"לא רק זה שלא ראינו אותה, אלא שהעובדה שהיא נעדרה מחיינו גרמה לנו להיות פחות מוגנים מפניה. זאת אומרת, הגוף 'שכח' להתמודד כמו שצריך עם נגיף השפעת כי הוא ראה אותו לאחרונה ב-2019, ולכן אנחנו קצת יותר חשופים וקצת יותר פגיעים", הוסיף.
בהמשך, התייחס פרופ' גרוסמן גם לירידה באחוזי ההתחסנות נגד השפעת ואמר כי הוא מסכים חלקית שזה נובע מאיבוד אמון הציבור במקבלי ההחלטות בענייני הקורונה. "זה מראה שבאמת הציבור היה עסוק בקורונה וגם לא הלך להתחסן כמו שצריך נגד שפעת. אין ספק שזה תורם לכך שהתחלואה עכשיו היא גבוהה מאוד גם בבתי החולים וגם במרפאות".
"יש רפיון של ההיענות להנחיות, אין ספק. זה גם במובן מסוים לגיטימי חלקית הייתי אומר, בגלל העובדה שאנחנו כבר שנתיים בתוך הסיפור הזה, וההנחיות באמת משתנות חדשות לבקרים, ויש גבול למידת היכולת של ציבור להכיל", הוסיף.
לדבריו, "אנחנו מדינה מתפקדת, משק מתפקד, מעל 90% מהכיתות עדיין מתפקדות ומספר החולים קשה בבתי החולים לא גבוה, כך שצריך להמיר - אם היעד הוא שהכול יהיה ברור לנו כל יום וכל היום, אולי היעד הוא לראות איך המדינה עובדת ככלל באתגרים הבאמת גדולים של מספר מאושפזים קשה, משק פתוח, מערכת חינוך מתפקדת. כל זמן שהשלישייה הזאת נמצאת במקום טוב, אז עם כל הרצון לקטר ולהתלונן על הבלבול, צריך קצת לפעמים ללכת למקום אחר, מנטלית אני אומר, ולהבין שזה חלק מדינמיקה של התמודדות. תראו מה קורה במדינות העולם, גם שם הבלבלה חוגגת".
התרעות פיקוד העורף