מומחיות לגיל הרך מסבירות על חוסר השגרה בצל הלחימה: "הילדים מבינים"

משרד החינוך הודיע על ביטול הלימודים בכלל מערכת החינוך ברחבי הארץ עם פרוץ המלחמה, דבר שהוביל לכך שהתלמידים עדיין לא חזרו למעשה לספסל הלימודים - לאחר חופשה בת שבועיים, אשר לה קדם גם ראש השנה. פרופ' אסתר עדי יפה, מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן שוחחה היום (שלישי) עם מעריב על חוסר השגרה בו נמצאים התלמידים, על האופן בו היא משפיעה עליהם באופן כללי ועל הדרכים בהם ההורים יכולים להקל עליהם.

"הילדים מבינים שקורה משהו לא שגרתי בארץ, והגדולים מביניהם - אלה שזוכרים את תקופת הקורונה - כבר הספיקו ללמוד בעבר שכן יש מצבים בהם השגרה מופרת, בין אם התמודדו עם כך בצורה טובה ובין אם לאו", ציינה בראשית השיחה, "המצב הזה פשוט לא נתפס גם למבוגרים, ואופן ההתמודדות של הילדים מושפע מהאופי שלו, וגם ממשתנים נוספים, דוגמת האם הילד או מי מבני משפחתו המורחבת וחבריו מתגוררים בדרום, והאם הוריו גויסו למילואים, או חלילה נרצחו, נחטפו או נפצעו. חשוב להדגיש שגם לנו המבוגרים קשה מאוד לתפוס את גודל האירוע, אז כרגע - חשוב להתמודד במה שקורה עכשיו, ברגעים אלה, ובדרכי ההתמודדות עם המצב כעת - כי אף אחד מאיתנו לא יודע מה יקרה בהמשך".

המומחית הדגישה: "האכזריות הרבה היא דבר שבלתי ניתן לעכל - אם הושמעו השוואות בין המצב הנוכחי לבין האכזריות של דאעש, הילדים שלנו לא בהכרח מכירים את ההקבלות הללו, כך שמבחינתם זה לא משהו שהיה קיים בעולם התרבותי שלנו. הם מעולם לא קראו ספרים על אנשים שמתנהגים ככה או שמעו עליהם". לדבריה, בשל כך - לילדים אין דבר מה שניתן להקביל אליו את המצב. "אנחנו צריכים להציג בפניהם את המציאות ולציין כי אנשים יכולים להיות רעים מאוד, תוך שאנחנו מקפידים שלא להפחיד אותם יותר מדי".

היא הדגישה כי "המצב בו הילדים נותרים שוב ללא מסגרת - לא בריא להם. למדנו מהקורונה עד כמה חשוב לייצר להם מסגרת חברתית כלשהי. בכל מקרה, אנחנו מתחילים להתנרמל בהדרגה לתוך המצב המורכב, כך שעלינו להסביר לילדים את החוסר ודאות ואת המצב הלא בטוח שקורה במציאות היומיומית שלנו - כך שנוכל ללמוד על המחר, רק על בסיס האתמול. הם צריכים להבין שיכולות להיות הפתעות, אבל הם לא נמצאים לבד , ושאנחנו מקווים שיהיה בסדר. אפשר לשתף אותם בדרכים שונות לסייע ולתרום - דוגמת תרומת ציוד לחיילים ולתושבי העוטף המפונים".

בתוך כך, ד״ר הילה כהן, מומחית לפסיכולוגיה והתפתחות אישית, מטפלת ריגשית ומרצה במכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי בבאר שבע הוסיפה: "המסרים שאנחנו משדרים בימים אלה ישפיעו רבות על האופן בו הילדים שלנו מגיבים למצב ומתמודדים איתו, לכן, חשוב שקודם כל נטפל בעצמנו ונמצא מקום בו נוכל אנחנו לשתף בחוויות הרגשתיות של עצמנו. עם זאת, הילדים שומעים על המצב מהסביבה שלהם, וגם דרך מסרים המועברים בחדשות, בהתאם לכך, אנחנו יכולים לצפות להתנהגויות שונות בקרבם".

היא הסבירה: "כאשר מדובר בילדים צעירים בגילאי הגן, נבנה להם שגרה קרובה לשגרה בגן או בבית ספר עד כמה שניתן. כך נבנה סדר יום בו יש שעה שמתפללים, שעה שמציירים, שעה של משחק חופשי, שעה בה נמצאים בפינת הבובות ושעה בה אוכלים ארוחת בוקר ומברכים וכו'. יש לנהוג באופן דומה גם לגבי לימודים בזום - יש להתארגן לקראת הזום, להיות פעילים במהלכו, לשמור על קשר עם המחנכות והמחנכים בשעות אחר ובכלל להרבות בתקשורת ושיתופי פעולה. חשוב לבנות סדר יום כך שהילדים יסיימו את היום בתחושה שצמחו, התפתחו ועברו יום שהיתה לו מטרה,  משמעות וערך".