שכחתי מה רציתי להגיד: הבעיה שיכולה להיגרם לכולנו מתקופת הקורונה

המשבר שפוקד אותנו כבר שנה שלמה, לווה בסגרים, מגבלות, שעות רבות בין ארבעה קירות וצמצום פגישות חברתיות ומשפחתיות, שהובילו לירידה במצב הרוח. על פי מחקר שפורסם ע"י קבוצת חוקרים מ-Massachusetts General Hospital, נמצא כי קשר חברתי פעיל הוא הגורם המגן החזק ביותר נגד דיכאון. גורם הדיכאון בפני עצמו, ובמיוחד בשילוב עם צמצום הפעילויות והקשרים החברתיים עלולים להוביל להתפתחות דמנציה.

על פי ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לשנת 2020, אחת הדרכים המרכזיות לשמירה על קוגניציה היא מעורבות חברתית. בימים של סגר וריחוק חברתי, ניתן בכל זאת למנוע התפתחות דמנציה באמצעות אימון ושיפור הזכרון.

ראשית, הכי חשוב לדעת שהמוח שלנו קולט בכל רגע נתון כמויות עצומות של מידע, אשר חלקו יישמר לזמן קצר, חלקו יאוחסן לזמן ארוך וחלקו באופן טבעי יעלם כלא היה. בנוסף, לאורח חיינו יש השפעה על הזכרון – פעילות גופנית, הימנעות מעישון ושמירה על משקל תקין יכולים לשמר ולשפר את יכולת הזכרון.

לתזונה עשירה ומגוונת, העשירה בנוגדי חמצון ופוליפנולים (קבוצת תרכובות צמחיות המאופיינות במבנה כימי דומה, ובעלות פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת) כמו אלו הנמצאים בתה ירוק, קקאו, אוכמניות וענבים, עשויה לסייע ולשפר את הזכרון.

כך למשל חלק מפרטי המידע, במיוחד אלו שנקלטו ללא תשומת לב מספקת, ייעלמו כלא היו. כמו למשל העפת מבט חטוף על שעון היד מתוך הרגל – לא נופתע אם אחרי כמה רגעים נתהה שוב מה השעה מבלי לזכור בכלל שהבטנו בשעון.

לעומת זאת, אם מישהו ישאל אותנו מה השעה ונתבונן בשעון בתשומת לב, גדל הסיכוי שנזכור מה השעה אם נתהה על כך לאחר מכן. הסיבה נעוצה בכך שמידע הנקלט בתשומת לב או בעזרת שינון מביא ליצירת קשרים עצביים במוח המהווים למעשה את "כרטיס הכניסה" שלו למאגר הזכרון הבא – זכרון לטווח קצר.

זכרון לטווח קצר. זכרון זה הוא תוצאה של קשרים זמניים בין תאי עצב באזור האונה הקדמית במוח. זכרון זה הוא קצר מועד ומאפשר זכירתם של כ-4-5 פריטים, או יותר לאחר אימון. כך למשל, אם נרצה לזכור מספר טלפון ארוך סביר שנזכור אותו באמצעות יצירת מספר פריטים קטן יותר, שהם למעשה מקבצים המורכבים מכמה ספרות כל אחד.

אם נרצה לזכור את מספר הטלפון עד שנמצא עט, יתכן ונבחר לחזור בראש שוב ושוב על המקבצים, וזאת משום שהמידע הנשמר בזכרון זה נשמר באופן פעיל ומודע. במאגר זכרון זה נשמרים פרטי המידע לעד כ- 20 שניות בדרך כלל, ובמידה ויעבור איתות עצבי נוסף באותו מסלול, כמו באמצעות שינון ארוך או למידה למשל, יעבור המידע למאגר הזכרון הבא – זכרון לטווח ארוך.

זכרון לטווח ארוך. במאגר הזכרון לטווח ארוך ניתן לאגור כמות עצומה, עד כדי כמעט בלתי מוגבלת של מידע. ככל שניחשף פעמים רבות יותר לאותו מידע, כך יתחזקו הקשרים הכימיים בין תאי המוח ואותו זכרון ישמר טוב יותר, ולטווח זמן ארוך יותר, לעתים אפילו ללא מגבלות זמן. לדוגמה, מספר הטלפון הקווי שהיה בבית נעוריכם, או בביתם של חבריכם הקרובים.

יתכן וכבר זמן רב לא עשיתם שימוש במידע זה, ובכל זאת, חזרות אינסופיות בגיל הילדות הובילו ליצירת רשת קשרים עצביים באזורים נרחבים במוח, המהווים למעשה את הזכרון לטווח ארוך.

מזונות אלה עשירים ברכיבים הנקראים פוליפנולים -  קבוצה גדולה של תרכובות צמחיות המאופיינות במבנה כימי דומה, ובעלות פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, השפעה מיטיבה על המוח ועוד. מחקר שנעשה על תרכובת פטנטית בשם ממופנול, המכילה פוליפנולים שמקורם באוכמניות ובענבים, נמצאה כמשפרת את יכולת הזכרון הן לטווח קצר והן לטווח ארוך.

הימנעות מעישון. משרד הבריאות האמריקאי קבע כי מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח ירידה קוגניטיבית, לעומת מעשנים לשעבר או אנשים שלא עישנו אף פעם. מחקרים רבים הצביעו על הקשר שבין עישון והתפתחות הפרעות משמעותיות בזכרון. מתברר כי עישון מביא להידלדלותו של החומר האפור במוח, במיוחד באזורים הקשורים לחשיבה ולזכרון.