טיקטוק אינה רשת חברתית חדשה במיוחד, אולם יותר ויותר סקטורים נחשפים אליה ומתחילים לעשות בה שימוש. אחרי שסיקרנו כאן את הפוליטיקאים והמורים שהחלו להשתמש בה כצינור משמעותי להעברת תכנים ומסרים, נראה כי התופעה הגיעה לענף נוסף: רפואה. מאז תחילת הקורונה הגיח לחיינו טרנד חדש: רופאים המצלמים את עצמם בחדר ניתוח או באמצע טיפול רפואי.
לאחרונה תפסה התופעה תאוצה גם במסדרונות בתי החולים והמרפאות בישראל, ויותר רופאים ורופאות - מרופאי שיניים, דרך רופאי עור ועד לרופאים מנתחים – משתמשים בטיקטוק ופותחים דרכה צוהר לעולמם. הרופאים צוברים עוד ועוד צפיות ועוקבים, וגם בתי החולים עצמם מתחזקים עמודי טיקטוק משלהם.
“אנחנו בית החולים הראשון שפתח בארץ טיקטוק", מתגאה נעמה פרנק־עזריאל, מנהלת הסושיאל של המרכז הרפואי שיבא. "פתחנו בתקופת הקורונה, כשזה היה מאוד טרי, אבל בתקופה האחרונה זה הפך למשהו שהרבה מרכזים רפואיים רואים בו חובה. בעיקרון, לבעלי עסק, כמו עסק רפואי, אסור מבחינה חוקית להשמיע בטיקטוק מוזיקה פופולרית, אז חשבתי מה נשאר לעשות? לתת מידע ותוכן לעוקבים שלנו, גם בקטע של ידע וגם בקטע של דברים שקורים במרכז הרפואי ומסקרנים אותם, כמו 'יום בחיי אחות' או 'יום בחיי רופא'. זה תפס".
לעמוד, שנקרא "Sheba.Medical" יש 12.2 אלף עוקבים, ומספר הצפיות בסרטון בודד נע בין 20 אלף ל־200 אלף בממוצע. "אני די בוחרת את אנשי הצוות הרפואי שישתתפו, כי זה לא מתאים לכל אחד, אבל הם אוהבים להשתתף ורואים את הערך המוסף שיש בכך", מסבירה פרנק־עזריאל. "הם לא צריכים כישורי שירה וריקוד אלא רק לדבר על המקצוע שלהם ולהסביר. התכנים מגוונים: מהסברים על טיפול בהכשת נחש ועד איך מגדלים עור, שהעלינו בהקשר של איציק סעידיאן".
להימנע מאי־ודאות
בשל העומס בבית החולים, עזריאל מעלה כסרטון אחד בשבוע. דוגמה לסדרת סרטונים שהועלתה בעמוד הטיקטוק של המרכז הרפואי היא "איך עושים גבס", בהגשת דודי חלילי, טכנאי גבס רפואי. "אני עובד 12 שנה במרכז הרפואי שיבא, ואני חייב לציין שהייתי די מנותק מהטיקטוק", הוא מספר.
"כשנעמה הראתה לי את הכוונה שלה, הייתי די סקפטי ושאלתי את עצמי מי בכלל יתעניין בזה. לזכותה של נעמה ייאמר שתוך כמה ימים כבר קיבלתי 'גל' מהצוות בבית החולים. אבל הדבר שהכי הפתיע אותי היה כשמטופלים שאני לא מכיר הגיעו למרכז הרפואי, ובאתי להסביר להם על התהליך של הגבס הם אמרו לי: 'כן, אנחנו כבר יודעים, ראינו אותך מסביר בטיקטוק'. זה עוזר מאוד לאנשים, מכין ומרגיע אותם לקראת התהליך. בכך זה עשה את העבודה. אשמח להמשיך בזה, כי ראיתי שזה מסייע למטופלים להימנע מאי־הוודאות, ולכן זה רעיון מבורך".
"ד"ר טיקטוק" - כך מכנה עצמה בהאשטאגים ד"ר רעות מרדכי, מתמחה ברפואה דחופה בבית החולים איכילוב, אשר עמוד הטיקטוק שלה, dr.reutmordechay, מונה 20 אלף עוקבים, והסרטונים שלה מחדר המיון גורפים בין עשרות למאות אלפי צפיות. "זה התחיל כשראיתי באינסטגרם כל מיני סרטונים של צוותים רפואיים בחו"ל. זה נראה לי מגניב, אז חשבתי שיכול להיות נחמד להעלות סרטוני טיקטוק עם הצוות שלי, בשביל להרים את המורל ומצב הרוח", היא מספרת.
"זה היה כיף וכולם התלהבו – וכך זה פשוט התגלגל. כשצילמתי סרטון של הצוות שלנו במיון רוקד נוצר באזז וקיבלנו תגובות מחממות ואוהדות מאוד, אבל בשלב מסוים התחלתי לקבל גם מלא שאלות מסטודנטים לרפואה או מכאלה שרוצים ללמוד רפואה, והבנתי שיש מקום גם לתוכן רציני. התחלתי לצלם סרטונים גם מסימולציות בהתמחות שלי ברפואה דחופה, ואני מקבלת פידבקים מעולים".
ד"ר איתם וייס, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, הפך לאחד הרופאים הבולטים בטיקטוק. לסרטוניו יש עשרות עד מאות אלפי צפיות - מהדגמות ויזואליות של ניתוח אף, הדרכה לשאיבת שומן ועד הכנסת שתל סיליקון להגדלת חזה. לצד הסברים הוא גם מדגים את תהליכי הטיפול לקהל צופיו. “הטיקטוק היא הפלטפורמה המובילה, ולא רק לילדים כפי שהיה נהוג לחשוב", מספר ד"ר וייס.
“אומנם כרופא יש לי יותר מגבלות, כי יש חיסיון רפואי ואתה לא יכול להעלות סרטונים של מטופלים אלא אם יש לך הסכמה כתובה ומסודרת. בהתחלה הייתי מתראיין לכל מיני כלי תקשורת, אבל ראיתי שהחשיפה יחסית קטנה לעומת קהל היעד של המטופלים שלי. לאנשים היום אין זמן לקרוא כתבות. הם רוצים כאן ועכשיו, לספוג את התוכן כמה שניות ולעבור לנושא הבא. לכן הטיקטוק השתלבה לי טוב כמשהו קצר וקולע".
"יש בחו"ל כאלה שעושים ג’אגלינג עם שתלים. אני חושב שזה צריך להיות בטעם טוב ומכבד. זה גם מביא לי הרבה לקוחות, כך שזה משתלם עסקית. אני משקיע בערך שעה וחצי בשבוע בעבודה על תכנים ורעיונות. מתי אני רואה שזה עוזר? רוב הלקוחות שבאים אליי ראו את הסרטונים שלי, אז הם כבר מבינים במה כרוך הניתוח וזה עושה מעין הכנה מוקדמת לכך. לאט־לאט אני רואה שהלקוחות שואלים פחות ופחות שאלות".
“לאחרונה לקחתי מומחית לטיקטוק, שהכווינה אותי ולימדה אותי את הנושא. היום אני עומד על בין 600 אלף למיליון צפיות בשבוע לסרטונים. אני גם מעלה סרטונים עם מטופלים ידוענים כמו ירדן אדרי, פאני בוזגלו או ‘הצל’, אבל זה לא מה שמזניק את הצפיות, כי האלגוריתם מתעסק בעיקר בתכנים".
לדברי ריינר, הוא משקיע כשעה ביום בעבודה על עריכת סרטוני הטיקטוק ופונה לכל קהל יעד: “בהתחלה חשבו שטיקטוק זה לילדים, אבל מתי קלטתי שזה לא כך? כשהתחלתי להעלות שידורים חיים בטיקטוק וראיתי שאלפי אנשים שואלים שאלות ואני עונה. זה הגיע למצב שיש לי עדת מעריצים וסגרתי עסקה של 100 אלף שקלים רק מהטיקטוק. אם בעבר היו מגיעים אליי בעיקר לקוחות מהאזור שלי, אז היום מגיעים אליי מכל הארץ. הגדלתי בזכות הטיקטוק בין 50־70 מטופלים בחודש בממוצע. מטורף".
ד"ר סטלה הייזלר היא מנהלת מרפאת שיניים בירושלים העוסקת באסתטיקת חלל הפה, טיפולי חירום וחרדה דנטלית. מספר העוקבים שלה בטיקטוק עומד על 27.6 אלף, ובסרטונים היא מסבירה ומדגימה את תהליכי הטיפול, לדוגמה טיפול בבעיות חניכיים. “בהתחלה היה לי קשה עם הטיקטוק, אבל החלטתי לנסות", היא מספרת.
“היו לי מעט מאוד צפיות בהתחלה, עד שהעליתי סרטונים שמסבירים מה קורה כשעושים טיפול שורש, וזה הגיע ל־200 אלף צפיות. לאט־לאט הסרטונים החלו לצבור עוד ועוד צפיות. הבנתי שהתוכן המקורי הוא מה שמעניין את הצופים: הסברים והדגמות. לא מזמן העליתי סרטון שבו עשיתי מודל של עקירת שן בינה והסברתי מה בדיוק קורה. הסרטון הזה הגיע למעל מיליון צפיות, וזה סרטון של דקה. אני אוהבת את הפלטפורמה הזו, כי היא לא מצריכה ממני להיות תמיד רצינית ב־100%, אלא יש גם מקום לקצת צחוקים, וזה מתאים לאופי שלי".
התרעות פיקוד העורף