"החיסון טוב במובן שגם כשיש קשר לעליה מסוימת בשכיחות דלקת שריר הלב, עדיין כשעושים חישוב סיכון מול תועלת, מה הסיכון לילד לא מחוסן שיחטוף מחלת קורונה קשה לעומת ילד שיחטוף דלקת שריר הלב, הסיכון בתרחיש הראשון הרבה יותר גבוהה", אמר פרופסור גרוסמן וקבע: "החיסון עומד בקריטריונים של חיסון טוב ומומלץ".
עוד הוסיף פרופסור גרוסמן כי החיסון לכשעצמו הוא חיסון טוב ומומלץ. "כשאנחנו באים למדוד חיסון אנחנו רוצים לראות שהוא מועיל ובטוח, שהתועלת במתן שלו גוברת על הסיכון באי מתן שלו". כשנשאל מדוע במציאות שבה רוב הילדים שנדבקו בקורונה לא נשאו מחלה קשה, למה יש חשיבות לחסן אותם כעת, אמר גרוסמן כי "זה ממש לא מדויק. במספרים של השנה האחרונה, אני לא מדבר על החודשיים האחרונים, בהחלט היו ילדים שהיו חולים קשה והיו ילדים שנפטרו. בפירוש הסיכון במחלה כשהמגפה קיימת הוא סיכון קיים.
"כשאין קורונה, אנחנו במצב בו אנחנו מנסחים המלצה מעט שונה שאומרת כך הורה שרוצה להגן על ילדיו ובוודאי שיש לו אחד מגורמי התמריץ קרי ילד עם גורמי סיכון לקורונה קשה, או משפחה שרוצה לצאת לחו"ל שם המגפה משתוללת אנחנו ממליצים אפילו ביום שני הקרוב. כל השאר, הורה שרוצה לחסן והילד לא נחשף לקורונה כי אין בחוץ קורונה יתייעץ עם רופא המשפחה ויחליט את החלטתו", הסביר פרופסור גרוסמן.
עוד הסביר פרופסור גרוסמן כי למרות שהתחלואה בישראל כעת נמוכה, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות התפרצות חוזרת בעוד מספר חודשים, אז תהיה חשיבות רבה יותר לחיסון הילדים. "אני לא יודע מתי תהיה אם תהיה ויכול להיות שתהיה אבל נכון לחודש־חודשיים הקרובים שעה שאין תחלואה, הנחיצות של החיסון כנראה לא לגמרי ברורה ונחוצה פחות לכלל הילדים. היא כן ברורה ונחוצה למשפחות שרוצות לטייל בחו"ל שם המגפה קיימת ומשפחות עם ילדי במצבי סיכון מסוימים. כשיש קורונה החיסון הוא הכרחי. אני את הילדים שלי הייתי מחסן".
התרעות פיקוד העורף