שר הכלכלה הנוכחי, ניר ברקת, מקדם רפורמת יבוא, שלפיה התקינה תהיה זהה לזו שבאירופה, שאינה מחייבת להוסיף סימונים אדומים. כלומר מוצרי מזון מיובאים לא יהיו מחויבים בסימונים אלה. וכדי למנוע אפליה לרעה של היצרנים המקומיים, גם אלה יוכלו להסיר את הסימונים.
הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות מתנגדים למהלך זה, ומעידים כי סימון המזון לפני כשלוש שנים תרם באופן משמעותי ומובהק לשינוי הרכב המוצרים ולהפחתה בצריכה של המזונות המזיקים. לדברי גורמים במשרד, חלה ירידה של 16% בקניית מוצרים מסומנים. בתפריט הממוצע בקרב מבוגרים חלה ירידה של 29% בצריכת שומן רווי, 4% בצריכת סוכר וירידה של 11% בצריכת נתרן. במתבגרים הירידה הייתה של 17% בצריכת שומן רווי, 14% בצריכת סוכר ו־19% בצריכת נתרן.
התחזית של ה־WHO מבוססת על כך שצריכה גבוהה של נתרן תורמת ליתר לחץ דם - גורם סיכון למחלות לב וכלי דם, שעלול לגרום לאירוע לבבי או לאירוע מוחי. למעשה, מחלות הקשורות ליתר לחץ דם הן הגורם המוביל לתמותה, מה שהופך את בקרת לחץ הדם לקריטית ואת הפחתת הנתרן בתזונה לטיפול תזונתי חשוב להפחתת הסיכון.
בעוד לחץ דם גבוה הוא הסיכון הבריאותי העיקרי הקשור לתזונה עשירה בנתרן, כמות הולכת וגדלה של עדויות, שצוטטה בדוח של ארגון הבריאות העולמי, מתעדת את ההשפעה של צריכת נתרן גבוהה על סיכונים בריאותיים אחרים, כולל סרטן קיבה, השמנת יתר, ואוסטאופורוזיס.
המינרלים נתרן וכלור הם רכיבים שמקורם בכדור הארץ, וגוף האדם צריך לקבל אותם ממקורות חיצוניים. הצמחים מקבלים את המינרלים מהקרקע, ואנחנו צורכים את המינרלים ישירות מאכילה של צמחים או משתיית מים - ובעקיפין מבעלי החיים שניזונים מהצמחים. מבין שני המינרלים כאמור, המזיק והמדאיג כאשר הוא נצרך בעודף, הוא הנתרן.
לנתרן תפקיד חיוני, והגוף אינו יכול בלעדיו. הוא נדרש לצורך מאזן נוזלים תקין ולתהליכים רבים בגוף כמו כיווץ שרירים, הולכת אותות עצביים או שמירה על קצב פעימות הלב. אך כמו בכל דבר בחיים יש לשמור על איזון, והבעיה מתחילה כאשר הצריכה היא בעודף. ההמלצות לאוכלוסייה בריאה היא 2,400־1,500 מ"ג נתרן ליום, ואם לדבר במושגים ברורים יותר, הכמות בכפית מלח שולחן מכילה כ־2,300 מ"ג נתרן (6־5 גרם מלח). צריכת הנתרן בישראל גבוהה משמעותית מהצריכה המומלצת.
על פי סקרי מצב בריאות ותזונה לאומיים בישראל, כ־50% מצריכת המזון בקרב בני נוער וכ־35% בקרב מבוגרים הוא מזון אולטרה־מעובד כמו מאפים, מוצרי חלב, דגני בוקר, רטבים, ממתקים וחטיפים. רבים מאלה עתירים במלח, בשומן, בסוכר או גם, גם וגם.
מומלץ להפחית בהדרגה את השימוש במלח לתיבול תבשילים וסלטים, ולהעצים את הטעם על ידי הוספת תבלינים ועשבי תיבול. והנה עוד שתי המלצות נוספות לשיפור: האחת - להחליף בין כלי המלח והפלפל. במלחייה מספר נקבים ובפלפלייה רק אחד. בהתחלה זה מבלבל, אך בהמשך זה משתלם. ובכל מקרה, לא להציבם על שולחן האוכל באופן קבוע.
לשכבות רבות באוכלוסייה חסר יוד בתזונה שהוא מינרל חיוני לתפקוד תקין. אחת הדרכים להעשיר את התזונה ביוד היא להחליף את המלח הדק והמלח הגס במטבח הביתי במלח דק ומלח גס מועשרים ביוד בלי להעלות את כמות המלח הנצרך. המלח המועשר ביוד נמצא לצד המלח הרגיל במדפים בסופר. עם זאת, עודף יוד עלול להזיק, ולכן במקרים של הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, למשל, חובה להיוועץ בתזונאי/ת או ברופא/ה.
התרעות פיקוד העורף