האם אנו קרב היום שבו באמת נוכל להגיד שהקורונה היא רק הצטננות? חוקר באוניברסיטה העברית, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה, טוען כי פיצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת שמנטרלת אותו במעבדה. זאת, במחקר משותף לבית החולים הר סיני בניו יורק, בו נמצא שנגיף SARS-CoV-2 גורם להצטברות שומן בתאי ריאה על מנת לשכפל את עצמו. תרופה לטיפול בעודף שומנים בדם שמאושרת על ידי ה-FDA הצליחה לדכא את פעילותו של הנגיף בניסוי מעבדה ולבלום את התפשטותו.
החידוש במחקר הוא בכך שנחמיאס הצליח לעקוב אחר השינויים שחולל נגיף הקורונה בתאי ריאה, ומשם - למצוא תרופה קיימת שכבר מאושרת לשימוש ויכולה לנטרל את פעילות הנגיף. ולמה כל כך חשוב להבין את התנהגות הנגיף בתאי הריאה? יש להבין שלנגיפים ככלל אין את הכלים הבסיסיים הדרושים לשכפול, ועליהם להשתמש במנגנוני חילוף החומרים של תאים בגוף החולה "המארח" כדי להתרבות. לכן, ההבנה כיצד נגיף הקורונה החדש משנה את חילוף החומרים של תאי ריאה, עשויה להסביר מדוע שיעורי התחלואה במחלת הקורונה COVID-19 הם גבוהים ולעזור בזיהוי תרופה חדשה החוסמת את שכפול הנגיף או מגבילה את התקדמות המחלה.
בשיתוף פעולה עם פרופ׳ בנימין תנאובר מהר סיני, סרק נחמיאס בחודשים האחרונים אחר דרכי הפעולה של הווירוס במערכת סריקה רובוטית במעבדה. הדבר הוביל לפריצת דרך משמעותית בהבנת דרכי הפעולה של נגיף SARS-CoV-2: החוקרים מצאו שהנגיף גורם להצטברות מסיבית של שומן בתאי ריאה אנושיים לאחר שהוא מחווט מחדש את מגנוני חילוף החומרים בתא.
הסריקה הראתה שתאי ריאה שהודבקו בנגיף, צרכו יותר פחמימות, כמו גלוקוז, הדרושות לחלוקה מהירה של הווירוס, ויצרו מהן שומנים שהלכו והצטברו ברקמת הריאה. ממצאים אלה מסבירים מדוע סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) וכולסטרול גבוה (דיסליפידמיה) הם גורם סיכון עיקרי לקורונה, גם בהעדר סכרת.
נחמיאס הצליח למצוא תרופה שאושרה כבר ב 1975 על ידי ה-FDA, פנופיברט, ששימשה בעבר לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, ומאז הוחלפה על ידי סטטינים. בניסוי מעבדה, פנופיברט אפשרה לתאי ריאה לפרק את הליפידים במהירות ולחסום את יכולתו של נגיף הקורונה "לחטוף" את חילוף החומרים של תאי ריאה, ובכך באופן אקטיבי לדכא את שכפולו - וכתוצאה מכך, גם את התפתחות המחלה.
לדבריו של פרופ' נחמיאס, "הניתוח שלנו הוא תיאור מקיף ראשון של תגובת הריאה האנושית לנגיף SARS-CoV-2. אנו מראים כי התגובה הריאה ל-SARS-CoV-2 היא בעיקר מטבולית, ומובילה להצטברות שומנים בריאה. הנתונים שלנו מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה עשויה לבסס היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19. מדובר בפריצת דרך שפותחת אפשרויות לנטרול פעולת הנגיף דרך מיקוד בפעילות הרקמה המארחת שמאפשרת לו מצע להתפתח. זה הוביל אותנו לבדוק אילו תרופות קיימות יכולות לפגום ביכולת של הנגיף לשכפל את עצמו ולרסן את חומרת המחלה".
לדבריו, "הגילוי שלנו הגיע בדיוק בזמן, כי יש אינדיקציות חדשות שמצביעות על כך שחיסונים שמפתחים היום עשויים להגן על חולים רק למשך מספר חודשים. לעומת זאת, אם התוצאות שלנו יאוששו במחקר קליני, טיפול תרופתי יכול תוך חודשים ספורים להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות".