ז׳אנה רייכלגאוז, ילידת העיר קייב וכיום אחות במחלקה להמטואונקולוגיה ילדים בהדסה עין כרם, יצאה לשליחות הומאניטרית במרפאת הפליטים של הדסה הנמצאת על גבול אוקראינה פולין, שם מסייע הצוות מהדסה בכל יום למאות אזרחים אוקראינים שנמלטים מן הקרבות וזקוקים לטיפול רפואי:

ביום השני לשליחות שלנו בפולין חגגתי את יום הולדתי ה-29. לפני הנסיעה תהיתי אם זה ירגיש קצת בודד לחגוג ככה, בהתחשב בעובדה שהייתי רחוקה מהמשפחה והחברים שלי בישראל. מהר מאוד גיליתי שזה ממש הפוך- אני לגמרי לא לבד: במהלך הפעילות שלנו במרפאת הדסה טיפלנו בבחורה צעירה שעברה הפלה. כשהבטתי בה בזמן שעזרנו לה, היא נראתה בדיוק כמו אחת מחברותיי ללימודים והזכירה אותה כל כך. כשמדדתי לחץ דם עבור אחר מהמטופלים שלנו, שמתי לב שהיו לו את הידיים של סבתא שלי. מטופל אחר, שחזר להכרה לאחר התקף אפילפסיה, הביט בי לרגע, והעיניים שלו היו בצבע זהה לאלו של המורה שלי להיסטוריה. נערה מתבגרת, שהתעלפה בשירותים אחרי סבב של לילות ללא שינה, הזכירה לי את השכנה איתה גדלתי מילדות. לא. לא הרגשתי לבד.

האחות ז׳אנה רייכלגאוז במרפאת הפליטים (צילום: דוברות הדסה)האחות ז׳אנה רייכלגאוז במרפאת הפליטים (צילום: דוברות הדסה)

פתאום, במקום הרחוק כל כך מהבית שלי, זה הרגיש כל כך נכון לחבק עשרות אנשים אלמונים ולהתייחס אליהם בדיוק כפי שהייתי מתייחסת למשפחה ולחברים שלי. הרגיש לי מדוייק להיות מקום בטוח עבור אלה, שרק עכשיו הרשו לעצמם להיות פגיעים בפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה, ולצחוק עם אלה שלא יכלו לבכות יותר. ה״לבד״ ממנו חששתי לא קרה גם הודות לצוות שלי - רופאים ואחיות מדהימים ממחלקות שונות בהדסה, בעלי אופי חזק ומיוחד ונשמות עדינות ביותר. בלילות, התפללתי חרישית, שאם האנשים הקרובים ביותר שלי באוקראינה או מחוצה לה יזדקקו אי פעם לעזרה, יהיה עוד צוות כמו זה שיחזיק אותם וידאג להםץ

היה לי הכבוד האדיר להיות שם למען עמי, ואני רוצה להודות להנהלת המרכז הרפואי הדסה, להנהלת הדסה אינטרנשיונל, לשגרירים, לממשלת פולין ולצוותים הרפואיים על ההזדמנות המדהימה הזו, המתאפשרת בזכות התארגנות מצויינת ושיתוף פעולה נהדר. בזכותכם, קיבלתי את מתנת יום ההולדת הטובה ביותר: האפשרות לעשות שינוי בעולם ולהשתייך.