בעקבות המקרים האחרונים: לקראת חג הפסח, עולה השכיחות של מקרי הרעלות כתוצאה מבליעה או שאיפה של חומרי ניקוי שונים. חומרי ניקוי הם הגורם השכיח ביותר להרעלה בילדים, אך לעיתים גם במבוגרים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשבוע שלפני חג הפסח יש עליה של יותר מ-50 אחוז באירועי חשיפה לרעלים - רובם בילדים מתחת לגיל 6. אותם רעלים הם לרוב חומרי ניקוי והדברה וחומרים כימיים אחרים, ובליעה מהווה את אופן ההרעלה השכיח ביותר, אך גם שאיפת האדים יכולה לגרום לתסמיני הרעלה.

ישנם חומרים רבים שעלולים לגרום להרעלה, ואף מסוכנת - כמו תרופות, חומרי הדברה, חומרי ניקוי, חומרי הברקה לרהיטים, מסירי שומנים וחומרים לפתיחות סתימות ביוב (האחרונים הם בסיסים או חומצות חזקות, שעלולים לגרום לכוויות קשות בכל רקמה בה הם נוגעים) חשוב לדעת, שרוב ההרעלות ניתנות למניעה.

מה עושים?

1. זיהוי הבעיה

לעיתים קורה שמתפתחים תסמיני הרעלה בלי שאנחנו מודעים לכך שהייתה חשיפה. לכן, חשוב מאוד לזהות שהייתה חשיפה. בנוסף יש חשיבות רבה לזיהוי סוג הרעל. כמובן שאם לא ניתן לזהות באיזה חומר מדובר, או אם הנפגע אינו בהכרה, פנו לבית החולים הקרוב ביותר. 

במידה וזיהיתם את הרעל, צלצלו לרופא/ה או למרכז המידע הארצי לייעוץ בהרעלות והתייעצו כיצד יש לפעול. אם פניתם לבית החולים, הביאו אתכם את מיכל החומר.

חשוב לזכור, שמי שאינו מוסמך לכך לא יכול ולא רשאי לזהות חומר על פי צבע או ריח. בנוסף, חומרים רעילים רבים הם חסרי צבע וריח. לכן, אל תנסו לבצע זיהוי של חומר שנמצא מחוץ לאריזתו המקורית. 

2. טיפול ביתי

ראשית, הישארו רגועים. שנית, בשום אופן אין לגרום להקאה, הדבר עלול להביא לנזק נוסף ולדרדר את מצבו של הנפגע. במידה והתפתחו תסמינים כמו הקאות, קוצר נשימה או שיעול, צרידות, ריור מוגבר, כוויות – פנו מיידית לבית החולים הקרוב למקום מגוריכם. במידה ונראה שמדובר בפגיעה קשה (לדוגמה: הנפגע איבד הכרתו) – הזמינו אמבולנס. 

במידה ואין תסמינים או שהם קלים בלבד – תנו לנפגע לשתות כוס חלב או מים, והתייעצו בטלפון עם המרכז הארצי לייעוץ בהרעלות (04-7771900) לקבלת עזרה נוספת.

זכרו, כל מקרה של הרעלה דורש ייעוץ מקצועי ולכן, אם אינכם משיגים בטלפון את המרכז הארצי לייעוץ בהרעלות – פנו לבדיקת רופא בכל מקרה. 

3. טיפול רפואי

הטיפול הטוב ביותר להרעלה משמעותית יינתן בחדר המיון. טיפול באדם שמצוי בהכרה תלוי בסוג הרעל ובכמות שבלע. הטיפול הוא לרוב תומך, ולפעמים ניתנים טיפולים ספציפיים למניעת ספיגה נוספת של החומר, או טיפול להקלה על התסמינים. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות כמו אנדוסקופיה (הכנסת סיב אופטי להסתכלות על רירית הושט והקיבה)  ובמקרים קשים, אשפוז בטיפול נמרץ  ואף הרדמה והנשמה. 

ניקיונות הפסח

רובנו כבר התחלנו עם ניקיונות לפסח בדרגה כזו או אחרת. בתוך המולת הניקיונות ובמיוחד בחופשה הקרבה, לעיתים אנחנו לא שמים לב לילדים שלנו - במיוחד הצעירים שבהם - שמסתובבים בבית ללא השגחה ועלולים לטעום את האקונומיקה, להכניס לפה את הסמרטוט שהשתמשנו בו לניקוי מסיר השומנים מהתנור, ועוד דוגמאות רבות כיד הדמיון. תוסיפו על כך את העובדה שפעמים רבות המיכלים של חומרי הניקוי הם צבעוניים ואטרקטיביים או שלעיתים אנחנו שומרים את חומרי הניקוי באריזות לא מקוריות כמו בקבוק מים מינרליים, או כוסות שתיה עם שאריות חומר ניקוי שנשכחו בצד - והנה מתכון לאסון.  

חשיפה לחומרי ניקוי בילדים לרוב אומנם לא גורמת לנזק משמעותי אך בהחלט קיים סיכון לכוויות בחלל הפה ובוושט, ובמקרי קיצון קשיי בליעה, ריור, הקאות ואף קוצר נשימה חסימת דרכי אויר וסכנת חנק. מבין חומרי הניקוי, אלו שנחשבים למסוכנים ביותר הם בסיסיים וחומצות חזקות כמו מסיר שומנים (במיוחד קר) ופותחי סתימות.

מה עלינו לעשות?

1. אם קבענו זמן לניקיונות - עדיף שבזמן הזה הילדים הקטנים לא יהיו בבית. 

2. דאגו לשמור את חומרי הניקוי במקום גבוה ומחוץ לטווח ראייתם של ילדים ולהישג ידם

3. אין לשים חומרי ניקוי בתוך מיכלים לא מקוריים, לדוגמא אקונומיקה בכוס

4. במידה וילד הכניס חומרי ניקוי לפה-ראשית לא להילחץ, ובשום אופן לא לגרום להקאה. תנו לילד לשתות כוס חלב או מים. במידה והתפתחו תסמינים כמו אי שקט, ריור, הקאות, כאבי בטן, סימני כוויה, או קוצר נשימה, גשו מיד להיבדק בבית החולים הקרוב לביתכם וצרו קשר עם המרכז הארצי לייעוץ בהרעלות להתייעצות והנחייה. 

זכרו, הרעלות משמעותיות כתוצאה מחשיפה לחומרי ניקוי אומנם עלולות להיות קשות אך ברוב המוחלט של המקרים ניתנות למניעה אם רק נדע לתכנן נכון את ניקיון הבית, נפעל נכון למניעה של גישה של הילדים שלנו לחומרי הניקוי, ונפעל נכון במידה ויש חשד לחשיפה.

הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים ופרמקולוג קליני, מנהל "בית של בריאות" במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות