המוח והלב הם איברים שנהנים מהילה ומכבוד בהשוואה לאיברי גוף אחרים, כבעלי השפעה על הגוף ועל הנפש. גם הבטן זוכה להכרה מסוימת, כך שמוכרים לנו ניבים וביטויים המעידים על השפעתה הפיזית והנפשית של מערכת העיכול כמו "הבטן הרכה", "תחושת בטן", "פרפרים בבטן" או "שומרים הכל בבטן".
יחד עם זאת מערכת העיכול לא תמיד זוכה להוקרה שלה היא ראויה, ולעתים נתפסת בעיקר כצינור לעיבוד מזון. לשמחתנו הרבה, התדמית משתנה בזכות הידע שמיליוני אנשים בעולם נחשפו אליו בספר "תחושת בטן", של המיקרוביולוגית הגרמנייה ג'וליה אנדרס. אנדרס כתבה ספר המתאר את מערכת העיכול כעולם מופלא. אחותה, ג'יל, איירה את הספר ובזכותה הוא גם "קל לעיכול".
הספר הפך רב־מכר ותורגם ל־40 שפות. הגרסה העברית, שיצאה בהוצאת כנרת זמורה דביר ובתרגומו של יכין אונא, כתובה ומתוארת באופן קולח, לעתים אפילו משעשע. ניתן ללמוד את קורות האוכל מהרגע שהוא נכנס לפה ועד סופו באסלה. זאת בלי לפסוח על אלרגיות ורגישויות, בחילות והקאות, צואה ויציאות, שחלקם בתרבויות רבות מהווים טאבו ונושא שאין עוסקים בו בפרהסיה, או לחלופין מדברים עליו בלחש בפורומים אינטימיים בין כותלי הקליניקה, למשל.
מתחילת החודש מוצגת במוזיאון המדע בירושלים תערוכה שהגיעה מצרפת, בהשראת הספר. את התערוכה הביאה לארץ רוני בן־חיים, סמנכ"לית הפעלה ופרויקטים ואחראית על תערוכות נודדות במוזיאון. בתערוכה עשרות מוצגים אינטראקטיביים, סרטונים והדגמות. אלה לא פעם מפתיעים ומעוררים את סקרנותם של המבקרים - ילדים ומבוגרים כאחד.
היצירתיות הישראלית לא פסחה גם על התערוכה הזאת, ומוזיאון המדע הרחיב והעשיר אותה. "כבכל תערוכה אצלנו במוזיאון, מעורבים כל החושים", מספרת אתי אורון, ראש תחום פיתוח. "יש 'פעילות בידיים', ויש גם פיתוחים ישראליים שנוספו לתערוכה, בהם סדנת חול, פעילות אוריגמי, הדגמה בשיתוף המבקרים וסיורים מודרכים". זו אופציה מצוינת לבילוי מעשיר ומהנה לכל המשפחה בתערוכה ובמוזיאון כולו, במרחב מוצל וממוזג.
תפקידי החיידקים בגופנו, בין היתר, לפרק רכיבי מזון שאנחנו לא יכולים לעכל, לספק אנרגיה למעיים, לסייע בייצור ויטמינים, לפרק רעלנים ותרופות ולתמוך במערכת החיסון על ידי זיהוי פולשים מזיקים. אך עדיין, בכל הקשור לכלל היצורים המיקרוביולוגיים בגופנו, המכונה מיקרוביום, רב הנסתר על הגלוי. ההרכב של המיקרוביום שונה מאדם לאדם, ומתברר שלפרופיל של המיקרוביום השפעה על מגוון רחב של מערכות בגוף ועל הסיכויים להשמנה, לתת־תזונה, לדיכאון ולמחלות שונות כמו סוכרת, פרקינסון, סרטן ועוד. במחקרים נמצא שכשמשנים את אוכלוסיית החיידקים במעיים של עכברים, חלים שינויים פיזיולוגיים למשל במערכת החיסון, וכן שינויים התנהגותיים.
בישיבה על אסלה קצה צינור המעיים מתעקל ומקשה על הצואה לצאת, ואילו בכריעה הוא מתיישר והיציאה קלה יותר. לאורך השנים, ישיבה על אסלה מעלה את הסיכוי לעצירות, לדלקות ולטחורים.
גם לאחר הסבר מנומק ומשכנע ככל שיהיה, סביר להניח שאף אחד מאיתנו לא יזמין עכשיו שיפוצניק שיחליף את האסלה בשירותי "בול פגיעה". כיוון שכך, מומלץ מאוד להציב למרגלות האסלה בבית שרפרף להנחת הרגליים ובמקביל להטות את הגוף מעט קדימה, כפי שמוצג יפה בתערוכה. זו הדרך הקרובה ביותר לתנוחת הכריעה המומלצת ולהקלה על היציאות. בין שמדובר בילדים ובין שבמבוגרים, וגם אם אין בעיה מיוחדת, כדאי שכל בני המשפחה יאמצו תנוחה זו.
סביר להניח שהביקור בתערוכה ישנה את ההתייחסות של מבקרים רבים למערכת העיכול. לא רק מערכת אינסטלציה משוכללת המשפיעה על תקינות העיכול, אלא גם על כלל התפקוד של הגוף וככזה גם על מצב הרוח. חוקרים בוחנים כיום, לדוגמה, יעילות של תרופות לטיפול בדיכאון שמשפיעות על המעיים ולא על המוח. תחושת הבטן שלנו היא שתיהנו מהתערוכה.
התרעות פיקוד העורף