גם הריון שהתנהל באופן תקין, עשוי להסתיים בלידה המלווה בסיבוכים רבים ובמפח נפש גדול. אם הצוות הרפואי בחדר הלידה לא מגיב במקצועיות ובמיומנות לאותם סיבוכים, עלולים להיגרם הן לתינוק והן לאם נזקים קשים ובלתי הפיכים.
למרבה הצער, בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר מקרי הרשלנות הרפואית בלידה, עלייה של 30% בכמות התביעות רק בעשור האחרון. הסיבות להתרחבותה של התופעה קשורות בגורמים רבים, אבל מה שנכון לגבי כל המקרים הוא העובדה שאין שום סיבה לעבור בשתיקה על מקרי רשלנות בלידה. כדי למנוע את המחדל הבא, הגורמים הרפואיים שאחראיים על הנזק, מוכרחים לקחת אחריות ולשלם את המחיר על הטעויות שלהם וכדי שזה יקרה - יש להגיש תביעות.
מה שכן, לא אחת הורים חושדים שנעשו טעויות במהלך הלידה של הילד/ה, אבל לא בטוחים אם אכן הייתה רשלנות או לא ואיך צריך לפעול. חוסר הידע מביא אותם לקיפאון וכך קורה שאותם הורים מפסידים את הפיצויים המגיעים להם, פיצויים שיכולים להגיע לסכומים גבוהים מאוד של מיליוני שקלים. כדי לעשות סדר בבלגן ולתת מענה מקצועי לכל השאלות שלכם, פנינו לאדרה רוט, עורכת דין בעלת מומחיות של מעל 22 שנה בתחום הרשלנות הרפואית.
נגרם לתינוק נזק משמעותי בגלל סיבוכים בלידה, איך יודעים אם מדובר ברשלנות?
במידה וחלילה נגרם לתינוק שלכם נזק משמעותי בגלל סיבוכים שהתרחשו במהלך הלידה, חשוב שתדעו אם אכן מדובר ברשלנות או לא. הבדיקה האם נזק אשר נגרם לתינוק במהלך לידה הינו תוצאה של רשלנות רפואית הינה מלאכת מחשבת. עוה"ד אדרה רוט מסבירה: "מדובר במעין פאזל המורכב מחלקים רבים, שרק צירוף נכון של כל הפרטים בו יאפשר את קבלת התמונה במלואה והגעה למסקנה - האם הייתה רשלנות רפואית במהלך הלידה, או לא.
ראשית, יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, ובכלל זאת לקבל את הרשומה הרפואית גם של האם היולדת וגם של התינוק שנולד פגוע. לאחר איסוף הרשומות יש לבדוק כי הרשומה מתייחסת לכל מה שאירע מרגע קבלת היולדת בבית החולים ועד מועד שחרורה ושחרור היילוד. כמו כן, יש לקבל גם את תדפיסי המוניטורים ואת ההדמיות שבוצעו, אם בוצעו.
לאחר מכן יש לשמוע ולקבל את מירב הפרטים מהאם היולדת על השתלשלות העניינים בחדר הלידה. אם בן זוג, חבר או קרוב אחר היה נוכח במהלכם של הדברים, כדאי מאוד לקבל גם ממנו פרטים נוספים. לעיתים פרט שנחזה להיות שולי, הופך להיות מהותי בבירור שאלת הרשלנות הרפואית".
רק לאחר קבלת הרשומה הרפואית וסיפור כל הפרטים הרלוונטיים מהאם וממי שהיה נוכח עמה בחדר הלידה, ניתן להתחיל להרכיב את הפאזל, המורכב משלושה חלקים עיקריים.
באיזה שלב של הלידה יש חשד לרשלנות?
"בחלק הראשון של התהליך יש לבדוק באיזה שלב של הלידה מתמקדים בבירור שאלת הרשלנות - האם הרשלנות הייתה בשלב בו טרם החלה הלידה עצמה, למשל, האם לא עקבו כראוי עם מוניטור אחר העובר? האם לא בדקו את תנועותיו? האם לא גילו כי חבל הטבור כרוך סביבו ומונע אספקת דם תקינה?
לחלופין, יש לבדוק האם הרשלנות הייתה דווקא בהחלטה על אופן ביצוע הלידה - האם החליטו על לידה וגינלית בעוד היה צורך לבצע ניתוח קיסרי? למשל כאשר מדובר היה בעובר גדול במיוחד, האם לא ביצעו לידה מכשירנית?
בנוסף, יש לבדוק האם אופן היילוד היה נכון, מקצועי ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. כמו כן, יש לבדוק האם במהלך הלידה כל הצוות הרפואי ההכרחי היה נוכח והאם הצוות הרפואי היה בעל ההכשרה והניסיון המתאימים לביצוע אותה לידה ספציפית".
פנייה למומחה רפואי לצורך קבלת חוות דעת
לאחר איסוף כל הנתונים, שמיעת סיפור הדברים מהאם ומעדים נוספים רלוונטיים והבנה שיש בנמצא את כל העובדות, יש לפנות למומחה רפואי בעל שם וניסיון מעשי. הפנייה למומחה רפואי תיעשה בשלב הראשון לטובת התייעצות מקדימה בשאלת קיומה או אי קיומה של רשלנות רפואית.
לעיתים הרופא המומחה יבקש להשלים פרטים מסוימים, לקבל מסמכים חסרים או להשלים עניין עובדתי. רק אז יוכל להשיב לשאלה הבסיסית האם הוא מוצא כי במהלך הלידה או לפניה נעשו פעולות בחריגה מסטנדרט הזהירות ובניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת ומשמעות הדבר היא שרופא סביר היה נוהג אחרת.
"חייבים להבין כבר בשלב הזה מהמומחה הרפואי אם קיים קשר סיבתי בין טענת הרשלנות הנטענת מצד ההורים לבין הנזק שנגרם לתינוק. אם המענה לשאלה זו יהיה חיובי ויתברר שהנזק נגרם לתינוק בשל רשלנות של הגורמים הרפואיים, יוכל המומחה לערוך חוות דעת רפואית אשר תקבע מה הייתה הרשלנות במהלך הלידה, תוך הסתמכות על ספרות רפואית, מחקרים עדכניים וניסיונו המקצועי של הרופא".
איך קובעים אם הצוות הרפואי בלידה התרשל?
למרות שהרפואה אינה מדע מדויק, עדיין מדובר במדע. ספרי רפואה ומאמרים רבים נכתבו ועדיין נכתבים ומתפרסמים וקיימת פרקטיקה רפואית מקובלת בכל מוסד רפואי ובכל מדינה בעולם, כמעט לגבי כל פרוצדורה רפואית ובוודאי ביחס לאופן ביצוע לידה, להחלטה באיזה אופן ליילד, מתי ליילד וכך הלאה. התשובה לשאלה איך אפשר להחליט אם הרופאים ואנשי הצוות בחדר הלידה פעלו לפי הנהלים או התרשלו, מתבססת על מבחן הרופא הסביר.
מבחן הרופא הסביר קובע שהרופא הסביר הנו רופא שהחלטותיו ופעולותיו מבוססות על שיקולים ופרקטיקה רפואית מקובלת, ברמה הנהוגה במוסדות הרפואיים בארץ, על בסיס ידע עדכני הנתמך בספרות מקצועית וגם בניסיון קודם. לא רק המומחה הרפואי אליו פונים להתייעצות יבחן את פעולותיו של הצוות הרפואי בבית החולים בעיניים של רופא סביר ופרקטיקה מקובלת, אלא גם בית המשפט.
בית המשפט יבחן את התנהלותו של הצוות הרפואי במהלכה של הלידה או לפניה, בהתאם לנורמות המקובלות באותה העת בעולם הרפואה. זה אומר שכאשר יש אסכולות שונות מקובלות, בחירה בדרך מסוימת, אשר נחשבת כדרך מקובלת, אינה מהווה רשלנות, גם אם יש אסכולה התומכת בגישה אחרת, אבל חריגה מאותן פרקטיקות מקובלות, כן תהווה רשלנות.
"חשוב להדגיש כי שאלת הרשלנות של מעשי הצוות הרפואי תיבחן ביחס לנתונים שעמדו ושהיו יכולים לעמוד בפני הצוות הרפואי בזמן אמת. הסיבה לכך היא שלא אחת קובעים בתי המשפט כי חכמה שבדיעבד אינה מקימה עילה ברשלנות רפואית וקבלת ההחלטות במהלך ביצוע פרוצדורה רפואית בלידה הינה קשה ומורכבת. לכן, את מבחן אופן קבלת ההחלטה יש לבחון בהתאם לנתונים שעמדו בפני הצוות הרפואי בזמן אמת ולא במבט לאחור.
רק אם יוכח, על ידי בחינת העובדות וקביעה של מומחה רפואי בעל שם, תוך הסתמכות על מאמרים ומחקרים עדכניים, כי הייתה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת, ייקבע כי הצוות הרפואי נהג ברשלנות. אם יוכח כי קיים קשר סיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם לאם ולעובר, אז ניתן יהיה להגיש תביעה ולזכות בפיצויים, בגין רשלנות הצוות הרפואי במהלך הלידה".
מה קורה אם הרישומים בתיק הרפואי של היולדת חסרים או שהתיק פתאום נעלם?
אחרי שהבנתם מה צריך לעשות על מנת לקבוע האם אכן הייתה רשלנות רפואית בלידה או לא, כדאי להתייחס לשאלה נוספת שעשויה לעורר בעיות בהוכחת הרשלנות, והיא מה קורה כאשר חסר מידע בתיק הרפואי. מאז נחקק חוק זכויות החולה בשנת 1996 יש חשיבות עליונה וחוקית לקיומה של רשומה רפואית, במקרה שלנו, הרשומה הרפואית מתייחסת לתיק הרפואי של היילוד ושל האם היולדת.
"מאחר והרשומה הרפואית היא הכלי הבסיסי עמו ניתן לבחון את שאלת קיומה של רשלנות רפואית במהלכה של לידה, היעדר רשומה רפואית או קיומה של רשומה רפואית חסרה בפרטים, יפעלו לטובת התובע ולחובתו של הצוות הרפואי. משום שידוע לכל כי בדיקת התיק הרפואי תוכל לאפשר את הבנת השתלשלות העניינים ולזהות היכן כשל הצוות הרפואי, ככל שזה אכן כשל. היעלמותו של תיק רפואי תפעל כנגד הצוות הרפואי ולא תיפגע בתובע הניזוק.
היעלמותו של תיק רפואי הינה הפרת חובה מעבר למעשי הרשלנות עצמם והיא מהווה פגיעה בסיסית בזכויותיה של היולדת ושל היילוד הרך. מאחר ובתי המשפט נוטים לייחס משקל רב למה שנכתב בזמן אמת, הרי שכל ניסיון לטשטש את העובדות, להעלים מסמכים או להעביר רשומה רפואית בלתי קריאה או בלתי מלאה, ירמזו על כי יש לצוות הרפואי מה להסתיר ובית המשפט ייטה לחשוב כי בחומר החסר ישנם נתונים הפועלים לטובת התובע ולחובת הצוות הרפואי.
למרות שהמוסדות הרפואיים מערימים קשיים רבים בהעברת החומר הרפואי, אסור לוותר על הרשומה הרפואית ומוכרחים להילחם על הזכות לקבל אותה ולפנות לאגף הרשומות הרפואיות בבית החולים שבו התרחשה הלידה. אם יש סימנים כי הועברה רק רשומה רפואית חלקית, יש לשוב ולדרוש את יתרת הרשומה. במידת הצורך יש מקום לפנות לערכאות לקבלת צווים אשר יורו למוסדות הרפואיים לפעול להעברת הרשומה הרפואית.
היה והמוסד הרפואי עומד על הטענה כי לא קיימת רשומה או כי קיימת רשומה חלקית בלבד, הרי שיש לעמוד על קבלת תצהיר מטעם נציג מוסמך של המוסד הרפואי ותצהיר זה בכל מקרה יפעל לרעתו של המוסד הנתבע. אם הרשומה הרפואית תיעלם, בית המשפט יקבע כי לא על התובע יהיה להוכיח את תביעתו, אלא כי על המוסד הרפואי יהיה להוכיח כי לא התרשל".
מה מכינים כדי להגיש תביעת פיצויים אחרי פגיעה בלידה וכמה זמן זה לוקח?
כפי שציינו, על מנת להגיש תביעת פיצויים בעקבות פגיעה בלידה, יש צורך בחוות דעת רפואיות. חוות הדעת הרפואיות אמורות לדון ולקבוע בשלוש סוגיות עיקריות:
1. עצם קיומה של רשלנות רפואית במהלכה של הלידה.
2. מהו הנזק שנגרם כתוצאה ממעשי הרשלנות בלידה.
3. קיום קשר סיבתי בין מעשי הרשלנות לבין הנזק שנגרם ליילוד או לאמו, היולדת.
"לעיתים אנו זקוקים לחוות דעת במספר תחומים. כך, לדוגמא, במקרה של רשלנות רפואית בלידה בה נגרם נזק מוחי ליילוד, יכול להיות שנצטרך חוות דעת לא רק של גניקולוג אשר ייקבע כי ההתנהלות של הצוות הרפואי בחדר הלידה הייתה רשלנית, אלא נזדקק גם לחוות דעתו של רדיולוג אשר יוכל לפענח את ההדמיה שנעשתה ליילוד מיד לאחר הלידה. הרדיולוג יקבע כי מההדמיה ניתן ללמוד מהו מקור הנזק למוחו של היילוד ומתי התרחש הנזק. בנוסף, במקרה כזה נזדקק גם לחוות דעתו של נוירולוג, מומחה שיקום ולמעשה גם כל מומחה רפואי בתחום אחר בהתאם לנזקיו של היילוד הפגוע.
רק אחרי שתהיינה בידנו כל חוות הדעת הנחוצות, ניתן יהיה להכין כתב תביעה מפורט ומדויק על ידי עורך דין המתמחה בתחום. על כתב התביעה להכיל את כל הטענות באשר לרשלנות שמייחסים לצוות הרפואי ולפרט את כל הנזקים בגינם תובעים ההורים והיילוד. כאשר כתב התביעה ערוך ומוכן הוא מוגש לבית המשפט ואז יש צורך להתאזר בסבלנות רבה, שכן הליך משפטי של תביעת רשלנות מסוג זה הינו סבוך ומתמשך, ולפעמים מתנהל גם במשך שנים ארוכות".
לאחר הגשת כתב התביעה ומסירתו לנתבעים, יפנו עורכי הדין של הצד השני אל עורך הדין המייצג אתכם בתביעה ויבקשו גם הם אישור לאסוף חומר רפואי ולבדוק את הנתונים על ידי מומחים מטעמם. עורכי הדין של הנתבעים יפעלו להגשת כתב הגנה וחוות דעת רפואיות ובאמצעותם ינסו לסתור את כל הקביעות של המומחים הרפואיים מטעם התובעים, כלומר, מטעמכם.
חוות הדעת של הנתבעים תתייחסנה גם הן לשאלת הרשלנות ולשאלת הנזק. לעיתים גם אם תהיה הסכמה כי פעולת הצוות הרפואי בוצעה ברשלנות, עורכי הדין של הצוות הרפואי יטענו כי אין קשר בין נזקיו של יילוד או של אמו היולדת לבין מעשי הרשלנות וכי הנזקים נגרמו בשלב מוקדם יותר של ההיריון. במקרים כאלו יהיה צורך בהגשת חוות דעת משלימות על ידי התובעים כדי להתמודד עם הטענות שהעלו הרופאים של הנתבעים ולעיתים בתי המשפט ימנו מומחים מטעמם, מומחים אשר אמורים להיות ניטראליים וחוות דעתם היא שתכריע את גורלו של התיק.
הפניית התובעים והנתבעים לגישור
"בשלב הזה, שבו מונחות בפני בית המשפט כל חוות הדעת הרפואיות, בית המשפט, ברוב רובם של המקרים, יציע להפנות את הצדדים להליך של גישור. כמעט תמיד להליך הגישור יש יתרונות על פני ניהולה של התביעה בבית המשפט עצמו. זאת משום שעורכי הדין של שני הצדדים ככל הנראה ידעו לבחור במגשר שיש לו ניסיון מקצועי רב בתביעות רשלנות רפואית, לעיתים ניסיון רב יותר מאשר לבית המשפט עצמו.
הגישור הינו חסוי ואף אחד אינו יכול לחשוף פרטים, אלא בהסכמת הצד השני. כמו כן, הגישור הינו מהיר הרבה יותר מאשר לוחות הזמנים שמציעים בתי המשפט ולא אחת הוא חוסך אמוציות רבות וקשות, שכן לא נשמעות במהלכו עדויות ונחסכים מהתובעים סבל ועוגמת נפש רבה. הליך של גישור אף מאפשר קניית סיכון וסיכוי סבירים בתביעה ולא מסכן אף אחד מהצדדים ב-הכל או כלום".
ואם הצדדים לא רוצים לפנות לגישור?
"אם אין הסכמה לפנות להליך של גישור, בתי המשפט מורים לצדדים להגיש תחשיבי נזק, בהם כל צד מפרט את הטענות שלו ביחס לרשלנות ולנזקים שנגרמו לו ומתרגם לסכום כספי את עמדתו ביחס לשווי התיק. על בסיס תחשיבי נזק אלו, בית המשפט מזמן את הצדדים לדיון ומציע הצעת פשרה, אשר אמורה לקחת בחשבון את טענותיהם של כל הצדדים.
בשלב זה ההחלטה נתונה בידי כל אחד מהצדדים - האם הם מבקשים לסיים את ההליך בהסדר פשרה, או שמא יבקשו לנהל את התביעה עד תומה, עד קבלת פסק דין מבית המשפט. כך או כך, כאמור, כדאי להבין שניהול של תביעה עד פסק דין יכול לארוך שנים רבות, בעוד שסיומו של ההליך במסגרת הסדר גישור או פשרה, יקצרו את הדרך, ברובם של המקרים, באופן משמעותי וניכר".
הרבה תביעות מסתיימות בפשרה, איך מחליטים אם להתפשר או ללכת עד הסוף עם התביעה?
"ההחלטה אם לסיים הליך תביעה במסגרת הסדר פשרה או גישור, תלויה בנסיבותיו של כל תיק ותיק. למערכת המשפט, על יתרונותיה הרבים, יש גם חסרונות רבים והגדול שבהם, אולי, הוא העומס הכמעט בלתי נסבל על המערכת והעובדה כי לא כל השופטים הינם בעלי ניסיון בתביעות של רשלנות רפואית ובפרט תביעות רשלנות רפואית בלידה.
ניהולה של תביעה עד הסוף, משמעה שנים רבות של התדיינות ארוכה ויקרה בתוך מערכת מסורבלת מאוד. לעומת זאת, סיומה של תביעה במסגרת הליך גישור או פשרה ראויה, יקצר את משך הזמן עד לקבלת הפיצוי ויאפשר לתובעים להמשיך בשגרת חייהם. ניהול של תביעה בבית משפט הינו סוג של הימור בבחינת הכל או כלום, שכן בפסק דין ביהמ"ש ייאלץ להכריע האם הייתה רשלנות והוכח קיומו של קשר סיבתי לנזק ורק אז יפסוק פיצוי. כפי שכבר הסברתי קודם, במסגרת הליכי גישור או הצעת פשרה, ניתן לקחת בחשבון מראש סיכון וסיכוי לתביעה ולשקלל את מחיר התביעה בהתאם.
במקרים בהם שאלת הרשלנות אינה חד משמעית ומדובר בהצעת פשרה שהינה ראויה, יש מקום לשקול בחיוב את סיום התיק, שכן לפעמים פיצוי ראוי, אף אם הוא נמוך מהפיצוי המקסימלי אותו סבור התובע כי יוכל לקבל בפסק דין של בית משפט, עדיף על פני הימור עם התביעה כולה, אשר יכולה להידחות והתובע אף יכול להיות מחויב בהוצאות לטובת הצד השני. כפי שהרפואה איננה מדע מדויק, גם המשפט רחוק מלהיות מדע מדויק. כל תיק ותיק יבחן לפי נסיבותיו ולפי הייעוץ הרפואי המקצועי אותו מקבלים מהמומחים הרפואיים אליהם אנו פונים ובכל אופן, יש לבחון כל מקרה לגופו". חשוב לציין כי בהחלט יש מקרים בהם אנו ממליצים ללקוחותינו להמשיך ולנהל את התביעה ולא לסיימה בפשרה.
עד מתי ניתן להגיש תביעה על נזקים שנגרמו לתינוק בזמן הלידה ומתי המועד הנכון לתבוע?
"הזמן האופטימלי להגשת התביעה הוא לאחר שיודעים בבירור, עד כמה שניתן, מהם הנזקים של היילוד. אפשר לדעת זאת רק אחרי שהוא עבר את שלבי ההתפתחות הבסיסיים וביניהם הליכה, דיבור, גמילה מצרכים, האם הוא השתלב או לא השתלב במערכת חינוכית מיוחדת וכך הלאה.
אז ניתן לעמוד על מכלול נזקיו ולקבוע באמצעות חוות דעת רפואיות כי הנזקים קבועים והם לא צפויים להשתפר או חלילה להפוך לגרועים יותר. חשוב לציין כי כל תיק ייבחן לפי נסיבותיו. יהיו תיקים שבהם יהיה צורך להמתין לגיל מבוגר יותר ויהיו תיקים בהם כבר בגיל צעיר יחסית ניתן יהיה לקבוע כי הנכות כבר קבועה ולא צפויה להשתנות".
אם יש זמן, למה למהר?
"זה נכון שיש זמן, אבל הזמן עלול גם לשחק לרעת התובעים. ללא קשר להחלטה מתי לפעול להגשת התביעה לבית המשפט, את ההליכים הראשונים של איסוף החומר הרפואי ותיעוד השתלשלות העניינים עדיף לעשות במועד סמוך ככל שניתן להתרחשותם.
אומרים שהזמן מרפא כמעט את הכל וטבעו של עולם הוא כי הנתונים אשר טריים מיד לאחר הלידה נשכחים עם הזמן וקשה לשחזר אותם במלואם. גם הבדיקה של הרשומה הרפואית, מידת דיוקה והאם היא מכילה את כל מה שהיא צריכה להכיל, קלה יותר כאשר היא נעשית בסמוך לאחר קרות האירועים בלידה ולא בחלוף שנים רבות".
איך בית המשפט מחליט מה יהיה סכום הפיצויים וכמה כסף יקבלו ההורים שתבעו?
הורים רבים רוצים לדעת כמה כסף הם יקבלו בסוף ולפי מה מחליט השופט כמה לפסוק. זה המקום להסביר שפסיקת הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית נעשית על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות ולנתונים של כל תיק ותיק ועל סמך ראשי הנזק, כלומר, קריטריונים המקובלים בתביעות מסוג זה:
• עזרת זולת לעבר ולעתיד, בין אם עזרה מינימלית בבית ובין אם עזרת מטפלים 24/7.
"הדין בתביעתו של ילד קטין שטרם ידוע במה יעסוק בחייו הבגירים, שונה מהדין בתביעתו של אדם אשר כבר פילס את דרכו המקצועית וישנם נתונים ברורים אודות עיסוקו, ההפסדים שלו והמוגבלות אשר תשפיע על עיסוקו. לכן, כאשר מדובר בתביעת רשלנות בלידה, בקטינים, ההלכה קובעת כי הפיצוי לעתיד יהיה על בסיס השכר הממוצע במשק. זאת בשונה ממצב שבו יש נתונים מהם ניתן ללמוד אצל בגירים מהו הכיוון המקצועי אליו פנו, שאז החישוב ייעשה על בסיס פוטנציאל ההשתכרות שלהם טרום האירועים בהם נפגעו.
גם שאר רכיבי הנזק משתנים על פי חומרת הפגיעה של היילוד. יילוד אשר נפגע פגיעה קשה ויהיה סיעודי למשך מותר חייו, יקבל פיצוי בסכומים הגבוהים הרבה יותר מיילוד אשר נפגע, אולם גם במומו יוכל לתפקד ולעבוד.
חוות הדעת הרפואיות קובעות את אחוזי הנכות הרפואיים ובתי המשפט קובעים את מידת התפקודיות של הנכות ובהתאם לה פוסקים את הפיצוי. באשר לרכיב הנזק הלא ממוני, קרי הנזק שלא ניתן לכמת מספרית, המכונה "כאב וסבל", גם שם יפסקו בתי המשפט בהתאם לחומרת הפגיעה ולעיתים אף בהתאם לחומרת מעשי הרשלנות של הצוות הרפואי. כפי שאין יילוד פגוע אחד דומה למשנהו, כך גם הפיצויים משתנים מתיק לתיק, הכל בהתאם לנסיבות הפגיעה ולחומרתה".
כל עורכי הדין טוענים שהם הכי טובים, מה באמת חשוב לבדוק לפני שבוחרים עו"ד?
בשביל להגיש ולנהל תביעה על רשלנות רפואית בלידה, מוכרחים להיעזר בעורך דין שזהו תחום מומחיותו. הבחירה בעורך הדין שילווה אתכם, תשפיע באופן דרסטי על הצלחתה של התביעה ומנגד על כישלונה. מדובר בבחירה לא פשוטה, שכן כל עורכי הדין מציגים את עצמם כמנוסים ביותר ומקצועיים ביותר.. עורכת הדין אדרה רוט מתייחסת לרגישות הטמונה בבחירה האמורה ומבהירה:
"ניהולה של תביעת רשלנות רפואית משולה למסע ארוך וקשה. זהו מסע הדורש לעיתים תעצומות נפש, התמודדות עם זיכרונות קשים וכעס על מערכת אשר פגעה ביקר לנו מכל. למסע הזה יש לצאת כאשר התחושה היא שיש לנו על מי לסמוך. אין תחליף להרגשה הבסיסית הזו בעת בחירת עורך דין, ההרגשה כי הוא האדם הנכון להוביל אותנו במסע הקשה הזה וכי הוא האדם אשר נוכל לסמוך עליו לאורך כל הדרך.
לא פחות ממקצועיותו של עורך הדין וניסיונו רב השנים, חשובה האמפתיה שלו, הפניות שלו, הקשר הישיר עמו ועם צוות משרדו, הזמינות שלו ושל הצוות במשרד וכמובן הרגישות בה הוא ילווה אתכם לאורך כל הדרך. את כל אלו חשוב לבדוק, לאחר שפניתם אל עורכי דין רבים וכולם הציגו בפניכם את התעודות שלהם, את ההרצאות שהעבירו ואת ההצלחות המוכחות שלהם, או במילים פשוטות - את המיליונים שחילקו ללקוחותיהם. זו לא בושה לבקש שם של לקוח ולשמוע ממנו, שלא בנוכחות עורך הדין, כיצד הוא עבר את המסע הקשה הזה והאם הוא אכן ממליץ על עורך הדין או לא".
ורק שכולנו נהיה בריאים!
לשיחה אישית והתייעצות עם עורכת הדין אדרה רוט חייג/י: 072-3969-647