מחקר חדש שבוצע בארה"ב ופורסם בספר "לאוהדי ספורט יש יותר חברים" שחיבר דייויד סיקורזאק יחד עם בן ולנטה, סגן נשיא בכיר בפוקס ספורטס הדגים איך אוהדים של קבוצת ספורט כלשהי, ממש לא משנה איזו קבוצה ואיזה תחום - החל ממנצ'סטר יונייטד וכלה בקבוצת הכיתה בתחרות דילגית - בריאים יותר מבחינה נפשית, כך מציינת ד"ר דנה פלורנטין, מומחית לרפואת משפחה של הכללית במחוז דן-פ"ת.

בארה"ב, כמו בהרבה קומות נוספים בעולם המערבי, הבדידות החברתית היא מגיפה – 61% מהאמריקאים מדווחים על בדידות, ולכן מחקר זה נותן תקווה או כיוון להרבה אנשים. המחקר כלל כעשרת אלפים משתתפים אמריקאיים, שמילאו את שאלון ה- UCLA Loneliness Scale – זהו שאלון בן 20 שאלות שבודק תחושת בדידות ובידוד חברתי.

הממצאים הדגימו שאוהדים של קבוצות ספורט מרגישים פחות בודדים, וחווים מידה של שייכות לקבוצת הספורט, וכתוצאה מכך יותר שמחים ויותר בריאים נפשית. ככל שהאוהד יותר פעיל בפעילויות הקבוצה (מארגן פעילויות ומפגשים, מעורב בתחרויות) - גם ההשפעה המיטיבה גדולה יותר. 

ממצאים מעניינים נוספים שפורסמו בספר כוללים:

  • ככל שאוהד הספורט מעורב יותר, כך גם קשריו המשפחתיים חזקים יותר
  • אוהדי ספורט מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהקריירה שלהם וממערכות היחסים שלהם
  • אוהדים נוטים יותר להצביע בבחירות ולהשתתף באירועים ממסדיים
  • אוהדים נוטים יותר לדוח על תחושת אושר והכרת תודה

ומה עם אלה שלא מתחברים לכל ענין הספורט? גם עבורם יש פתרון: מסתבר שעיקר העניין זה ההשתייכות לקבוצה, ובכלל לא משנה באיזה תחום - אמנות, בישול או ברידג' במרכז הקהילתי - עצם העניין שאתה חלק מקבוצה עוזר להרגיש מחובר, וזה חלק חשוב מהבריאות הנפשית שלנו, זה נותן לנו תחושה של משמעות, של להיות חלק ממשהו יותר גדול. לקבוצה יש גם כוח להשפיע, וזה נותן הרגשה חיובית של שליטה וביטחון. 

בעידן האינטרנט, אפילו אנשים שמתקשים לצאת מהבית בגלל מוגבלויות שונות יכולים למצוא לעצמם קבוצות להשתייך אליהן. מחברי הספר רק מסיימים בהסתייגות קטנה: לשים לב לאיזה קבוצה אתה מתחבר. ברשת לצערנו לא חסרות קבוצות טוקסיות, אלימות, או גזעניות.