חמישה חודשים עברו מאז השיק משרד הבריאות את התוכנית הלאומית למיגור נגיף הפטיטיס סי, כשהיעד האסטרטגי שהכריז עליו ארגון הבריאות העולמי הוא מיגור הנגיף עד 2030. עם זאת, אף שחוזר המנכ"ל הופץ לקופות החולים, כולל הנחיה לאיתור האנשים בקבוצות הסיכון - בדיקת "מעריב" מגלה כי לא נעשה מספיק בנושא.

בקופת החולים מכבי מדווחים כי מתחילת השנה טופלו 200 חברים חדשים במחלה, בנוסף לאלפים שטופלו במהלך השנים. בקופת החולים מאוחדת הודו כי הרשימות ממינהל האוכלוסין טרם הועברו במלואן, וזאת למרות הזמן הרב שחלף מאז ההכרזה על התוכנית. "כרגע אנו מתרכזים באיתור וטיפול בחולים בהפטיטיס C כרונית, או באנשים שקיים חשד שהם חולים. תוכנית הסקר לאוכלוסייה הבריאה תצא לפועל ב־2022", הסבירו בתגובה. עוד עולה מהנתונים כי בקופה טופלו בין ינואר ליוני 2021 קרוב ל־100 מטופלים שקיבלו טיפול תרופתי.

בקופת החולים כללית בוצע מיפוי והוכנו רשימות של מטופלים, אשר להם בדיקת נוגדנים חיוביים להפטיטיס C. לחלקם בדיקת ה־PCR יצאה שלילית, ועל כן הם לא מוגדרים כחולים פעילים. לחלקם בדיקת ה־PCR יצאה חיובית, כלומר הם חולים פעילים, ואליהם פונה הקופה כדי להציע טיפול ומעקב. חלקם טרם ביצעו בדיקת PCR, ולגביהם מציינים בקופה כי ימשיכו את תהליך הבירור. בשלב הבא, בכוונת הקופה לפנות למטופלים בריאים על מנת לבצע בדיקות סקר.

בקופת החולים לאומית בוצעו מאז תחילת 2020 כ־41 אלף בדיקות סקר - מהן אומתו 404 חולים, ובהם 152 שכבר התחילו בטיפול תרופתי. בקופה מסבירים כי הרשימות ממינהל האוכלוסין על עולים מחבר העמים שנמנים עם קבוצות הסיכון העיקריות טרם התקבלו. עם זאת, הם מדגישים כי "התוכנית יצאה לפועל, כאשר מונתה מתאמת טיפול ייעודית לנושא, הופצו הנחיות, וחולים בסיכון מאותרים על סמך אלגוריתם הערכת סיכון של הקופה, המתייחס גם לארץ העלייה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד נוקט אמצעי פיקוח מול הקופות, במקביל לאסטרטגיה המעוגנת בחוזר המנכ"ל להקמת רשם לאומי, שיאפשר ניטור מדויק ומוקפד על סטטוס הבירור והטיפול של כל מבוטח הנמצא בקבוצת הסיכון. בנוגע לשאלת העברת המידע – זו נעשית בהתאם לנהלים המחמירים של הוועדה למסירת מידע. לצערנו, רק קופה אחת הגישה את הבקשה, אף שהמשרד יזם שיחות עם כל הקופות".

בנוגע לבקשת "מעריב" לקבל מידע על מספר החולים שהחלו בטיפול, אומרים במשרד הבריאות: "לא יהיה נכון אופרטיבית לנטר את הטיפול באמצע השנה. עם זאת, המשרד מנטר זאת באופן שנתי, במקביל לרשם הלאומי המתוכנן".

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד, במרכז הרפואי שיבא, מסבירה: "זיהום כרוני בהפטיטיס C יכול להתקדם אצל חלק מהנשאים למחלת כבד משמעותית, כשל בתפקוד הכבד, צורך בהשתלת כבד ואף סרטן כבד ראשוני. כעת מוטלת על קופות החולים החובה להתחיל לאלתר באיתור הנשאים בקבוצות הסיכון הידועות להן".

פרופ' בן ארי (צילום: ללא קרדיט)פרופ' בן ארי (צילום: ללא קרדיט)


חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ, שעוסקת בנושא, מוסיף: "למרות שחלפו כבר חמישה חודשים, עדיין לא התחיל יישום בפועל של התוכנית, וזאת בגלל הבירוקרטיה הממשלתית המסורבלת במדינה, שמעכבת את יישומה. אנו מצפים כי דווקא בימי מגיפה עולמית יוחל ביישום מהיר, מכיוון שאנשים עלולים למות מסיבוכי הכבד שגורם הנגיף, ובמיוחד בשילוב עם הסיכון לתחלואה גם מקורונה".