יום השבץ הבינלאומי שמצוין היום הוא הזדמנות להזכיר את שכיחות התופעה בישראל. "שבץ מוחי איסכמי (שנגרם כתוצאה מחסימה של כלי דם במוח) הינו הגורם הנפוץ בעולם המערבי לנכות נרכשת, ומהווה את סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל", מסביר ד"ר איתן אברג'ל, מנהל היחידה לצנתורי מוח בבית החולים רמב״ם.

לדבריו, "כ־15 אלף מטופלים לוקים בשבץ בישראל מדי שנה, 25% מהמקרים מתרחשים מתחת לגיל 65. גורמי הסיכון העיקריים לשבץ הינם יתר לחץ דם, סוכרת, עודף שומנים בדם, עישון, היסטוריה משפחתית של שבץ, הפרעות קצב לבביות (כגון פרפור פרוזדורים), וחוסר פעילות גופנית".

גורמי סיכון אלו משותפים למחלות של כלי הדם שיכולות לפגוע בכל איבר בגוף, כאשר הלב והמוח הינם השכיחים ביותר. משכך טיפול ואיזון של אותם גורמים, לא רק שיפחית את הסיכון לאירוע מוחי, אלא גם יוריד את הסיכון להתקף לב ובעיות כלי דם אחרות.

איך מזהים שבץ?

"כשמישהו סובל מלחצים פתאומיים בחזה, רבים יחשדו שמדובר בהתקף לב ויפעלו נכון בהזעקת שרות רופאי דחוף. באשר לזיהוי שבץ, ניתן לראות עיוות של זווית הפה, קשיי שפה (הבנה לקויה או דיבור מבולבל), חולשה או תחושה לקויה של פלג גוף, ראייה כפולה, שמופיעים באופן פתאומי צריכים להדליק נורה אדומה, ודורשים התייחסות רפואית מיידית".

ד"ר איתן אברג'ל, מנהל היחידה לצנתורי מוח, בית החולים רמב״ם. צילום: סמסונג נוטד"ר איתן אברג'ל, מנהל היחידה לצנתורי מוח, בית החולים רמב״ם. צילום: סמסונג נוט

עוד הוסיף ד"ר אברג'ל, כי "חשוב להדגיש שאם הסימנים נמשכים רק מספר דקות, יש להתייעץ בדחיפות עם גורם רפואי, ייתכן שמדובר באירוע מוחי חולף שיכול להוות התראה ראשונה לפני אירוע רציני יותר שיכול להימנע על ידי אבחון וטיפול בזמן. במידה וישנו חשד שמישהו לוקה באירוע מוחי יש לפנות למד״א בהקדם האפשרי. במידת הצורך יבוצע פינוי על ידי אמבולנס שיקצר בצורה ניכרת את שלבי האבחנה והטיפול במיון ויחסוך זמן יקר למטופל". 


איך מטפלים בתופעה? 

"ראשית צריך להגיע לאבחנה. לאחר בדיקת רופא נוירולוג שמאשש את החשד, תבוצע בדיקת הדמיה (לרוב CT) שתאשר את השבץ תוך כדי שלילת אבחנות אחרות וגם תעזור לאפיין את חומרת השבץ ובחירת הטיפול המיטבי. שבץ מוחי איסכמי הינו משני לחסימה של כלי דם במוח ולכן מטרת הטיפול הינה לפתוח את העורק החסום בהקדם האפשרי על מנת לשחזר את זרימת הדם ואספקת החמצן לרקמות המוח, על מנת למזער את הנזק הבלתי הפיך שעלול להיגרם". 

"ישנן שתי דרכים לפתוח את העורק החסום", אמר ד"ר אברג'ל. "הראשונה היא באמצעות תרופה ש'ממיסה' את קריש הדם במוח. תרופה זו ניתנת דרך הווריד והינה יעילה בעיקר כאשר מדובר בחסימה של עורק וקריש יחסית קטנים. היא צריכה להינתן בחלון זמנים מצומצם (עד 4.5 שעות, או מעבר, בתנאים מסוימים), ולכן ישנה חשיבות להגעה מהירה לטיפול. הדרך השניה שהתפתחה וקיבלה תאוצה בעשור האחרון היא על ידי צנתור מוחי. טיפול זה מתאים למקרים של שבץ בהם נמצאה בהדמיה חסימה של כלי דם גדול בעורקי המוח. בטכניקה זו מוחדר קטטר עד לעורק החסום ומבוצעת שליפה של הקריש על ידי שאיבה או סטנט מיוחד שמסוגל ללכוד את הקריש ולהוציא אותו אל מחוץ למערכת כלי הדם של המטופל. בזכות טכניקה זו ניתן להפחית בכ-50% את הסיכוי לנכות קשה".