בלעדי ל"מעריב": מצוקת כוח האדם בבתי האבות הסיעודיים הובילה את הממשלה להצעה חדשה בפתרון בעיה זו - ניסוי של העסקת עובדים פלסטינים חסרי ניסיון בהיקף שישית בלבד מהמחסור הקיים בתקנים, וזאת במקום מטפלים זרים שהיא מסרבת לייבא למוסדות הסיעודיים. על פי ההצעה הממשלתית החדשה, האחריות והעלות לשינועם של אותם עובדים פלסטינים מהשטחים והכשרתם תהיה על חשבון בתי האבות. מנהלי בתי אבות ברחבי הארץ מסרו ל"מעריב השבוע": "זאת בדיחה לא רלוונטית. הקשישים משוועים למטפלים זמינים, מנוסים ואמינים ויש פתרון אבל הממשלה לא מוכנה לממן אותו".

איכות הטיפול בקשישי ישראל הסיעודיים בבתי האבות עולה לכותרות רק כשבאחד מהם מתרחש מקרה מתועד של התעללות בקשישים מידי צוות סיעודי, אבל בשגרה המחלקות הסיעודיות נאבקות זה שנים מול הממשלה על הצורך הדחוף שלהן בתוספת כ-6,000 תקנים חסרים של כוח אדם לסיעוד ולכוח עזר. איכות הטיפול בקשישים במוסדות נגזרת בין היתר גם מהמחסור התמידי בכוח אדם, אבל למרות הזדקנות האוכלוסייה והתחזית לפיה בתוך 15 שנים בלבד מספר הקשישים בישראל יעלה מ-11% לכ-16% מהאוכלוסייה, הממשלה לא עושה דבר מהותי כדי להיטיב את איכות הטיפול במחלקות הסיעודיות. 

לפני שבועיים פנה משרד הבריאות במרוכז אל בתי האבות הסיעודיים לאחר שגיבש ביחד עם רשות האוכלוסין וההגירה נוהל ניסיוני להעסקת עד כאלף עובדים פלסטיניים במוסדות הסיעודיים בישראל, כשישית בלבד מהדרישה, ותוך התעלמות גורפת מקושי לוגיסטי שהפך את הנוהל לבלתי רלוונטי.

"מעמידים אותנו במצב בלתי אפשרי". צילום: אנה קפלן, פלאש 90


הסתמכות על עובדים פלסטיניים אשר שינועם היומיומי משטחי הרשות הפלסטינית אל תוך הקו הירוק מייצר אי ודאות באשר לבניית סידור עבודה הגיוני למחלקות. עובדים אלה נדרשים לעמידה במחסומים, לביקורת ובדיקת אישורים, ונתונים למגבלות ביטחוניות תכופות. בנוסף, המדינה מטילה על בתי האבות את עלות ההכשרות של העובדים, בכפוף לנהלי משרד הבריאות. 

אלון קלמן, מנכ"ל בית האבות "גיל-עד" בתל השומר, מסביר: "כל מי שחפץ בטובתם של הקשישים בישראל לא יכול לקבל את הנוהל הזה. לא מדובר בענף כמו בניין שהפסקת עבודה של יום-יומיים היא נסבלת. כשאתה צריך לדאוג לטיפול בקשיש מסביב לשעון, אתה לא יכול להתבסס על כוח אדם לא יציב כמו בימים של סגר או של חגים, ושלא יכול להיות זמין לך מסביב לשעון. ניסינו פיילוט כזה עם האוכלוסייה הבדואית בדרום שלא הוכיח את עצמו גם מבחינת המרחקים, וגם מבחינת המנטליות של העובדים".

"אני לא יכול להרשות מצב שיהיו לי רק גברים מטפלים להחליף חיתולים לנשים סיעודיות, זה לא יקרה", הסביר עוד קלמן. יו"ר איגוד בתי האבות, אב"א, רוני עוזרי, הוסיף: "אם הייתי מנהל מפעל הייתי נענה לנוהל הזה בשמחה, אבל אני נותן שירות לאוכלוסייה רגישה. יש מנהלי מוסדות שכבר הגישו בקשות לעשרה עובדים, היו מוכנים לספוג עלויות וקיבלו רק אחד בגלל הביורוקרטיה המתישה. גם הם יודעים שזה לא מה שיתן פתרון קבע יציב לבעיה והם מטפלים בעובדים במקום בקשישים. מעמידים אותנו בפני מצב בלתי אפשרי".

משרד האוצר מסרב להתיר ייבוא עובדי סיעוד זרים למוסדות, ובשיחות סגורות אומרים פקידים באוצר כי הסיבה היא "עלות כלכלית שלא חוזרת לקופת המדינה", כפי שקורה בייבוא עובדים לבניין או לחקלאות. משרד הבריאות מצידו מכיר במצוקת כוח האדם אבל במשך שנים לא מטפל בנושא.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "עקב המחסור הקיים בכוח האדם בבתי החולים הגריאטריים אנו פועלים להעלאת מספר המטפלים ולאחרונה הוחל בקידום פיילוט הבאת כ-1,000 מטפלים פלסטינים בהתאם להחלטת ממשלה מינואר 2018. בתום עבודת מטה אושרו הקריטריונים והנהלים להקצאת היתרים להעסקתם. בתחילה יופעל הפרויקט באופן ניסיוני ובהמשך תתבצע הערכה תקופתית ויוחלט אם יש צורך להאריכו".