המחקר, שפורסם ב-Journal of Epidemiology and Community Health, מצא שביצוע מעט של לפחות 10 דקות של פעילות ספורטיבית מתונה או נמרצת בכל יום שיפרה את הזיכרון של משתתפי המחקר והשפיעה בצורה משמעותית על תהליכים כמו תכנון וארגון.
"בהינתן שאיננו עוקבים אחר הקוגניציה של המשתתפים לאורך שנים רבות, ייתכן שזה פשוט שאותם אנשים שזזים יותר נוטים לקבל קוגניציה גבוהה יותר בממוצע", אמר. "עם זאת, זה יכול גם לרמוז שאפילו לשינויים מינימליים בחיי היומיום שלנו יכולים להיות השלכות על הקוגניציה שלנו".
סטיבן מאלין, פרופסור חבר במחלקה לקינסיולוגיה ובריאות באוניברסיטת רוטגרס בניו ג'רזי, אמר ל-CNN שהמחקר מספק תובנה חדשה כיצד פעילות מתקשרת עם שינה. "הבנת האינטראקציה של שינה ופעילויות גופניות שונות לרוב לא נבדקת", אמר מלין, שלא היה מעורב במחקר החדש.
עם זאת, היו גם חדשות רעות. בילוי זמן רב יותר בשינה, ישיבה או עיסוק רק בפעילות גופנית קלה קשורה להשפעה שלילית על המוח. המחקר מצא שהקוגניציה ירדה ב-1% עד 2%. "ברוב המקרים הראינו שפחות מ-7 עד 10 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת הינה מזיקה", אמר מיטשל.
בנוסף, לא ניתן לקבל את ממצאי המחקר על שינה כעובדה מוגמר - שינה באיכות טובה היא קריטית כדי שהמוח יפעל בביצועי שיא. "הראיות לגבי חשיבות השינה לביצועים קוגניטיביים הן חזקות", אמר מיטשל, "עם זאת ישנן שני סייגים מרכזיים. ראשית, שינה יתר יכולה להיות קשורה לביצועים קוגניטיביים גרועים יותר. שנית, איכות השינה עשויה להיות חשובה אפילו יותר ממשך הזמן. מכשירי מד התאוצה שלנו יכולים להעריך כמה זמן אנשים ישנו, אבל לא יכולים להגיד לנו כמה טוב הם ישנו".