבתים המאזנים, אך בוועדה מצומצמת החליט משרד הבריאות שהוא לא מממן את הבתים המאזנים בשנת 2019, כי עקב הרפורמה נמצא הנושא באחריות קופות החולים. קופות החולים מצדן לא משקיעות”. כך, מוצא את עצמו ערן רענן, נע ונד בין משרדי ממשלה ונאבק על שינוי הטיפול בנפגעי נפש בארץ. החזון שלו, הוא שבתים מאזנים, מרכזי יום ומרכזי טיפול מקיפים מכל קשת הטיפולים יהיו נחלת הקהל הרחב.