מדי שנה, מאז 1971, מתקיים בדאבוס שבשווייץ כנס של הפורום הכלכלי העולמי (The World Economic Forum - WEF). הנושא של הפורום השנה היה גלובליזציה 4.0, שכלל בין היתר גם את הדוח של קרן אלן מקארתור, שהתמקד במזון ותזונה לאוכלוסיית העולם.

אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה וניזונה מאוכל שאינו מיטיב עם בריאותה - ובמקביל פוגע בכדור הארץ. הסיבות העיקריות הן זיהום האוויר, זיהום המים והנזקים הנגרמים משימוש בחומרי הדברה. לאלה מצטרפות ההשלכות הקשות של כמויות הפסולת הגדולות.

מזון וכלכלה מעגלית

קרן אלן מקארתור נוסדה בבריטניה לפני כעשור. היא פועלת בשילוב עם עסקים, ממשלות ואקדמיה לקידום כלכלה מעגלית על מנת לייעל ולקדם מִחזור של פסולת שהאדם מייצר כמו מוצרי חשמל ומוצרי פלסטיק. מטרתה של הכלכלה המעגלית היא למצות את המוצר התעשייתי ככל האפשר. כלומר החל מהשלבים הראשונים כמו בחירת הרכיבים של חומרי הגלם, דרך המשאבים הנדרשים לייצור, לאריזה, להובלה ולאחסון ועד לסוף שבו אין למוצר שימוש והוא הופך לפסולת, אבל פסולת שניתן למחזר אותה.

כלכלה מעגלית בתעשייה שואפת למחזוריות הדומה לאיזון בטבע: צמחים; בעלי חיים שניזונים מהצמחים; בעלי חיים שניזונים מבעלי חיים; ובעלי חיים שהם אוכלי כל, הניזונים מעולם החי ומעולם הצומח כמו, למשל, בני האדם. להשלמת המעגל, המפרקים: צמחים ובעלי חיים שמפרקים את הצמחים ובעלי החיים שמתו ומחזירים לקרקע רכיבים וחומרים וכך משלימים את המחזוריות.

לעומת זאת, הפסולת שהעולם המודרני מייצר (כמו סוללות, מחשבים, טלפונים ניידים) אינה מאפשרת מחזוריות, שכן חלק מהייצור אינו מתכלה או שנדרשות לכך שנים רבות.

החוקרים מציינים כי מערכת המזון הנוכחית תמכה באוכלוסייה ההולכת ומתרחבת במהירות, אך היא אינה בת קיימא ואינה בריאה, ועל כן מחייבת גישה מעגלית לכלכלת המזון.

מה קורה לפסולת שלאחר צריכת המזון? גם לכך התייחסו החוקרים. יש להבדיל בין הפסולת האורגנית שיכולה לחזור לאחד השלבים של שרשרת המזון, לבין הפסולת שאינה מתכלה בקלות כמו אריזות. לשם כך חברו שותפים נוספים לכתיבת הדוח - חברות ניהול פסולת. אף על פי שנושא הפסולת שמקורה בפלסטיק כבש את הכותרות והמודעות לנזקים כתוצאה מיצירת פסולת, עדיין עומד אתגר עצום בפני הרשויות לרתום את הצרכנים לצמצום הצריכה ולהגברת המחזור. חיסול פסולת ושיפור הבריאות באמצעות המודל המעגלי יכול לחסוך 2.7 מיליארד דולר בשנה לכלכלה העולמית.

ומה קורה היום? הנתונים מצביעים על הנזקים הסביבתיים העצומים כתוצאה מייצור מזון. חומרי הדברה, דשנים מלאכותיים וזבל שלא מטופל כיאות מחריפים את בעיית הזיהום של המים, הקרקע והאוויר (ייצור המזון הוא המקור ל–25% בקירוב מפליטת גזי החממה).
ואם נדגים במספרים, הרי שעל כל דולר שמושקע במזון, החברה משלמת 2 דולר עבור הוצאות בריאות ואיכות הסביבה. כמחצית מהעלויות נובעת מהשיטות של ייצור המזון. הדוח מציע פתרונות, שנשמח שגם בארץ יישמו אותם, ואפילו את חלקם.

חדשנות במזון הצמחוני

בכלכלה מעגלית, מוצרי המזון חייבים להיות טובים ובריאים. הכוונה אינה רק להיבט של איכות תזונתית אלא גם לאופן הייצור שלהם. הדוח טוען כי בדומה לאופן שבו חברות המזון עיצבו את העדפות הטעם והרגלי הצריכה של המזון במהלך עשרות שנים, כך הן יכולות לעשות גם בכיוונים חדשניים כמו שימוש בחלבונים שמקורם בצומח במקום בעולם החי. מחברי הדוח מציעים הפחתה משמעותית של 50% בצריכה של בשר בקר וסוכרים, ובמקביל להכפיל את הצריכה של ירקות, פירות, קטניות ואגוזים.

חשיפת הנתונים והמאמצים ההסברתיים והתקשורתיים שמושקעים בהובלת השינויים הנדרשים לכלכלה מעגלית מתחילים לשאת פרי. יש חברות שמוכנות לבצע שינויים ואף התחילו בכך. יחד עם זאת, גם על הצרכנים להצטרף לתהליך ולדאוג להתפשטות המגמה החדשה.

מזון מקומי

אחת הדרכים שמציעה הכלכלה המעגלית לצמצום הפגיעה בסביבה כתוצאה מייצור מזון היא ייצור וצריכה של מזון מקומי, המוגדר ברדיוס של כ–20 ק"מ ממקום המגורים. הכוונה היא לצרוך מוצרים ליד הבית. אין הכוונה רק למזון שמיוצר סמוך לבית, אלא כזה שאינו מיובא ממדינות אחרות, שמתאים לתרבות הקולינרית המקומית, שמציע מבחר פירות וירקות על פי עונות השנה. ניתן להאכיל את האוכלוסייה המקומית בעיקר במזון מקומי ומזין. אלה ישפרו באופן כללי את הבריאות ויתרמו לאיכות הסביבה.

גידולים אורגניים הם ידידותיים יותר לסביבה בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, מציינים בדוח, אך הפתרונות צריכים להיות רחבים הרבה יותר, ועלינו כחברה להיות הרבה יותר שאפתניים בכל הקשור לגידול המזון ולאופן עיבודו. יש להגן על האוויר, הקרקע והמים בעת ייצור המזון. יש אזורים בעולם שבהם מודעים לכך ופועלים בהתאם, ויש אזורים שעדיין אין בהם התייחסות לנושא.

מתחילים ליישם

בשלוש ערים שונות, אחת באירופה, אחת בצפון אמריקה השלישית באמריקה הלטינית יאמצו את המודל של כלכלה מעגלית ויבחנו אותה הלכה למעשה החל מחודש יוני השנה. לטובת העניין ישלבו כוחות עם הרשויות המקומיות גם קובעי מדיניות וחברות מסחריות במטרה להשיג בתוך שלוש שנים שינוי משמעותי.