מחסור בשעות שינה נחשב לגורם המרכזי שעלול לגרום לתאונות עבודה. העייפות בקרב עובדים גורמת בין השאר לעלייה בכמות בפגיעות גוף במהלך העבודה, לירידה בערנות ובזמן התגובה, ליכולת שיפוט לקויה ולנטילת סיכונים. הסיכון לתאונת עבודה עולה ב־80% בקרב עובדים שישנים שש שעות ומטה, והמקצועות הנמצאים בסיכון שעות שינה הם בקרב עובדים חיוניים בתעשייה, ברפואה ובכוחות הביטחון - המרבים לעבוד במשמרות.
ד"ר אלי רוזנברג, רופא שינה ומנהל המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות, הציג לאחרונה את ממצאי המחקרים מהעולם בתחום זה במסגרת כנס "משלבים כוחות לקידום הבריאות" של המוסד לבטיחות ולגיהות. מהמחקרים עולה מסקנה ברורה - מומלץ שמבוגרים ישנו לפחות שבע שעות מדי לילה. "רבים מהעובדים בישראל אינם זוכים לכך. אלו כוללים בין היתר קיפוח של שעות השינה, קיטוע השינה (למשל, על רקע הפרעות שינה) ועבודה במשמרות", אומר רוזנברג.
מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות ד"ר מיקי וינקלר מדגיש: "מחסור בשעות שינה וקטיעת רצף השינה פוגעים בראש ובראשונה בעובד, אך גם במקום העבודה ובעובדים בסביבת העבודה. הם מסוכנים ועלולים בקלות להוביל לנפגעים ואף לתאונות קטלניות.
"המעסיקים נדרשים לוודא שעובדים המבצעים מטלות בסיכון גבוה ישנו שינה טובה ויגיעו בערנות גבוהה כדי לצמצם את כמות תאונות העבודה. מדובר לכל הפחות ב־7־9 שעות בלילה כדי להרגיש נמרצים וערניים במהלך העבודה, וכך למזער את הסיכון לעשות טעות שעלולה לפגוע ואף לקטול חיים".
בין הסיכונים הנגרמים משינה לא בריאה מונים במוס"ל את הבאים: שיפוט לקוי – עובד שלא ישן מספיק עלול לקבל החלטות שגויות, לדוגמה בהערכת הגובה שבו הוא עובד, במהירות שנוסעים כלי רכב במרחב העבודה כמו מלגזה וכו'. סביר ביותר שעובד ישנוני יחמיץ שלבים חיוניים בתהליך הבטיחות או יטעה בהערכת תנאים מסוכנים.
בנוסף, נמצא שמחסור בשינה עלול לגרום לליקויים תפיסתיים כמו קשיים בשמיעה או בראייה. ליקויים תפיסתיים אלה עלולים לגרום לשיפוט מוטעה גם של דרישות הבטיחות. עוד נמצא כי ירידה בערנות ובזמן התגובה עלולה להעמיד בסכנה את העובדים עם מכונות, את העובדים בגובה, את העובדים עם כלי רכב שונים ועוד, הגברת הנטייה ליטול סיכונים וקושי בהטמעה ובזיכרון.