פעם בשנה, בדיוק בזמן הזה, בת אחותי שולחת לנו בקבוצת הוואטסאפ תמונות מהעלייה שלנו לאונייה, כדי שנזכור איפה היינו לפני שלוש שנים", מספר שמעון דהן, שהיה בין המבודדים הראשונים בישראל בשל הידבקותו בנגיף הקורונה, יחד עם כמה מבני משפחתו.
דהן, 72, ורעייתו שלווה, 67, ממבשרת ציון, היו בין 14 הישראלים שעלו על סיפונה של אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס", עם אלפי תיירים נוספים, למסלול הפלגה בן שבועיים, שבמהלכו התגלתה התפרצות של נגיף הקורונה בקרב התיירים על הספינה, בעת שהיא הייתה במים הטריטוריאליים של יפן. "אני, אחותי ועוד זוג מישראל היינו הישראלים הראשונים שבודדו אותם בעולם", הוא מספר. "בודדו אותי ביפן, בבית החולים הצבאי הראשי בטוקיו. אחרי הבידוד בטוקיו המשכתי את הבידוד בבית החולים תל השומר. גם אשתי בודדה בתל השומר".
"נוסעי האונייה הגיעו ארצה במטוס פרטי דרך חברת הביטוח, מלבד בעלי, גיסתו ועוד זוג שהיה על האונייה", נזכרת שלווה. "כשהגענו לשיבא עשו לכולנו בדיקות. אני היחידה שיצאתי חיובית והייתי בבידוד של מחלקת החולים. שאר האנשים שירדו מהאונייה היו במחלקת בידוד בלבד. אני הייתי בעצם החולה הראשונה שבודדה בארץ. בעלי הצטרף לבידוד אחרי שהחלים ביפן".
שמעון: "בהתחלה הרופאים עדיין לא ידעו איך אוכלים את זה, הייתה הקפדה מאוד חזקה. לא היה מגע עם אף אחד, הכל היה מעבר לזכוכית, אפילו אוכל היו משאירים בחוץ בחמגשיות. אי אפשר היה להסתובב או לעשות משהו. אני אדם שמסתכל על חצי הכוס המלאה. לקחתי את זה בצורה קלה. כמה מבני משפחתי לקחו זאת הרבה יותר קשה. אני הייתי יותר אופטימי, הייתי בטוח שנצא מזה, לקחתי את זה בסבבה. אני הייתי מאושפז בערך שמונה ימים, אשתי הייתה מאושפזת קרוב לחודש. ביפן, כשגילו שאני חולה, היא רצתה להישאר איתי. אמרתי לה: 'אל תדאגי'".
לדבריו של דהן, גם כיום, בחלוף שלוש שנים מהאירוע, אנשים עדיין מזהים אותו ואת רעייתו ברחוב: "כשאנחנו הולכים ברחוב או נכנסים למסעדה, אנשים מסתכלים עלינו ואומרים: 'אתם מוכרים לנו, אתם מאוניית הקורונה'. האונייה הזאת נצרבה בזיכרון. אגב, לפני חודשיים קיבלנו הפלגה חינם מ'דיימונד פרינסס' לקנדה וארצות הברית כפיצוי למה שעברנו. היינו עשרה בני משפחה שיצאו יחד לטיול ליום הולדת של אחותי ובסוף זכינו בתואר 'המבודדים הראשונים'".
שלווה: "למדנו הרבה, וגם תודה לאל, עברנו את זה".
לפני שפרצה הקורונה, הייתי מנהל מחלקה פנימית ט' בשיבא ועסקתי יחד עם ד"ר גליה ברקאי בניסיונות הראשונים בטלה־רפואה", מספר פרופ' גדי סגל, כיום ראש רשות ההוראה בשיבא ומנהל הרפואה הפנימית בבית החולים הווירטואלי שיבא BEYOND. "מפני שעסקתי בכך, ביקשו את עזרתי בהקמה של בית חולים שדה ראשוני לקליטה של האנשים שהגיעו מאוניית הקורונה, 'דיימונד פרינסס'. ככה הפכתי להיות מעורב בתכנון והקמת מתקן האשפוז שאמור היה לקבל את האנשים מהאונייה, שאז עוד לא ידענו אם הם חולים או לא. אז גם חשבנו שהמחלה קטלנית ברמה של אבולה, והיינו צריכים להכין מתקן מיוחד לבידוד. הייתי הרופא הראשי במתחם הזה".
התרעות פיקוד העורף