ועדת סל התרופות תכריע אילו תרופות יזכו למימון המדינה

הוועדה תקיים סבב דיונים כדי לקבוע אילו תרופות וטכנולוגיות רפואיות, יזכו למימון המדינה. התקציב העומד לרשות הוועדה מסתכם ב־500 מיליון שקלים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
תרופות, כדורים, צילום אילוסטרציה
תרופות, כדורים, צילום אילוסטרציה | צילום: istockphoto
2
גלריה

זהו סכום זהה לתקציב הוועדה בשנים האחרונות, אף שבפתח הדיונים לפני כשלושה חודשים הודיע שר האוצר משה כחלון כי התקציב צפוי לעלות ל־700 מיליון שקל. כמו כן, לפני שנתיים התחייבו חברי הוועדה לכלול בתקציב השנה סכום של 16.2 מיליון שקל עבור הפעימה השלישית למימון טכנולוגיית פלאש לניטור סוכר לחולי סוכרת סוג 1.

גם אתמול נמשך המשא ומתן עם חברות התרופות והטכנולוגיות השונות בבקשה שיפחיתו את מחיר התרופות שלהן, כדי שיתאפשר להכניס אותן לרשימה המומלצת של הוועדה. ביום ראשון השבוע הציבה הוועדה אולטימטום המחייב את החברות להגיש את הצעת המחיר הנמוכה ביותר האפשרית. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה שמשמש השנה כיו"ר ועדת הסל, אמר אתמול שהוא מצפה מהחברות להוריד מחירים בהיקף של כ־20% מהמחיר הנהוג כיום.

עם התרופות שעלו ל"גמר" הדיונים של הוועדה נמנים חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת למבוגרים שאינם מחוסנים, שתל שבלול לטיפול בחירשות חד־צדית, תרופות למחלות נדירות (אנגיואדמה תורשתית, מחלת MPS IV-A, טיפול בהפרעות מולדות בסינתזה של חומצות מרה ועוד), בדיקות ריצוף גנטי מתקדמות לחולים בסרטן הריאה, הרחבת בדיקות סקר לגילוי סרטן צוואר הרחם לצעירות בגילים 25־29, טיפול בחבלות שיניים לילדים, תרופות מתקדמות להורדת כולסטרול, טיפול גנטי חדשני למניעת עיוורון, טיפול PrEP - טיפול מניעתי טרום חשיפתי ל־HIV, למבוגרים בסיכון גבוה, טיפול בדיכאון עמיד, ואף מחוך לטיפול בחולים הלוקים בעקמת.

פרופ' זאב רוטשטיין. צילום: מרק ישראל סלם
פרופ' זאב רוטשטיין. צילום: מרק ישראל סלם

חברי הוועדה ייאלצו להכריע גם בעתיד תרופות רבות לטיפול בגידולים סרטניים שונים (אונקולוגיה והמטו־אונקולוגיה), תרופות למחלות ריאה, טרשת נפוצה, אוסטיאופורוזיס, פסוריאזיס, מחלות זיהומיות, מחלות עיניים, שלפוחית רגיזה; תרופות וטכנולוגיות מסוימום לחולי סוכרת; תרופות המטולוגיות (טיפול ב־ITP), אנמיה ועוד.

על הפרק נמצאת גם שאלת מימונן של בדיקות סקר גנטיות טרום לידתיות, כבדיקה לא פולשנית (בבדיקת דם) לנשים בהריון (לפי תנאי סיכון מסוימים), למחלות גנטיות.

כך, למשל, נבחנים אבחון של מחלת דושן לכלל האוכלוסייה ותוספת בדיקות באוכלוסייה הערבית, וכן אבחון טרום השרשתי למניעת הורשת מוטציה בגנים BRCA1 ו־BRCA2 (שמעלים את הסיכון לסרטן השד והשחלות).

מנגד, בין ההתוויות הרבות שכבר הספיקו לרדת משולחן הדיונים (אף שבוועדה מדגישים כי שום ממצא אינו סופי והוא תלוי בנכונות  החברות להורדה משמעותית במחירים), נמצאות התוויות כהגדלת המימון עבור טיפול רפואי בים המלח לחולי פסוריאזיס; תותבות לסביבה רטובה לקטועי גפיים תחתונות; סקר ילודים לגילוי סיסטיק פיברוזיס; בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד לנשים מתחת לגיל 50 ומעל גיל 75.\

לדיונים הסופיים של ועדת סל התרופות עולות לדיון כ־200 התוויות לתרופות וטכנולוגיות שונות בסכום כולל של למעלה מ־1.5 מיליארד שקלים.

תגיות:
בריאות
/
סל התרופות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף