לוי מסביר כי "בניגוד למעבר לשעון החורף שמלווה בתחושת דיכאון, המעבר האביבי מייצר דווקא תחושות טובות יותר של אופטימיות. אך מעבר כזה, כמו כל מעבר ושינוי בחיים לא תמיד "עובר חלק" ומצריך מההורים שבינינו וגם מחלק מהאנשים תקופת הסתגלות.
לדברי לוי, הטבע כולו חי על פי מקצבים ביולוגיים כמו: שינה-ערות, הפרשת הורמונים, פעימות הלב, הנשימה, הביוץ והפריחה. קיימים שני סוגי מקצבים:
1. מקצבים התלויים בתנאים סביבתיים כמו שינויי היום והלילה או עונות השנה
2. מקצבים אחרים פנימיים עצמאיים שאינם תלויים
ד"ר לוי מסביר כי "לכל אדם שעון ביולוגי המשמש כמנגנון מווסת ומתזמן של חלק משמעותי מהתפקוד של הגוף לאורך היממה, דרך קביעת הקצב של תהליכי הפרשת הורמונים המשפיעים על תהליכים ביוכימיים, פיזיולוגיים ונפשיים. השעון הביולוגי חופף את המחזוריות של היממה ומושפע מהשינויים בין האור לחושך וככל שהמחזור שלו תואם ליממה כך התפקוד שלנו טוב יותר.
האדם המערבי שגר בעיר הרבה פעמים מנותק באופן מלא מהטבע, הוא חי בחדרים סגורים וממוזגים ולא ממש מחובר לעונות השנה ושעות האור ביממה. למרות זאת הריתמוסים הפנימיים של השעון הביולוגי מסונכרנים עם היום והלילה – חושך ואור, והגוף יפריש מלטונין (הורמון המעודד שינה) כשהחושך מגיע והפרשה זו תתעצם בהמשך כדי לאפשר שינה טובה ועמוקה יותר. השעון הביולוגי הפנימי שלנו הוא מנגנון מורכב מאוד שמסנכרן המון פעילויות שקורות בגוף בו זמנית בלי שנרגיש כמו: הפרשת הורמונים, ויסות לחץ דם, שינויים בקצב הלב ועוד".
הוא מציין עוד כי "אורח החיים הנוכחי המתבסס על תאורה מלאכותית וחיים בחללים סגורים ברוב שעות היממה והוא עלול לשבש את פעולתו של השעון הביולוגי. אם אלו מתרחשים אנחנו עלולים לראות עלייה משמעותית בסיכון לתאונות, להתפרצות של מחלות, עלייה בסיכון להיפראקטיביות, שיבושים בשעות השינה ואף שינויים בהתנהגות כמו נטייה לכעסים והתפרצויות זעם".
• לתינוקות וילדים עד גיל 5 מומלץ על 11 שעות שינה בלילה וכשעה וחצי במהלך היום.
• לילדים בגיל: 11-5 מומלצות 11-10 שעות שינה.
• לילדים בגיל: 14-12 מומלץ על 10-9 שעות שינה.
• למתבגרים בגיל: 18-14 מומלץ לישון בין 8.5 ל-9.5 שעות.