טיפול הורמונלי לסרטן הערמונית הוא טיפול הכרחי למטופלים רבים, שמטרתו למנוע את התפשטות המחלה ולהציל חיים. עם זאת, הטיפול כולל תופעות לוואי שעלולות לפגוע באיכות חייו של המטופל ולהפריע לשגרת חייו.
מהו טיפול הורמונלי לגברים עם סרטן הערמונית?
טיפול הורמונלי בסרטן הערמונית (או טיפול להפחתת אנדרוגנים) הוא טיפול המעכב את הייצור של ההורמון הגברי טסטוסטרון או חוסם את השפעתו על תאי הערמונית. טסטוסטרון מעודד את תאי סרטן הערמונית לגדול ולשגשג, לכן מטרת הטיפול ההורמונלי היא לעצור או להאט את קצב התקדמות הגידול הסרטני.
בין התרופות מעכבות האנדרוגן ניתן למנות את משפחות התרופות הבאות:
תרופות אגוניסטיות ואנטגוניסטיות להורמון ה-LHRH שמעכבות את ייצור הטסטוסטרון. תרופות אלו מוזרקות מתחת לעור או לשריר מדי חודש, כל שלושה חודשים עד שישה חודשים. לחלופין, ניתן למקם אותן כשתל מתחת לעור שמשחרר לאט את התרופות לאורך תקופה ארוכה יותר.
תרופות אנטי-אנדרוגניות החוסמות את קליטתו של הטסטוסטרון בתאי הערמונית. תרופות אלו ניתנות דרך הפה, בדרך כלל יחד עם אגוניסט LHRH או לפני נטילת אגוניסט LHRH.
בנוסף, לעתים מטפלים בניתוח להסרת אשכים אשר מפחית את רמות הטסטוסטרון בגוף במהירות ובאופן משמעותי. עם זאת, בניגוד לאפשרויות התרופות, ניתוח להסרת האשכים הוא קבוע ובלתי הפיך.
מתי מטפלים בטיפול הורמונלי לסרטן הערמונית?
הרופא עשוי להמליץ על טיפול הורמונלי בסרטן הערמונית כאופציה טיפולית בזמנים שונים של המחלה ומסיבות שונות, ביניהן:
בסרטן ערמונית מתקדם (גרורתי) כדי לכווץ את הגידולים הסרטניים ולהאט את צמיחתם.
לאחר ניתוח כריתת הערמונית, אם רמת האנטיגן הספציפי לערמונית (PSA) נשארת גבוהה או מתחילה לעלות – כאינדיקציה לחזרת הגידול הסרטני.
בסרטן ערמונית מתקדם מקומית, כדי להפוך טיפול בקרינה חיצונית ליעיל יותר בהפחתת הסיכון להישנות.
במטופלים עם סיכון גבוה להישנות לאחר טיפול ראשוני כדי להפחית סיכון זה.
מה הן ההשלכות של הטיפול ותופעות הלוואי?
טיפול הורמונלי יכול לגרום לתופעות לוואי דומות למצב בו ישנן רמות נמוכות יותר של אנדרוגנים כמו טסטוסטרון. תופעות לוואי אלו יכולות לכלול בין השאר:
חשק מיני מופחת.
תפקוד זיקפה לקוי (אימפוטנציה).
כיווץ האשכים והפין.
גלי חום, שעשויים להשתפר או להיעלם עם הזמן.
רגישות בחזה וצמיחה של רקמת השד (גינקומסטיה).
אוסטאופורוזיס (דילול העצם), שעלול להוביל לשברים בעצמות.
אנמיה (ספירת תאי דם אדומים נמוכה).
ירידה בחדות המנטלית.
איבוד מסת שריר.
עלייה במשקל.
עייפות.
רמות כולסטרול מוגברות.
דיכאון.
למרות תופעות הלוואי של הטיפול, חשוב לזכור כי בחולים מסוימים הטיפול הוא הכרחי, יכול להציל חיים ולמנוע את התפשטות הסרטן.
איך ניתן להימנע מטיפול הורמונלי?
בשנים האחרונות חלה מהפכה עם כניסתן של הבדיקות המולקולריות, כמו "פרולריס", המסייעות להתאמת טיפול בסרטן הערמונית. הבדיקה מסייעת בסיווג מטופלים לשלוש קבוצות – מטופלים בסיכון נמוך שאינם זקוקים לטיפול כלל (יכולים להסתפק במעקב בלבד), מטופלים שזקוקים לטיפול מסוג אחד בלבד (למשל הקרנות בלבד, ללא טיפול הורמונלי) ומטופלים שזקוקים לטיפול משולב. בין השאר, הבדיקה מסוגלת לסייע בהערכה של אילו מטופלים עם סרטן ערמונית מקומי המיועדים לטיפול באמצעות קרינה חיצונית יכולים להימנע מתוספת טיפול הורמונלי בביטחון.
הבדיקה מבוססת על מחקרים רבים, כולל שני מחקרים חדשים ומקיפים שיצאו לאחרונה, והציגו את יעילות ואמינות הבדיקה בזיהוי מטופלים שיכולים להימנע מתוספת טיפול הורמונלי לטיפול בקרינה חיצונית. באמצעות בדיקת פרולריס, מטופלים רבים יכולים להימנע מטיפול הורמונלי ולחסוך את תופעות הלוואי הלא נעימות של הטיפול.