זו אחת החוויות הקשות עבור חולי סוכרת. איך מתמודדים איתה?

המון חולי סוכרת מתמודדים עם מצבי היפוגליקמיה, אולם במקרים קיצוניים בהם יש סכנה ממשית לחיים, האירוע הזה עלול להיחוות כמשבר ואפילו להפוך לטראומה. זה מה שאתם חייבים לדעת על זה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
כל מה שצריך לדעת על היפוגליקמיה
כל מה שצריך לדעת על היפוגליקמיה | צילום: bymuratdeniz getty images
3
גלריה

הכתבה נכתבה בשיתוף סאנופי

אנשים שחיים עם סוכרת יודעים היטב כי המטרה העיקרית שלהם היא 'להישאר מאוזנים', כלומר שרמות הסוכר שלהם בדם יהיו תקינות. ובכל זאת, לעיתים האיזון הזה מופר, והמטופל עלול להגיע למצבי קיצון כמו היפרגליקמיה (רמות גבוהות מאוד של סוכר בגוף) או היפוגליקמיה (ירידה חדה ברמות הסוכר בדם). היפוגליקמיה מתרחשת כאשר רמת הסוכר בדם צונחת אל פחות מ-70 מ"ג. זו תופעה שכמעט כל סוכרתי מכיר, ובהרבה מקרים היא חולפת בקלות יחסית. אולם ישנם גם מקרים של היפוגליקמיה קשה ומסכנת חיים, שמתאפיינת, בין השאר, בצורך לסיוע מיידי של אדם אחר, שכן מדובר בחוויה אקוטית של אובדן שליטה.

''ילדה לא אמורה לשאת את ההבנה שהחיים שלה היו בסכנה''. אמא עושה בדיקת סוכר לילדה
''ילדה לא אמורה לשאת את ההבנה שהחיים שלה היו בסכנה''. אמא עושה בדיקת סוכר לילדה | צילום: Phynart Studio gettyimages

"כאן נכנס מרכיב נוסף", מוסיף שקד, "אם אדם עובר תאונת דרכים, עם תמיכה נכונה הוא יכול להמשיך מחדש ולדעת שמחר החיים יחזרו למסלולם, אבל עבור אדם עם סוכרת סוג 1, הגורם של האירוע הטראומתי הוא פנימי", הוא מסביר, "אם אני מדבר עם ילד שמפחד לצאת לרחוב אחרי היפוגליקמיה קשה, הוא בגדול צודק, מקור הפחד שלו הוא פנימי ואני לא יכול לומר לו שאין לו מה לפחד. לכולנו אין לגמרי שליטה על החיים, לאף אחד לא מובטח כלום, אבל זה עדיין אחרת, המנגנונים של האדם הסביר יכולים לעזור לו לשאת את חווית חוסר הוודאות וחוסר השליטה, זו חלק מההוויה של יצור חי, אבל אצל סוכרתי רמת הסיכון היא אחרת, הסכנה כל הזמן בתוכו, כשיש התמודדות קבועה עם חוויה של חוסר שליטה, זה אחד הסימנים של אירוע טראומתי".

היפוגלקימיה דומה להתקף חרדה וזה מסוכן
היפוגלקימיה דומה להתקף חרדה וזה מסוכן | צילום: Francesco Carta fotografo gettyimages

ועוד דבר שחשוב לדעת הוא שהתסמינים של היפוגליקמיה והתסמינים של התקף חרדה דומים מאוד, וגם זה יכול לגרום לבחירות מסוכנות. "מתוך השיחות שלי עם סוכרתיים ועבודת הכנה שעשינו במכון האנדוקריני, יש מספר סימפטומים של היפוגליקמיה קשה: ראייה מטושטשת, קושי להתרכז, דפיקות לב וקוצר נשימה, בחילה, חולשה ברגליים, וזה ממש הסימפטומים של התקף חרדה, אחד לאחד", מסביר שקד, "זה אומר שאם סוכרתי עבר אירוע כזה והיו לו את הסימפטומים, מאוד יכול להיות שהוא נמצא ברמה של פחד, שיכולה לגרום להתקף חרדה, 20 אחוז מהאוכלוסייה עוברים התקף כזה במהלך החיים, אבל אצל חולה הסוכרת ההתקף מוצדק כי הוא מבוסס על משהו פנימי שמייצר חרדה".

את הפנייה לתמיכה כדאי לעשות כמה שיותר בסמוך לאירוע. "ככל שהזמן מתארך ולא ניתן מענה, העניין מסתבך. אם מישהו בא אלי אחרי 20 שנה זה יותר קשה", מסביר שקד. ובכל זאת, חשוב לזכור כי "תמיד אפשר לעשות משהו, והמוטו כאן הוא לא לאבד תקווה, אלא להיפך - סוכרתיים יודעים להתמודד עם החיים יותר טוב מכולם, ואפשר למצוא דרכים לעבור גם את זה. אבל זו עבודה, ולא לצפות שזה יהיה קל", הוא מוסיף ומדגיש שמבחינתו בהתמודדות היום-יומית של חולי סוכרת יש גבורה אמיתית.

הכתבה נכתבה בשיתוף סאנופי

תגיות:
סוכרת
/
פוסט טראומה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף