פרופ' ג'יילס יאו, פרופ' למדעי המוח המולקולריים באנדוקרינולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', אמר ל-BBC: "ניקולס קלמון מגדיר קלוריה ככמות החום הדרושה לחימום ליטר מים במעלה אחת צלזיוס בגובה פני הים".
"ההנחות שלנו לגבי אוכל השתנו באופן דרמטי. אנשים מתחילים לראות באוכל סכום של מרכיבים רבים, כמו חלבון, פחמימות, שומנים, מיקרו-נוטריינטים וכו'. הגוף נתפס כמנוע שהדלק שלו הוא מזון, מה שהוביל לשינוי בתפיסת האוכל של אנשים", אומר קלתר.
קלוריות אפילו החלו להשפיע על המדיניות הציבורית במאה העשרים. במהלך שנות ה-20 וה-30, הצי היפני קבע סטנדרטים תזונתיים לקצינים שלו שהיו דומים לתקני התזונה האירופאים. בשר, במיוחד חזיר ועוף, התווסף לתזונה של מלחים, והיתרונות שלו קודמו לעם היפני בכלל. טוענים שהאוכל היפני שרבים מאיתנו נהנים ממנו היום התפתח הודות לשינויים הללו.
המדען ג'יילס יו מציין כי "אנחנו לא באמת אוכלים קלוריות, אנחנו אוכלים אוכל, ואז הגוף צריך לעבוד כדי להפיק ממנו קלוריות. בין אם אנחנו אוכלים גזר, סופגנייה או סטייק, הגוף מתאמץ בדרגות שונות כדי לחלץ קלוריות, לפי סוג המזון שאתה אוכל. תוויות הנתונים שאנו רואים בחנויות המזון מספרות לנו כמה קלוריות יש במזון, אך הן אינן נותנות אינדיקציה לכמה הגוף שלנו יוכל לספוג. על כל 100 קלוריות שאנו אוכלים בצורה של חלבון, הגוף סופג רק 70 קלוריות. לכן, 30 אחוז מהקלוריות מחלבון ישרפו על ידי הגוף תוך כדי ספיגת הקלוריות מהמזון הזה".
"לגבי שומן, הוא מכיל אנרגיה חזקה ומשמש כמאגר יעיל עבורו. על כל 100 קלוריות שאנו אוכלים בצורת שומן, אנו מקבלים כ-98 עד 100 קלוריות".
במהלך עיבוד המזון המעובד עוברים חלבונים וסיבים, תוך הוספת שומן, סוכר ומלח, מה שהופך את המזונות הללו לעשירים בקלוריות אך דלים בערכים תזונתיים.
"קלוריות נותנות לך כמות, אבל הן לא יודעות כלום על ערך תזונתי. הן לא אומרות לך כמה שומן או סוכר או פחמימות או סיבים או ויטמינים יש. זו הבעיה שלי עם קלוריות. זה כלי בוטה", אמר יו והוסיף שספירת קלוריות עשויה לעודד למעשה את הבחירות הלא בריאות.
"האובססיה הזו לקלוריות פוגעת באנשים", מזהירה אדריאן רוז ביטאר, מומחית להיסטוריה ותרבות אוכל אמריקאי מאוניברסיטת קורנל בניו יורק, ומוסיפה כי אובססיה לגבי קלוריות ומעקב אחר תוכניות הפחתת הקלוריות שלנו עשויות להוביל לבעיות מסוימות.
"בניגוד לאלכוהוליסט שניתן להפסיק לשתות, אתה לא יכול להפסיק לאכול", אמרה ביטאר, "הפרעות אכילה רבות כמו אנורקסיה ובולימיה מתחילות בתוכנית תמימה של ספירת קלוריות". היא מוסיפה שישנן מספר תוכניות דיאטה שמייעצות לאנשים כיצד לעשות דיאטות דלות קלוריות מסוכנות.
הרחק מתעשיית המזון, אנרגיה לא נמדדת בקלוריות אלא ביחידת אנרגיה המכונה ג'אול. חלק מחברות המזון נותנות מדד לערך התזונתי של מזון בקילו ג'אול, אבל הקלוריות הוטמעו עמוק בתוך המוח האנושי, שאפילו מי שלא יודע מה הן יודע שצריכת יתר מזיקה לבריאות.
כמה מומחים, כולל ברידג'ט בנלם מאיגוד הדיאטה הבריטי, ממליצים לנו לא לוותר על ספירת קלוריות. לדבריה, למרות החסרונות של השיטה הזו, יש לה ערך אפקטיבי.
"השמנה היא כנראה הבעיה הבריאותית הגדולה ביותר איתה אנו מתמודדים כעת. לכן חשוב להבין את הגורמים שמובילים לעודף משקל או השמנת יתר", הסבירה בנלם. "עבור חלק מהאנשים המעוניינים לרדת במשקל, ספירת קלוריות יכולה להיות מאוד מועילה בעת עריכת תוכנית הרזיה", טענה והוסיפה: "חשוב להבין מה אנשים אוכלים ומאיפה מגיעות הקלוריות האלה. אז, למשל, כשאנחנו מסתכלים אם אנשים אוכלים יותר מדי שומן רווי, אנחנו מחשבים את זה על סמך כמה קלוריות הם מקבלים משומן רווי. מנקודת מבט מדעית, חשוב למדוד ולהבין את הדברים האלה".
בבריטניה, רשות הבריאות הלאומית ממליצה לאנשים לאזן את האנרגיה שהגוף צורך ואת זו שהוא שורף, ולא לדאוג יותר מדי אם הם אוכלים יותר מדי מדי פעם. היא ממליצה פשוט לצרוך פחות אנרגיה בימים הבאים.