כל אישה שהרתה יודעת שאחרי השלב הזה שבו הבטן מתחילה לבלוט ואין טעם לשמור את דבר ההיריון בסוד, מתחילים כולם להתעניין לא רק במין העובר, אלא גם היכן היא מתכננת ללדת אותו.



היו שנים שבהם הטקס היה פשוט יחסית. הנשים ילדו בחדר הלידה, בעוד האבות הנרגשים הסתובבו במסדרון ועישנו בשרשרת. היום, כשכמעט כל אבא נכח בלידה של ילדיו, קשה להיזכר שכל זה התחיל רק לפני כ־30 שנה, כטרנד שסימל את החתירה לשוויוניות בטיפול בילדים מהרגע הראשון. אם פעם בחרה היולדת את בית החולים לפי קרבתו הגיאוגרפית לביתה, כדי שיהיה קל להסיעה אליו עם בוא הצירים, הרי שעתה זוהי החלטה משפחתית כמעט, המביאה בחשבון את הדאגה לצורכי האב, האחים הגדולים, אם ישנם, והסבים והסבתות הנרגשים. על כל אלו יש להוסיף עוד כמה ימי התאוששות במלונית הצמודה.



אלא שבניגוד לאוכלוסיות אחרות, שצריכות לעתים להתדפק על כותלי מערכת הבריאות, ליולדות רק מחכים כדי לפתוח את הדלת. ולמי שלא מעודכן, כל בית חולים מקבל עבור כל יולדת שמגיעה אליו סכום לא מבוטל, המתקרב ל־14 אלף שקלים. 



מכיוון שמחלקת היולדות בכל בית חולים היא מקור הכנסה לא רע, גם ההשקעה בה ובשיווקה היא בהתאם. החיזור אחר הנשים ההרות הפך לתחרות בריאה ולא פשוטה בכלל. כולם רוצים את היולדות אצלם, אבל לא כל בתי החולים עושים את המאמץ המקסימלי כדי להפוך את השהייה במחלקת היולדות לקרובה כמה שיותר לבית. ואם לא "כמו בבית", לפחות שהלידה – מאורע משמח ומרגש - לא תזכיר אשפוז בנסיבות נעימות פחות. 

בניגוד לדעה הרווחת, בשנים האחרונות נשים כבר אינן בוחרות בבית החולים ליולדות על סמך קרבה גיאוגרפית, והן דורשות לרוב מענה לכמה שאלות חשובות: האם ניתן לבחור את המיילדת? האם אפשר להכניס יותר ממלווה אחד לחדר הלידה? מהי המדיניות בנוגע לדולה? האם מלווה יכול להישאר בחדר ההתאוששות בלילה הראשון? האם אפשרי לבקש לידה טבעית? האם החדר פרטי? מה דין ההפרדה אחרי ניתוח קיסרי? ועוד כהנה וכהנה שאלות שמטרידות כל יולדת, בעיקר בלידה ראשונה. 

אם אתם בדרך ללידה ראשונה, ראשית, נאחל לכם מזל טוב, אך יותר מכך - נמליץ כי גם לאחר שקיבלתם מענה לכל השאלות הרות הגורל, מוטב להתייעץ עם נשים אחרות בקבוצות בפייסבוק, עם חברות ומכרות. אין כמו המלצה שמקורה בחוויה אישית, אם האלטרנטיבה היא קומוניקט מנוסח היטב בידי בית החולים, שיספק מידע שיווקי המבטיח הרים וגבעות, אך מקיים אותם רק באופן חלקי. חשוב לערוך סיור מוקדם בחדרי הלידה ולא להמעיט בחשיבות הדבר. מומלץ לתאם כמה סיורים כאלו בכמה ממחלקות היולדות בבתי החולים השונים, ולא להמתין לרגע האחרון, שבו מפלס הלחצים והחששות עולה. 

בסיור מוקדם יש לשים לב לכמה פרמטרים חשובים: ניקיון, מרווח, עיצוב, צוות רפואי, מכשור וציוד, וכדאי לבדוק באותה ההזדמנות עד כמה הצוות הרפואי פתוח ומתאים עצמו לרצונותיה של היולדת  - לידה טבעית, לידה במים, עם אפידורל או בלי - ואם הוא מקבל בהבנה רצון ללדת בתנוחות שונות. 

דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא לא רק הניקיון, האוכל והפינוקים הקטנים במחלקה - וכולנו מבינים שאחרי תשעת חודשי הריון הדברים הללו חשובים - אלא גם למיקום מיון היולדות והפגייה, וכן לבדוק שהם, כמו חדרי הלידה, נגישים, נעימים וזמינים, מה שיקל לא רק על היולדת, אם תזדקק לכך, את המעברים בין כל אלה, אלא גם על המלווים שמבלים שם לא מעט זמן. 

לפני חודשים ספורים פורסם מסמך של המועצה הלאומית לביו־אתיקה, שהמליץ למשרד הבריאות לאפשר גישה חופשית יותר ליולדות המעוניינות בלידה טבעית. הנושא ממקד אליו יותר ויותר תשומת לב, בעיקר בשל ההגבלה על קיום לידות בית או לידות במרכזי לידה שאינם בתי חולים. עד שזה יקרה - ואם יאמץ משרד הבריאות את המלצות הוועדה - מומלץ ליולדות לוודא שבית החולים המיועד אכן רואה איתן עין בעין את תהליך הלידה. יש לציין שכבר היום יש הרבה בתי חולים, שכחלק מהמאמץ השיווקי למשוך אליהם יולדות, מאפשרים חופש בחירה שלא היה קיים עד לפני שנים אחדות.    

היכן הישראליות מעדיפות ללדת?

כמעט שנה לאחר שנפתחה מחלקת היולדות החדשה בבית היולדות ליס באיכילוב, המצב ברור: חדרי לידה פרטיים הם החלום הרטוב של כל יולדת. עם כל הכבוד לאחוות הנשים, מי שיכולה להרשות לעצמה, מעדיפה להתאשפז לבד. התופעה פופולרית עד כדי כך שנשים מגיעות מכל קצות הארץ כדי ללדת בתל אביב, לא בגלל הלוקיישן האטרקטיבי של העיר הגדולה, אלא בשל התנאים שמזכירים בית מלון וכוללים גם מיטה למלווה, טלוויזיה ומקלחת, ומייתרים אפילו את הצורך בשירותי המלונית, שגם היא כמובן עדיין משמשת את מי שרוצה להוסיף עוד כמה ימים של מנוחה. 

גם מחלקת היולדות החדשה באסותא אשדוד, שבה כל החדרים הם פרטיים, הצליחה לשבור את השוק ולמשוך אליה כמות עצומה של יולדות מבתי חולים אחרים בסביבה. לא פלא שהמחלקה המשודרגת גרמה לנהירה של נשים מכל האזור ללדת דווקא שם. הישראליות כאמור, אוהבות פרטיות, ונדמה שלאט־לאט בתי החולים מתחילים להפנים את זה. זה קורה גם בבית החולים הירושלמי שערי צדק, שם ייפתחו בקרוב 21 חדרי לידה מתקדמים באווירה אינטימית ובהם מכשור וציוד חדיש.  

גם בבית החולים מעייני הישועה שמים את העדפות היולדת בראש. מחלקת היולדות החדשה שלהם מעוצבת כמו מלונית, עם פינת טיפוח ומטבחון שירות בכל חדר. מי שלא רק תנאים פיזיים מדברים אליה, אלא גם מדיניות של אפס הפרדה, ודאי תבחר בבית החולים מאיר בכפר סבא, שם ניתנת האפשרות להישאר עם התינוק מיד לאחר הלידה, ללא הפרדה, למשך כל זמן האשפוז. 

אם נושא הביות חשוב לך, בבתי חולים רבים ישנה אפשרות לביות מלא בחדרים נפרדים, לביות גמיש, הכולל שהיית לילה בלבד, ולביות חלקי. 

מערך חדרי הלידה בהדסה הר הצופים בירושלים עבר גם הוא שדרוג בשנה האחרונה, מהלך שהחל קודם כל בנגישות. כבר לא צריך לעבור יותר דרך בית החולים עצמו כדי להגיע למחלקת היולדות. היחס האישי מתחיל כבר בחדר מיון היולדות המחודש ומסתיים בתנאי אשפוז נוחים המציעים מקלחת ושירותים בכל חדר. יש שם גם חדרים מיוחדים עם ג'קוזי, שעשוי להקל על הצירים, וכן אישור כניסה של מלווה בכרטיס מיוחד, בדיוק כמו בבית מלון, המאפשר גישה נוחה של בן הזוג או המלווה לחדר הלידה.

בבית החולים קפלן ברחובות החל שירות חדש בשיתוף שירותי בריאות כללית, שבמסגרתו אחות טיפת חלב מטעם הקופה מגיעה עד מיטת היולדת ומעניקה לתינוק טיפול ראשוני ליד מיטת האם לפני השחרור מבית החולים. בית החולים גם הקים מרפאה ליולדות בשם "לי־לך", המיועדת לנשים שחוו תקיפה מינית. הצוות בו מורכב מנשים בלבד ומעניק חוויה תומכת במהלך הלידה.

מי שעברה בחייה ניתוח קיסרי, תשמח בוודאי לשמוע שבית החולים לניאדו מאפשר גם לנשים שנותחו בעבר ניסיון ללידה רגילה ואף טבעית. סיכויי ההצלחה הם בסביבות 80%, אבל לא מוותרים שם מראש.

בשורה התחתונה, הפרמטר הנכון ביותר לבחירה היא האינטואיציה, ההתייעצות, ההעדפות האישיות וסדרי העדיפויות של כל אחת ואחת. אלא שצריך תמיד לקחת בעירבון מוגבל גם המלצות, ולזכור שחוויה נפלאה של אחת יכולה להיות הסיוט של אחרת, ולהפך.

לא על החוויה לבדה

בשנים האחרונות יש נטייה להעצים את החלק החווייתי של הלידה. כמו בתחומים אחרים בחיינו, אנו מבקשים להפריט את החוויה ולהתאימה לצרכינו ולהעדפותינו בדרך הטובה ביותר. לידה היא בסופו של דבר הליך טבעי שאמור להסתיים בהצלחה גם ללא תנאים מפליגים, אבל השאיפה שלנו צריכה להיות, קודם כל, לצמצם את מרווח הטעות שבו למינימום האפשרי. ניסיון של צוות בית החולים וזמינותם של שירותים וציוד לרפואה דחופה  עשויים לעשות את ההבדל בין לידה של תינוק בריא לאירוע אסוני. ייאמר מיד: טעויות קריטיות מתרחשות גם בבתי חולים גדולים, אבל ניסיון הצוות, היכולת להיוועץ בקולגות שנחשבים מומחים לסיבוכים שונים שהתגלו במהלך הלידה, וכמובן, מכשור מתקדם לזיהוי מצוקה אצל העובר או בתהליך הלידה עשויים להיות בעלי חשיבות בלתי הפיכה.

בסופו של דבר זוהי בחירה של האם, אך לעתים יולדות – בעיקר בלידה ראשונה – נוטות לשכוח שזהו לא המשך ישיר לרוח מסיבת המתנות שרווחת גם בישראל בשנים האחרונות ולא אירוע חברתי שהעיקר בו הוא האירוח.

זה המקום לאחל לידה קלה ומרגשת לכל אישה בישראל, אבל גם המקום להזכיר שעם כל הכבוד לחוויה, אין תחליף לצוות רפואי מיומן ומנוסה.

לא רק יולדות

הדסה - בתי החולים של הדסה בירושלים, בעין כרם ובהר הצופים, מציעים מערכת ענפה של שירותים רפואיים מתקדמים, מספקים תוכניות רפואיות לקהילה, מקיימים מרפאות חוץ בירושלים ורופאי הדסה נותנים שירותים רפואיים באמצעות קופות החולים במודיעין ובבית שמש. הצוות מונה  כ-5,000 עובדות ועובדי הדסה- 800 רופאים, 2,200 אחיות, 500 אנשי מקצועות פרא- רפואיים ו- 1,500 אנשי משק ומנהלה. בבית החולים מקיימים רפואה יישומית -  שילוב של  מכשור רפואי וציוד ניתוחי מתקדמים, יחד עם מחקר רב תחומי מוביל ופעילויות פיתוח רפואי.

איכילוב - המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי הוא בית החולים השני בגודלו במדינת ישראל. המרכז הרפואי הוא בית-חולים ממשלתי עירוני, המאגד בתוכו ארבעה בתי חולים: בית החולים הכללי "איכילוב", ביה"ח "ליס" ליולדות ונשים, ביה"ח "דנה-דואק" לילדים וביה"ח השיקומי ע"ש אידה סוראסקי. בנוסף להיותו בית החולים של העיר תל-אביב, הוא משמש גם כמרכז-על (Referral Center) בתחומי הכירורגיה הכללית והאונקולוגית; טראומה; השתלות; אורתופדיה לסוגיה – מבוגרים, ילדים ואורתופדיה אונקולוגית; א.א.ג - ראש-צוואר; נוירוכירורגיה; קרדיולוגיה; נוירולוגיה; עור ומין; עיניים; כירורגיה פלסטית ומיקרוכירורגיה; גסטרואנטרולוגיה, גנטיקה; רפואה גרעינית ועוד.

אסותא -  "אסותא מרכזים רפואיים" היא רשת פרטית של מרכזים רפואיים, הנמצאת בבעלות קופת חולים מכבי וכוללת 4 בתי חולים: ברמת החייל, תל-אביב, בראשון לציון, בחיפה ובבאר שבע, וכן 3 מתחמי מרפאות וחדרי ניתוח לאשפוז יום: באשדוד, בתל-אביב השלום וברעננה. בחודש נובמבר 2017 נפתח בית החולים הציבורי החדש "אסותא אשדוד". בבית חולים אסותא מבוצעת 13% מהפעילות הכירורגית בישראל. לצד חדרי הניתוח המתקדמים פועלות מחלקות מגבות, כגון טיפול נמרץ, מחלקות הרדמה ומערך יועצים.

שיבא תל השומר - המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל-השומר הוא מוסד ייחודי ודינמי המפגיש מטופלים, צוות רפואי נפלא, חוקרים, סטודנטים, תורמים ומשקיעים מכל רחבי תבל. המרכז הרפואי מונה שני בתי חולים, בית חולים כללי ובית חולים שיקומי. מתקיימת בו פעילות אקדמית ומחקרית מובילה ומגוונת; הוא משמש כמרכז לימוד עבור בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל-אביב; ובולטת בו ההשקעה בדור המשך של רופאים,  ואנשי צוות הרפואה והסיעוד. הסגל הרפואי מונה כ-6,000 אנשי מקצוע – ובתוכם כ-850 רופאים .